המשרד להגנת הסביבה מתקצב השתלמויות למורים בהיקף של כ-10 מיליון שקל בשנה, ומלמד אותם על מגוון נושאי סביבה, כולל משבר האקלים. המשרד גם תומך ברשויות המקומיות והשקיע 50 מיליון שקל בקידום נושאי סביבה במערכת החינוך בשנים האחרונות. בשנת 2021 תמך המשרד ב-5 מיליון שקלים גם בארגונים סביבתיים, שבין היתר מפתחים תוכניות לימוד ופעולות להעלאת המודעות. ובכל זאת - רק 19% מהמורים העידו כי הם מלמדים על נושאי איכות הסביבה.
מחאת האקלים שקיימו תלמידים בנובמבר 2019
(צילום: שחר גולדשטיין )
היום (ב') תתקיים הוועידה הארצית הראשונה לחינוך ומשבר האקלים, פרי שיתוף פעולה בין הרשת הירוקה, החברה להגנת הטבע, הורים, מורים ונוער למען האקלים, מועצת התלמידים והנוער הארצית, ועוד. בוועידה יוצג סקר בנושא סביבה עליו ענו תלמידים, הורים ומורים, וממנו עולה כי 76% ממשתתפי הסקר חושבים שנושא שינוי האקלים צריך להילמד במערכת החינוך. למרות זאת, 68% מהמשיבים חושבים כי הוראה בנושא הסביבה לא מתקיימת בכלל או לא מתקיימת מספיק.
הסיבה: משבר האקלים פשוט אינו חלק מתוכנית הלימודים. המורים אמנם משתתפים בהשתלמויות של המשרד להגנת הסביבה, אבל אין כל חובה כי לאחר מכן ילמדו את הנושא. המקצועות המרכזיים שבהם נלמדים נושאי סביבה הם מדעים וגיאוגרפיה, אך מנהלי בתי הספר אוטונומיים להחליט באיזה היקפי שעות ייחשפו התלמידים לנושאי הסביבה.
רוב המורים, 56%, העידו שהנושא אינו שייך למקצוע שלהם. "הנושא בוער", אומרת הילה נקש, מנהלת מחלקה באגף חינוך וקהילה של החברה להגנת הטבע. "צריך ללמד אותו במתמטיקה, אנגלית, היסטוריה. כל מקצוע רלוונטי. אי אפשר להתעלם ממנו".
"לפני שנושא משבר האקלים יחלחל למערכת החינוך, הוא צריך לחלחל לציבור הישראלי", אומרת נחרצות עורכת המחקר ד"ר נעמה לב. "שינוי האקלים לא מעניין אותנו כי אנחנו לא רואים אותו. מערכת החינוך רק משקפת את החברה הישראלית".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הכריזה עם כניסתה לתפקיד כי משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומו של המשרד. "יש פה הזדמנות פז", אמרה זנדברג ל”ידיעות אחרונות” ול-ynet, "בזכות ההתעניינות של הדור הצעיר. עלינו לעשות קפיצת מדרגה. יחד עם משרד החינוך נקדם את הנושא".
