משרד הבריאות מסביר על הדשבורד
(מתוך אתר משרד הבריאות)
סימני שאלה וחוסר בהירות לצד ניסיונות שיפור מתמשכים: תמונת המצב העדכנית של משרד הבריאות, שמכילה את הנתונים הרשמיים של תחלואת הקורונה בישראל, מהווה את מקור המידע המרכזי בנושא. מראשית התפרצות המחלה בישראל ועד היום נעשו שינויים רבים במאגר הנתונים במטרה להנגישו עד כמה שניתן.
עם זאת, הצטברות כמות רבה של נתונים לצד סתירות חוזרות ונשנות, גורמות לשאלות רבות בקרב אלו שמנסים לעקוב. ynet עושה סדר (ככל האפשר) בלוח הבקרה של נתוני הקורונה. לצפייה כעת ב"דשבורד הקורונה", כפי שהוא מכונה, לחצו כאן.
המושגים המרכזיים בנתונים
סה"כ המאומתים (2 בתמונת "דשבורד הקורונה"): כלל האנשים שקיבלו תשובה חיובית לקורונה ממועד האבחון הראשון בישראל (27 בפברואר), כולל אלו שהלכו לעולמם כתוצאה מסיבוכים של הנגיף ואלו שהחלימו. המספרים החשובים יותר הם אלו שנמצאים מתחת - מספר המאומתים מחצות (עד מועד פרסום הנתונים, שמופיע בחלק העליון של לוח הבקרה - 1 בתמונה) ומספר המאומתים אתמול. בנוסף ברובריקה זו מוצגים מספר החולים קשה בכלל בתי החולים (3 בתמונה), נתון קריטי, וכן מספר המאושפזים שמצבם מוגדר בינוני.
לעתים ניתן לראות שביום מסוים אובחנה כמות מסוימת של אנשים וכעבור שעות או ימים המספר משתנה. עדכון הנתונים רטרואקטיבית מתבצע לאחר הליכי בקרה שנערכים על המידע שנאסף.
למשל, טעויות בתאריכי הבדיקות שדווחו על ידי המעבדות ולאחר מכן התגלה ששויכו ליום אחר, בדיקות חוזרות שקיבלו תוצאה גבולית והוזנו במועד הבדיקה הראשונה, בדיקות שמספר תעודת הזהות שהוצמד להן לא עלה בקנה אחד עם הפרטים כפי שהם מופיעים במסוף הביטוח הלאומי, תקלות מחשוב במעבדות, ועוד. "יש המון תהליכים שבודקים תקלות ומשנים בהתאם את הנתונים", אומר גורם במשרד שמכיר את הפרטים.
חולים פעילים (4 בתמונה): חולים שטרם הוגדרו על פי הקריטריונים של משרד הבריאות כמחלימים ובהם המאושפזים בבתי החולים, במלוניות ובבתים. מדובר על כלל החולים בכל המצבים (קל, בינוני וקשה). מתחת לאותו נתון מוצגים לצד המילה "בי"ח" מספר המאושפזים בבתי חולים, וכן מספר הנדבקים שנמצאים בבית או במלוניות קורונה.
אחת מהבטחות גמזו: פרסום נתונים ברורים באופן קבוע
(צילום: לע"מ )
מונשמים (5 בתמונה): מאושפזים שבית החולים שבו הם שוהים הזין במאגר המידע הפנימי שלו, ממנו מופק הדו"ח של משרד הבריאות, כי הם מחוברים למכונת הנשמה. בנוסף מוצגת בלוח הבקרה אם יש עלייה (או ירידה) במספר המונשמים החל מחצות, וכן מגמת השינוי בחודשים האחרונים.
נפטרים במצטבר (6): כלל האנשים שהלכו לעולמם כתוצאה מסיבוכים של הנגיף, כפי שנקבע על ידי בית החולים, ובהם גם חולים עם מחלה פעילה אחרת במקביל לנגיף הקורונה. מתחת לנתון זה ניתן לראות כמה נפטרו מסיבוכי הנגיף ביממה האחרונה (7).
החלימו עד כה (7): כלל האנשים שהוגדרו כמחלימים על פי הקריטריונים המשתנים של משרד הבריאות. באשר לרוב החולים (במצב קל), הגורם הקובע כי בן אדם החלים מקורונה הוא רופא המשפחה בקופת החולים.
בדיקות שהתבצעו אתמול (9): סך הבדיקות שפוענחו באותו יום, כולל בדיקות החלמה, על פי דיווח המעבדות. בנוסף מוצג מספר הבדיקות שנערכו מהיום בחצות (10), אך כמו מספר המאומתים היום נתון זה אינו סופי ותלוי בשעת פרסום הנתונים, שמתפרסמים בשעות משתנות.
מדדים נוספים בלוח הבקרה
מגמת שינוי במאומתים וקצב הכפלה (11): הגרף מראה את אחוז השינוי בממוצע המאומתים החדשים בשבוע האחרון. למשל, בשבוע האחרון השינוי כמעט אפסי - אף שנשבר השיא במספר הנדבקים היומי. זאת, מפני שביחס לימים שלפני כן לא נרשמה עלייה גדולה, אלא יציבות יחסית. כמו כן מוצג בסוגריים "קצב ההכפלה" - תוך כמה ימים יוכפל מספר הנדבקים, אם הקצב הנוכחי יישמר.
מספר המאומתים החדשים היומי מחוץ לאזורי ההתפשטות (13): כבר תקופה ארוכה המספר גבוה בהרבה מהיעד שסימן ראש הממשלה - עד 100 נדבקים (14) - יעד שמסומן בקו אדום. במשרד הבריאות מסבירים כי "במשבצת זו מוצגים מספר המאומתים שאינם מיישובים אדומים (יישובים עם חיווי אדום באריח "אזורי התפשטות"), מוסדות גריאטריים וחוזרים מחו"ל". נתונים אלו, כמו מספר החולים קשה (12) ומגמת השינוי, מתייחסים לשינוי בשבוע האחרון.
עקומה אפידמית (1 בתמונה של החלק התחתון בדשבורד הקורונה): כאן ניתן לראות את העלייה במספר הנדבקים המצטבר, וכן את מספר המאובחנים היומי (לצד מספר המחלימים).
חולים קשה ומונשמים (2): הגרפים הללו מראים את שיעור העלייה (ובתקווה הירידה) בחודש האחרון במספר החולים קשה כרגע בבתי החולים, המונשמים ואלו שנפטרו. ברובריקה למעלה (12 בתמונה העליונה) נראה גם השינוי במספר החולים קשה בשבוע האחרון ביחס ליעד שנקבע - עד 250 חולים קשה (בשבועיים האחרונים המספר גבוה בהרבה).
פיזור חולים לפי גיל ומגדר (3): במשרד הבריאות הסבירו כי נתון זהו אינו יומי והוא מציג את כמות כלל המאומתים מפרוץ המגפה בישראל. אריח זה אינו משתנה כמעט, וחשיבותו בלוח הבקרה נמוכה יחסית.
אזורי ההתפשטות (4): ברשימה זו מוצגים כלל היישובים שבהם נדבקו תושבים בנגיף. כפתור בצבע אדום ליד שם היישוב מייצג את אלו שבהם נרשמו נתוני תחלואה גבוהים ולפי משרד הבריאות נדרשים שם "הסברה, בדיקות ואכיפת בידוד".
לצד כל יישוב מצוינים מספר הנדבקים (המאומתים - 5 בתמונה) בו מפרוץ המגפה, מספר החולים הפעילים, מספר הנדבקים בשבוע האחרון ומספר הבדיקות בשבוע האחרון. לחיצה על כל אחד מהכפתורים האלה מציגה את הרשימה מהגבוה לנמוך. ירושלים "מובילה" בכל המדדים, לפני בני ברק.
באשר לנתוני היישובים, המספרים מתייחסים למקום שבו מתגוררים הנבדקים, כפי שמופיע בתעודת הזהות. תושב חיפה שנבדק בדרייב אין של מד"א בתל אביב ייספר כתושב חיפה.
אנשי צוות בריאות בבידוד (6): כאן מוצגים מספר הרופאים, האחיות ויתר חברי הצוות הרפואי שנמצאים בבידוד (ולאו דווקא חלו בנגיף), ולכן חסרים בבתי החולים.
