הציור והשחזור: "דיוקן מומיה" התגלה מחובר לארון קבורה מצרי עתיק שבו נטמן ילד קטן, שמת לפני כ-2,000 שנה, בין 50 לפני הספירה ל-100 אחרי הספירה. כעת ניסו החוקרים לבדוק עד כמה דומה אותו ציור לפנים האמיתיות של הילד.
באמצעות סריקת CT, הצוות ביצע שחזור וירטואלי של השלד של הילד, עדיין בתוך ארון הקבורה, כדי לבצע שחזור דיגיטלי תלת-ממדי של פניו. במחקר, שפורסם במגזין המדעי PLOS ONE, התברר ששחזור הפנים דומה יחסית לציור, אבל החוקרים ציינו כי בדיוקן המקורי מראהו של הילד מבוגר יותר מכפי שהיה – בן 3 או 4 במותו.
הבדלים נוספים הם רוחב גשר האף וגודל פיו - שניהם צרים יותר בדיוקן העתיק לעומת השחזור הווירטואלי. דיוקנאות של מומיות היו מנהג מוכר במצרים העתיקה, בתקופת השלטון הרומי. מדובר בציורי דיוקנאות ריאליסטים שצוירו על לוחות עץ או פשתן טבול בגבס, שהיו מחוברים לחזית ארונות הקבורה שבתוכן נמצאו המומיות.
על פי המנהג הרומי, התמונה הונחה מעל פניו החנוטים, ואילו תחבושות פשתן נכרכו סביב שאר הגוף, בדומה למנהג הקבורה המצרי העתיק. יותר מאלף דיוקנאות כאלו נמצאו מאז שהתגלה הראשון ב-1887. רובם הגדול נמצאו באזור פיום, ולכן שמם – דיוקנאות המומיות מפיום.
הדיוקן של הילד התגלה לפני כ-130 שנה, בבית קברות ליד פירמידת הווארה באזור פיום. בציור נראה ילד קטן עם שיער מקורזל. עיניו חומות ויש לו אף ארוך ופה קטן עם שפתיים מלאות. הוא אף נראה בדיוקן עוטה שרשרת עם מדליון.
במוזיאון המצרי במינכן, שם נמצאות המומיות, השתמשו בסורק כדי ליצור את התמונה הדיגיטלית של גולגולת הילד. הם הצליחו להעריך מה היה גילו של הילד בעת מותו באמצעות ניתוח עצמותיו ושיניו, וכן קבעו את סיבת המוות המשוערת - דלקת ריאות. עקב הדמיון לשחזור, הם העריכו כי הפורטרט נעשה זמן קצר לפני או אחרי מות הילד.