חיים כץ בדיון החסינות
(צילום: ערוץ הכנסת )
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש הערב (יום ד') לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת לקבוע שלח"כ חיים כץ תהיה חסינות מפני העמדה לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים שבהן הוא נאשם במסגרת פרשת המניות - בהתאם לחוק החסינות.
לדעת היועמ"ש, שעמדתו הוגשה באמצעות עורכי הדין שוש שמואלי ורנא עיד ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, "המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת".
כמו כן, אומר מנדלבליט כי "לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו.
"מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי".
בדבריו התייחס היועמ"ש גם לנסיבותיו האישיות של ח"כ כץ כגון גילו, תרומתו לציבור ועוד: "מקומם של אלה להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, ואין הם רלוונטיים לשאלת החסינות".
היועמ"ש הדגיש עוד כי "החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן". לדבריו, "מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית על-ידי ח"כ כץ".
הוא הוסיף: "שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום כלל אינם מקימים כל עבירה. זאת, במקום נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים דנן באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו"ר ועדה".
היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת לתת לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת. לעמדת היועמ"ש, המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת. על כן היועמ"ש ממליץ לבג"ץ להחזיר את החלטת החסינות לועדת הכנסת לדיון מחדש.
בחוק קיימות ארבע עילות: טענה של הכנסת שמתקיימת החסינות המהותית כחלק מההגנה על חופש הביטוי של חבר הכנסת; חוסר תום לב או הפליה מצד רשויות התביעה; מצב בו הכנסת כבר טיפלה טיפול משמעתי בחבר הכנסת ואין אינטרס ציבורי לנוכח חומרת העבירה להעמידו לדין והרביעית - מצב שבו ייגרם נזק של ממש לתפקוד הכנסת או לייצוג ציבור הבוחרים בשל ניהול ההליך הפלילי, וכן שלא ייגרם נזק לאינטרס הציבורי מאי-ניהול ההליך - בהתחשב ב-"חומרת העבירה מהותה ונסיבותיה".
בעבר הייתה חסינות אוטומטית לחברי כנסת, אך ב-2005 תוקן החוק כך שהחסינות תינתן בשל חסינות מהותית הקשורה במילוי תפקידו של חבר הכנסת, או חסינות דיונית שמגנה על חבר הכנסת מפני העמדה לדין. כדי לקבל את החסינות, על הח"כ לשכנע את חבריו באחת מארבע עילות החסינות.
כתב האישום שהוגש נגד כץ באוגוסט 2019 מייחס לו, כאמור, עבירות מרמה והפרת אמונים עקב ניצול תפקידו כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. לפי כתב האישום, כץ סייע לחברו, איש שוק ההון מוטי בן ארי ולחברת "אקוויטל" בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. בתמורה הוא קיבל לכאורה מידע פנימי שהניב לו רווחים של מיליוני שקלים.
בבקשת החסינות של כץ הוא טען כי כי בכל פעולותיו בכנסת בנוגע לתיקון 44 לחוק ניירות ערך, לרבות בתפקידו כיו"ר ועדת הרווחה, הוא פעל באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור בלבד, וכי הליך החקיקה עצמו התקיים באופן תקין ומקצועי, במטרה להעביר חוק נכון וראוי.
בתגובה שהוגשה לבג"ץ היועמ"ש תקף את טענותיו של כץ לשלוש עילות החסינות: בנוגע לחסינות הדיונית קבע היועמ"ש כי "כי מעשיו של ח"כ כץ בגינם החליט להעמידו לדין פלילי אינם באים בגדרו של 'מתחם הסיכון המקצועי', שכן הפעולות שביצע היו פעולות אסורות מלכתחילה, ולכן אין המדובר ב'גלישה' מפעולות מותרות אל עבר שולי פעילות אסורה".
כץ טען כי נגד ועדת האתיקה של הכנסת כבר דנה בטענות נגדו, אך היועמ"ש לא ראה בכך טיפול המצדיק חסינות מכיוון שלעמדתו כץ מסר לוועדת האתיקה מידע חלקי, החסר חלק מהותי. "ח"כ כץ היה מצוי בניגוד עניינים חריף ביותר, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בטיב ובאופי מערכת היחסים שניהל עם בן ארי, ובעניין הכלכלי שהיה לשניהם בקידום הליכי החקיקה, תוך הסתרת מידע זה מוועדת הרווחה וועדת האתיקה", נכתב בעמדה שהוגשה לבג"ץ.
היועמ"ש הוסיף כי לנוכח חומרת המעשים המיוחסים לח"כ כץ בכתב האישום, לא ניתן לומר כי אי ניהול הליך פלילי לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי וכי די בהליך אתי או משמעתי.
בתנועה לאיכות השלטון בירכו על הצעד של היועמ"ש ועל "עמדתו הנחרצת, ומקווים שבית המשפט הנכבד יאמץ את העתירה של התנועה ואת עמדת היועמ"ש במלואן. עבירות חמורות מתחום טוהר המידות וניגוד העניינים, שנעשו תוך שימוש במעמד חבר הכנסת, הן לא עבירות שהכנסת יכולה להכשיר בחסות רוב קואליציוני. אוי ואבוי לנו אם הכנסת תהפוך את עצמה לעיר מקלט בה יכולים להסתתר אלו המבקשים לחמוק מאימת החוק".
מקורבים לחיים כץ מסרו בתגובה כי "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמיטיבות עם הציבור - יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו, במטרה למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החיסכון של אזרחי ישראל".
עוד הוסיפו: "החוק, שנחקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק. הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".
