ח"כ אופיר כץ בוועדה לזכויות הילד

ברקע חקירת ההתעללות בפעוטון ברמלה, דנה הבוקר (יום ד') הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בנושא ההתעללויות בפעוטות בגנים ובמסגרות לגיל הרך. הורים ממשפחתון נכחו בוועדה וזעקו: "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה, אנחנו מבקשים שחוקי הפיקוח, האכיפה והענישה יקודמו כמה שיותר מהר".
"לפני שמונה ימים גילינו שהילדים שלנו עברו התעללות קשה מאוד", אמרו. "אנחנו אומרים: די! זה לא יכול להימשך כך. לא יכול להיות שכל כך הרבה ילדים במדינת ישראל יוכו ויעברו התעללויות קשות על-ידי סייעות שלא עוברות הכשרות מקצועיות. אנחנו מתחננים בפני חברי הכנסת - תנו יד לחוקק עונש מינימלי".
הורים מפגינים מול בית ניסנקורן
(צילום: ליהי קרופניק )


1 צפייה בגלריה
ליטל ברסי
ליטל ברסי
ליטל ברסי, הגננת החשודה בהתעללות בגן ברמלה
(צילום: עמית שעל)
ההורים הוסיפו: "אפילו בעלת הגן שלנו נחקרת בחשד למעורבות במעשים כאלה. לא נשתוק עד שלא יהיה פה עונש ראוי של לפחות חמש שנות מאסר בלי יותר מידי בירוקרטיה, בלי יותר מדי סחבת".
"גם אנחנו עוברים התעללות אחרי שהילדים שלנו עברו התעללות. אנחנו מבקשים מכם שתהיה הרתעה. אם לא תהיה הרתעה המקרים ימשיכו להגיע לעוד משפחות. למה מחכים? שיקרה עוד אסון? עוד יסמין וינטה?"
"בדיונים בבית המשפט המשטרה אמרה שיש מהגן הזה עדויות משנת 2019 על התעללויות בילדים. זה עוד בחקירה. אנחנו לא יודעים מה היה ב-2019, אנחנו יודעים שהיה שם קשר שתיקה. כשיתפרסמו הסרטונים האדמה תרעד לנו מתחת לרגליים".
אחת האימהות, שבנה עבר התעללות בגן לפני כשנתיים, אמרה: "גם לפני שנה נכחתי בוועדות והראינו את ההשלכות. מרגיש כאילו לא רק שנשארנו במקום - אלא הלכנו כמה צעדים אחורה. במדינת ישראל יש הזנחה פושעת של הילדים שלנו. אנחנו חוששים להביא ילדים לגן, כי אנחנו לא יודע איך הם יחזרו. יש ילדים שלא יחזרו כבר".
"כואב לראות את הילדים שנפגעו, ההשלכות מאוד קשות. זה ילדים שחוו עיכובים בהתפתחויות, זה ילדים עם התקפי זעם, ילדים שלא יודעים לסגל קשרים חברתיים כי אשת החינוך שאמורה לתת להם חום ואהבה מתווכת לו את העולם בצורה אלימה, לא נעימה. תחשבו שאתם הולכים כל יום לעבודה וכל יום פוגעים בכם פיזית ונפשית. אומרים שאתם מסריחים מעליבים אתכם, מרביצים לכם".
הארכת מעצר לסייעות החשודות בתקיפה פעוטות בגן ברמלה
(צילום: חגי דקל)

"אין הרתעה, הענישה מבישה"

ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש), יו"ר הוועדה, אמר: "צר לנו שאנחנו צריכים שוב ושוב לנהל דיונים במקרים הקשים הללו. לכולנו יש ילדים ואחים אהובים, והתחושה הקשה היא שלאף אחד כרגע לא יכולה להיות תחושת ביטחון שזה לא יקרה לו. המערכת צריכה להבטיח שילדים לא יחוו מקרים של התעללות. החיבור בין פעוט להתעללות לא מתקבל על הדעת".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שיזמה את הדיון בוועדה, אמרה: "כל מקרה הוא אחד יותר מדי. כשאנחנו מגלים מקרים מהסוג הזה, מאחורי הסיפור הזה עומדים ילדים. זה לא עניין נקודתי. זה לא מקרה שקורה ועובר. זה נשאר איתם לכל החיים. העובדה שעוד אין תקנות היא תעודת עניות לספר החוקים הישראלי ולמדינת ישראל. זה לא רק היעדר פיקוח, זה היעדר ענישה מרתיעה. יש פה עניין פוליטי, זה עובר ממשרד למשרד כאיזה תיק שזורקים אותו ממקום למקום".
ח"כ אופיר כץ (ליכוד), שהגיש הצעת חוק להחמרת ענישה למתעללות בפעוטות, הוסיף: "מעבר לסרטונים, פשוט קשה לראות שצריכים לחיות עם ההרגשה שהם שלחו את הילדים שלהם פשוט לגיהינום. אין דבר יותר קשה מזה ולכן אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי לצמצם את האירועים האלו".
ח"כ כץ התייחס לנושא הענישה: "המקסימום הוא בסדר, רק שאף פעם לא מגיעים אליו. הבעיה היא במינימום. עשיתי סקירה וגיליתי מקרים מזעזעים של התעללויות שהענישה בהם הייתה פשוט מבישה ולא-מידתית - עבודות שירות, קנסות; אין הלימה בין חומרת המעשים לחומרת הענישה. אין הרתעה".
ח"כ כץ טען כי הציע קביעת עונש מאסר בפועל ואף שוחח בנושא עם שר המשפטים אבי ניסנקורן - שתומך בחוק, למרות שבמשרדו מתנגדים. "לצערי, לא הגענו להבנות", אמר - והביע תקווה שהחוק יעבור כלשונו, "כי החמרת הענישה חשובה פעמיים: המידתיות מול חומרת המעשה - וההרתעה".
בתוך כך, הבוקר ביקש פורום הגנים הפרטיים להחמיר את הענישה כלפי גננות מתעללות. עורכי הדין קרן אוחנה איוס וחנן דגן, המייצגים את הפורום, אמרו: "אנו מגנים מכל וכל כל תופעת אלימות כלפי הפעוטות ודורשים מהמדינה לנקוט ביד קשה כלפי גננות מתעללות. אנו קוראים לבתי המשפט להחמיר את הענישה במקרים שכאלו וקוראים למחוקקים לקבוע סנקציות משמעותיות יותר בחוק וקנסות גבוהים שימנעו הישנות מקרים אלו וירתיעו בצורה יעילה".
"המקרים שאנו נחשפים אליהם", הוסיפו, "הם תוצאה של הזנחת התחום על-ידי המדינה. למרות שחוק הפיקוח עבר לפני כשנתיים - התקנות שאמורות היו להיות מתוקנות עדיין לא הובאו לאישור הכנסת.
בפורום הוסיפו כי "אחת הסיבות המרכזיות למקרי ההתעללות הללו היא כוח האדם שאותו אנו נאלצים לגייס. בשל עלויות הרגולציה הכבדות, הגנים נאלצים פעמים רבות להתפשר ולהעסיק כוח אדם פחות איכותי - מה שמעלה את הסיכוי לחוסר יכולת מקצועית וטיפולית להתמודד בעבודה עם ילדים ואף למקרי אלימות.
"אילו המדינה תפחית רגולציה מיותרת ועלויות רבות שמושתות על הגנים הפרטיים, נוכל להשקיע יותר בסינון המועמדות, בהכשרתן וכמובן שהתחום יהיה אטרקטיבי יותר וימשוך כוח אדם איכותי שיסייע בחינוך הילדים בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם".