השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה התייחס היום (שני) לביקורת של השופט בדימוס רוזן על מח"ש שמסמסה חקירת דו"ח כוזב בלהב 433, כפי שנחשף בתחקיר "7 ימים", ואמר כי "ההחלטה של הנציב רוזן מציגה מציאות מטרידה ביותר, ומוכיחה שיש מקום ששר המשפטים יוציא מהקפאה את ועדת הבדיקה שהקמתי לבחינת מח"ש".
לדברי השר אוחנה, "אסור לקבל תרבות ארגונית שבה השקר פושה והאמת מטויחת. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה שיחזק את אמון הציבור הן במשטרה והן במח"ש. זו הדרך להפוך את הגופים החשובים הללו לטובים יותר למען הציבור כולו".
אוחנה הוסיף כי הוא מצפה ממ"מ המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, "לתת את הדעת לגבי 'הממצאים הבעייתיים' כהגדרתו של הנציב באשר להתנהלותם של קצינים בלהב בפרשה, גם ובעיקר במקום בו מח"ש לא מתפקדת, יש מקום לבדק בית יסודי, רציני ושקוף במשטרה".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, מתח במסמך שפרסם מוקדם יותר ביקורת על המחלקה לחקירות שוטרים של פרקליטות המדינה, בעקבות תלונה שהגיעה אליו. התחקיר בנושא פורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" וב-ynet, ובו נחשף כיצד קצין ביחידת אתגר השייכת ללהב 433 הורה על רישום כוזב בדו"ח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות.
התלונה הוגשה על ידי עורך דין בשם מרשו, שוטר בלהב 433, שהיה עד לאירועים הנטענים משנת 2015. על פי התלונה, קצין משטרה הורה לשוטר, ששירת תחת פיקודו, לרשום פרט כוזב בדו"ח פעולה. ההוראה ניתנה בנוכחות המתלונן ושוטרים נוספים שהיו במקום.
משהובאה הפרשה לידיעת מח"ש בשנת 2017, הוחלט לאחר חקירה ראשונית, שלא להמשיך ולחקור בפרשה, אלא להעביר הטיפול בה למחלקת משמעת במשטרה.
בהתייחסותה לתלונה מסרה מח"ש, כי התיק, בדבר אירוע משנת 2015, הגיע לידיעתה רק בסוף שנת 2017. עוד טענה מח"ש, כי המתלונן ציין שאינו זוכר מי היו השוטרים הנוספים שנכחו בעת מתן ההוראה. נוסף על כך טענה מח"ש, כי השוטר שרשם את הפרט הכוזב בדו"ח, ואשר בינתיים התפטר משירותו במשטרה, סירב לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש שפנו אליו, על אף האינטרס הברור שהיה לו, לכאורה, לומר מי הורה לו לרשום זאת.
הנציב דחה את עמדת מח"ש וציין כי כבר בשנת 2015, מיד עם גילוי הפרשה ושחרור החשודים ממעצר, הייתה גלויה טענת השוטר שכתב את דו"ח הפעולה הכוזב, כי עשה זאת בהוראת קצין כלשהו. דברים אלה נמסרו בזמן אמת על ידי שני תובעי משטרה. בשנת 2017, עת הוגשה התלונה בנושא למח"ש, כבר לא היה ספק בדבר זהותו של הקצין, אשר צוינה במפורש על ידי המתלונן.
"לנוכח כל אלה, היה מצופה, כי מח"ש, לכל הפחות, תבצע את הפעולות המתבקשות לאיתור זהותו של הקצין החשוד בחשד החמור ותחקור אותו. ברם, מח"ש לא ביצעה פעולות לאיתורו ולחקירתו של הקצין", כתב הנציב רוזן בהחלטתו.
עוד כתב רוזן בהחלטתו באשר להימנעות מחקירתו של השוטר, אשר סירב לשתף פעולה: "האם מח"ש חוקרת רק עדים שמנקיפות לבבם 'חושפים סיפור המעשה'? האם מח"ש מעמיקה חקר לגילוי פשע שבוצע לכאורה, רק מששיתוף הפעולה של עד רלוונטי נתונה ומוגשת לפניה כמשנה סדורה?"
נוסף על כך, אחד התובעים המשטרתיים, זה שחשף את האירוע, טען בעדותו במח"ש כי לאחר שעשה זאת - בכוונה "לנקות אורוות" - סומן בלהב כ"שחקן לא קבוצתי" והודר מקבלת טיפול בתיקים של היחידה.
"מח"ש הותירה את כלל הטענות וסימני השאלה הללו במקומם, מבלי לחתור לתשובה", כתב הנציב רוזן בהחלטתו, ומצא את הטענה בדבר אי מיצוי החקירה במח"ש - מוצדקת.
בהתאם לסמכותו על פי חוק, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה, כמחזיק בסמכויותיו של פרקליט המדינה, לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא.
כמו כן, במהלך בירור התלונה התגלה כי החומר בפרשה נשלח למח"ש באמצע שנת 2015 מיחידת תביעות להב, באמצעות חטיבת התביעות במשטרה. אולם, באותה עת, כך לפי מח"ש, הוא לא אותר אצלם, ונושא הפרשה הגיע לטיפולם רק לקראת סוף שנת 2017.
לגישת הנציב, מדובר במצב תמוה שלא ניתן להשלים עמו, ועל כן המליץ בפני המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לשקול בדיקה של התקלה בהעברת החומרים מחטיבת התביעות למח"ש.
"פרשה שהוגדרה על ידי גורמי התביעה בלהב כחריגה ודרמטית, ואשר הוחלט באופן ברור להביאה לידיעת מח"ש לצורך חקירתה, ולצורך כך אף נשלחו מספר תזכורות בתוך משטרת ישראל, עד שנחה הדעת שהחומר אכן הועבר למח"ש – נמוגה בקול ענות חלושה למשך מספר שנים, נטולות טיפול פלילי, וכל זאת, כביכול, בשל קצר בהעברת דואר, אשר ניתן היה למנעו באמצעות פעולת בירור פשוטה, ולוודא שהחומר שנשלח למח"ש – הגיע ליעדו", דברי הנציב רוזן.
באשר לטענות שהועלו נגד גורמי הפיקוד בלהב, ציין הנציב כי אלה אינם נמנים עם מבוקרי הנציבות, ומשכך, לא נבדקה התנהלותם בפרשה. יחד עם זאת, לאור הממצאים הבעייתיים על פניהם, לפיהם התיק המשטרתי שהגיע למח"ש היה חסר באופן משמעותי, והעובדה שקצין החשוד בעבירות חמורות המשיך לשמש בתפקיד רגיש בלהב, מצא הנציב להעביר הטענות והממצאים בעניין זה לטיפול מ"מ מפכ"ל המשטרה.
מגיש התלונה, עורך הדין פיני פישלר, ביקש "להצדיע" לנציב רוזן ולצוותו, והוסיף כי רוזן "מנתח באזמל מנתחים על פני 32 עמודים את הטיוח הגדול בפרשה המצמררת הן ביחידת העילית לה״ב 433 והן במח״ש. שוב חשפנו את עומק המחדלים, החיפוי והטיוח. בדק בית של ממש חייב להיעשות ויפה שעה אחת קודם".
