כך מגדל אורי רוזנר עשרות יונים
(אורי דווידוביץ')
"הדבר הכי מיוחד זה הקשר שיש לי עם היונה", אומר אורי רוזנר, כשהוא מחזיק יונה אפורה בידיו ומלטף אותה בעדינות. "תראי איך היא רגועה. זה קטע של קשר כי היא סומכת עליך, היא לא מוטרדת ממני, היא יודעת שאני לא עושה לה משהו רע".
רוזנר, המתגורר בצורן, מגדל יוני דואר להנאתו עוד משנות ה-80' של המאה הקודמת וכיום הוא מנהל את מועדון יוני מירוץ ישראל, שבו שותפים כ-20 חברים וגם מגדל את אלוף ישראל בניווט, שזכה לשם ביבי.
בתחרות צריכות היונים, ששוחררו באילת, לחזור לשובך שלהן. ביבי היה הראשון שהגיע. " בחור בשם יריב לקח שני גוזלים ממני וקרא לאחד שרה ולאחד ביבי. וזה היה בתקופת הבחירות", הוא משחזר. "הבן שלי שיחרר את היונים באילת. כולנו ישבנו פה בחצר וחיכינו שהיונים יגיעו ואכן הן הגיעו והייתה ממש התרגשות. ביבי הגיע ראשון בהפרש של כמה שניות, אז זה כמו תוצאות הבחירות, זה היה נורא מצחיק". ומה קרה לשרה? "שרה אבדה בדרך, לא יודעים מה קרה לה, אבל היא לא חזרה".
הרומן של רוזנר עם היונים החל לפני עשרות שנים. "בכיתה ז' בעצם התחלתי להתעניין בבעלי חיים בכלל ובבעלי כנף בפרט. אני תמיד אוהב לראות את הדבר המופלא הזה שנקרא ציפור. אז גידלתי במחסן קצת יונים ומאוד התלהבתי ואפילו בצבא כשהייתי בהיאחזות הקמתי שם שובך קטן וככה נשבתי בקסם".
רוזנר, שמגדל 88 יונים, משווה את להקת היונים שלו לקבוצת כדורגל, "את צריכה לאמן אותן, לטפל בהן, לתת את האוכל הנכון, את הוויטמינים הנכונים, שומנים, חלבונים. ואז לראות שיונה מצליחה להגיע במהירות של 104 קילומטר לשעה מאילת וזה מדהים. אני כל הזמן עם העיניים לשמיים מחכה לראות שהיא תינחת ותיכנס מיד לשובך".
יוני הדואר שהצילו חיים
בעצם השימוש של יוני דואר בישראל לא היה כל כך רחוק. "בשנות ה-50' וגם ב-60' עוד השתמשו ביוני דואר בחיל הקשר על מנת להעביר מסרים צבאיים. זאת אומרת, שהיה שובך בכל קיבוץ או בכל אזור. אם הייתי רוצה לשלוח איזשהו מסר, הייתי לוקח את היונה של מעלה החמישה, לדוגמה, ששם היא גדלה והיא יודעת תמיד לחזור לשם. ושולחים את אותה יונה עם פתק. יש על זה סיפורים מדהימים. יש יונים שהצילו גדודים וחיי אדם" הוא מספר.
איך היא יודעת את הדרך?
"הפרמטרים שהיא לוקחת בחשבון בניווט זה המגנטיות של כדור הארץ, זה כיוון השמש וכיוון הירח, גורמי השמיים. בנוסף יש לה זיכרון מאוד טוב, חוש ריח וראייה מעולים".
אבל ללהקת יונים שעפה בדרכה למקום מבטחים צפויות גם סכנות בדרך. "קודם כל מזג אוויר. היא אמנם יודעת לעוף בחורף, אבל אם הגשם או הרוח חזקות מדי, זה יוריד אותה. בנוסף יש את הסכנה של עופות דורסים שהם הגורם המשמעותי. כשהייתי בעין גדי שחררתי את הלהקה וראיתי איך מלמעלה מגיע עוף דורס ונכנס בתוך הלהקה וגורם לה להתפזר", הוא משחזר. "אחת היונות צללה למטה, אני אפילו זוכר שזאת יונה מספר 83, אני זוכר אותה עד היום. ואני רואה אותו ממש צולל אחריה עד שהם נעלמו לי מהעיניים. היא חזרה אחרי הצהריים עם נוצה אחת בזנב כשאמורות להיות לה 12 בסך הכל. אין מה לעשות זה הטבע".