סטטוס בתי החולים (7): רשימת בתי החולים מוצגת כאן, לצד שיעור התפוסה הכללי במוסד הרפואי, שיעור התפוסה במחלקת הקורונה ומספר אנשי הצוות שבבידוד.
לטענת רופאים במחלקות בתי החולים, שעת איסוף הנתונים גורמת להטיה. "מקובל שמדווחים למשרד הבריאות על התפוסה הכללית ועל התפוסה במחלקות הקורונה בחצות", אומר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. "זו השעה שבה מדווחים גם בשגרה על תפוסת המחלקות למשרד הבריאות, וחשוב לציין שזו שעת שפל בתפוסת המחלקות. בשעה הזו יש רק קבלות ולא שחרורים.
"למעשה, ה'פיק' הוא בדרך כלל בשעות הצהריים או הבוקר שבהן יש גם קבלות ומנגד לא כל החולים שוחררו, ולכן זו אלו הן השעות שבהן המחלקה 'עולה על גדותיה'. לו היו בודקים מה קורה בצהריים או בבוקר, ולא בחצות, היו מקבלים תמונה אחרת. לכן, הנתונים שמשרד הבריאות מציג הם למעשה נמוכים יותר מהמצב האמיתי במחלקות השונות, שהוא חמור יותר".
במשרד הבריאות אמרו בתגובה כי "תהליך איסוף נתוני בדיקות מתבצע מול גורמים שונים במערכת הבריאות ומחוצה לה (מעבדות, קופות, מד"א, מרפאות פרטיות, ונוספים) באמצעות יותר מ-50 ממשקים ממוכנים. מעבר לממשקים אלה, קיימים ממשקים בשלבי הקמה וכתלות באיכות הנתונים, כמו ממשק נתוני דיגום מול קופות החולים".
בדיקות לאיתור מאומתים ומאומתים חיוביים (8): בחלק התחתון ביותר של הדשבורד נמצא אחד הנתונים החשובים ביותר - שיעור הבדיקות החיוביות לקורונה מכלל הבדיקות. במהלך מאי השיעור היה נמוך מ-1%, לאחרונה הוא כבר טיפס ליותר מ-9%, משמע מכל 11 בדיקות - אחת חיובית.
במשבצת זו ניתן לראות לפעמים מספר שונה ממספר הבדיקות שמופיע בחלק העליון של לוח הבקרה (9 בתמונה הראשונה). במשרד הבריאות מסבירים את הפער: "משבצת 'בדיקות שהתבצעו אתמול' מתייחסת לסך תוצאות הבדיקות, בין אם מדובר בבדיקות ראשונות לגילוי הנגיף ובין אם מדובר בבדיקות לקביעת החלמה (כלומר, שאין זו פעם ראשונה שהאדם נבדק). משבצת 'בדיקות לאיתור מאומתים ומאומתים חיוביים' מציגה סך תוצאות בדיקות ראשונות לגילוי הנגיף בלבד".
בעקבות פניית ynet בעניין ציינו במשרד הבריאות כי הנושא יובהר בתמונת המצב בזמן הקרוב. בטרם פורסם הנוהל החדש בשבוע שעבר להגדרת מחלימים, שצמצם משמעותית את מספר בדיקות ההחלמה, הפער בין שני המספרים היה יכול להיות משמעותי מאוד. לדוגמה, ב-20 ביולי בשעות הבוקר מספר הבדיקות שבוצעו יום קודם לכן במשבצת העליונה עמד על 19,337 ואילו במשבצת התחתונה עמד על 17,381.
לאחר פניית ynet הוסיפו במשרד הבריאות בעמוד הפתיחה של האתר "תנאי שימוש", שם הם מסבירים כי "מדובר בתשתית בהרצה, ועל כן המשרד מבקש את הבנת הציבור למקרי תקלות וטעויות אנוש העלולות להתרחש". בנוסף, ולשם ההבהרה, נוסף לצד הקו המקווקו האדום במדדי ההתפשטות בהסתכלות שבועית את הכיתוב "יעדי הממשלה".
כך נאספים הנתונים
ד"ר חגית סרבגיל-ממן, סגנית מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא באשדוד, הסבירה כיצד נאספים הנתונים על ידי המשרד מבתי החולים: "ניהול המשבר מחייב נתונים בזמן אמת, בין היתר על מנת לווסת מטופלים ממקום למקום. בהתחלה האיסוף היה ידני, היינו צריכים למלא טבלאות מסוימות וכל אגף במשרד הבריאות פנה לרפרנטים הרלוונטיים בבית החולים. ברגע שהבינו שהמשבר הוא מתמשך נבנו פלטפורמות של דיווח עם ממשק של משרד הבריאות.
"יש מועדים קבועים ביום שהנתונים נשלחים באופן אוטומטי למשרד ממאגר המידע של בית החולים למשרד הבריאות, בין פעמיים לשלוש ביום. למעשה, הרופאים ממלאים פרטים ברשומה הרפואית הרגילה של בית החולים. בתוך אותה רשומה יש שדות מסוימים שמתוכם נגזרים הנתונים לדו"ח של משרד הבריאות כמו למשל מצב החולה, גילו, מינו, האם הגיע ממסגרת אשפוזית כמו בית אבות, האם הבדיקה שלו הייתה גבולית או חיובית, האם הוא מונשם ונתונים נוספים.
"יש לציין כי מדובר על הנתונים הרגילים של הטיפול שמוזנים על ידי הרופאים, אך הוגדרו שדות שמתוכן מופק הדו"ח הכללי. באשר לנתוני התפוסה, אנחנו מדווחים על נתוני התפוסה אצלנו במחלקות הקורונה ויתר המחלקות בהתאם למספר המיטות שלנו ברישיון. משרד הבריאות אמור ללחוץ על כפתור כל בוקר ולדעת מה מספר מיטות האשפוז בפועל לעומת המיטות ברישיון".
מה חסר בלוח הבקרה?
בנתוני משרד הבריאות חסרה במיוחד היכולת להסתכל על מגמות התחלואה מתחילת ההתפרצות בסוף פברואר. מספר המאובחנים מפורסם בתמונה העדכנית רק שבועיים אחורה, מספר הבדיקות מפורסם שישה ימים אחורה בלבד, סטטוס בתי החולים לא ניתן לבחינה רטרואקטיבית בכלל, כמו גם מספר אנשי הצוות בבידוד, והמגמות באזורי ההתפשטות, ופיזור החולים לפי גיל ומגדר.
במשרד הבריאות אמרו על כך: "בתמונת המצב בדשבורד מוצגים גם נתונים מתחילת התפרצות המגפה. לדוגמא: אריח סך כל המאומתים, אריח נפטרים מצטבר, והגרפים השונים עם ציר זמן בפילוח יומי. כמו כן, באתר המשרד קיים קישור להורדת קובץ אקסל מסודר של נתונים גולמיים מתחילת האירוע".
בנוסף, בעקבות אחד השינויים שנעשו בלוח הבקרה בתקופה האחרונה הופסקה האפשרות לראות את מספר הנדבקים אתמול או ביממה האחרונה ביישוב מסוים. כך קשה יותר לציבור לעקוב אחר התפרצויות ביישוב מסוים, מיד לאחר התרחשותן.
מלבד זאת, יש מקום לאיחוד הנתונים ולהוצאתם מצד גורם אחד בלבד. מדי בוקר יוצא דו"ח אמ"ן שסוקר את שיעורי התחלואה ומציג מספר מסוים. דו"ח זה אמנם מתבסס על נתוני משרד הבריאות, אך אינו זהה להם לחלוטין. זמן קצר לאחר מכן מתעדכנת לראשונה תמונת המצב הרשמית של משרד הבריאות ובאופן לא תדיר מתפרסמים גם נתונים של המל"ל. מדובר על שלושה פורמטים שונים שלעיתים מציגים מספרים שונים, גם אם לא בפער ניכר. הדבר גורם לבלבול רב בקרב הציבור וליכולת מוגבלת לדעת מהי תמונת המצב האמיתית. יש מקום למסד נתונים אחד, שיתפרסם בזמנים קבועים מדי יום.
