על-פי נתוני בנק ישראל, פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות ה־OECD ב־24%, והיה נמוך יותר מקו המגמה של ה־OECD ב־20 השנים האחרונות. על־פי דו"ח בנק ישראל, ישראל אף לא נמצאת בתהליך התכנסות לעבר הפריון הממוצע במדינות המפותחות המתקדמות. אולם לישראל יש גם מנוע צמיחה והוא הגיוון החברתי שבה. מיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, הן ברמת ההכשרות, הכישורים, המיומנויות, ההכוון התעסוקתי וההנגשה לתעסוקה איכותית, יסייע בשיפור הפריון.
"בעולם העבודה מדברים רבות על גיוון והכללה, הן ביחס לשילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה והן בהתייחס להגברת התועלת הכלכלית לחברות המיישמות עקרון זה בהצלחה", אומר רני דודאי, מנכ"ל ג'וינט־תבת. "אל מול התחזיות הדמוגרפיות של ישראל, חשוב להבין כי גיוון הוא הכרחי למשק, ולא רק ברמת שילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה איכותית, אלא גם בהגברת קידום תעסוקתי ומסלולי קריירה. האתגר מבחינתנו הוא להגביר את הפריון אבל להשאיר לא אף אחד מאחור - פריון מכליל".
לפי תפיסה זו, הגיוון הוא לא פחות ממנוע רב עוצמה להגברת הפריון המכליל בישראל. על כן מפתחים בג׳וינט־תבת יחד עם שותפים בממשלה ובמגזר העסקי והשלישי מודלים של גיוון והכללה, שיסייעו בהעלאת הפריון תוך קידום אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לפתיחת דלתות לתעסוקה איכותית, שעד כה היו סגורות בפניהם. בין הסיבות לכך הן שליטה מועטה בשפה העברית, היעדר מודלים לחיקוי מתוך המגזרים עצמם, תחושת חוסר שייכות, היכרות נמוכה עם ההזדמנויות בשירות הציבורי, רתיעה מעבודה המייצגת מדיניות ממשלתית וחוסר היכרות עם תהליכי ההתמיינות למשרות.
בונים גשרים
אחת מהתוכניות שפותחו הינה “ג’וסור” (גשרים), מכינה אינטנסיבית בת חצי שנה שנועדה לאפשר שילוב צעירים בדואים בעלי תואר ראשון ושני בשירות הציבורי. התוכנית הינה בהובלת האגף לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הבדואית בנגב במשרד הרווחה והביטחון החברתי ובשותפות עם אגף בכיר עתודות לישראל במשרד רה”מ, ג’וינט-תבת ועמותת אג’יק - מכון הנגב, הפועלת להעצמת החברה הבדואית.
“בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתעסוקה בקרב צעירים בדואים בתחומים כגון רפואה, רוקחות ועריכת דין. אולם בשירות הציבורי הממשלתי עדיין ישנה נוכחות זעומה של עובדים בדואים. בין החסמים לכך אנו מזהים פערי שפה, היכרות נמוכה עם ההזדמנויות הקיימות במשרדי הממשלה וחוסר בסיפורי הצלחה של צעירים שיעודדו צעירים לפנות לתחום”, אומר סלימן אלעמור, מנכ”ל שותף של ארגון אג’יק. הוא מוסיף כי גם עבור הממשלה ישנה חשיבות שתהיה נציגות בדואית במשרדי הממשלה ולאפשר להם להיות בתפקידים בעלי השפעה.
“ג’וסור” פועלת להגדיל את השתלבות החברה הבדואית בשירות הציבורי ובכך לייצר אופק תעסוקה משמעותי לצעירים אקדמאים מצטיינים עם יכולת להשפיע. המסלול הראשון של התוכנית יצא לדרך כפיילוט ב־2020, בשיא משבר הקורונה, וכלל תכנים וידע רלוונטי, סיורי שטח, תצפיות, שיחות עם בעלי תפקידים, פיתוח כישורים רכים ועבודת גמר מונחית. 17 בוגרים סיימו את המכינה ונמצאים בצעדי השתלבות ראשוניים.
אחד מהם הוא סמי עמור (26) מהיישוב הבדואי כסיפה, בעל תואר ראשון במנהל מערכות בריאות וניהול משאבי אנוש, עם ניסיון תעסוקתי בניהול אדמיניסטרטיבי של מרפאת רפואה דחופה, כמו גם בחינוך הבלתי פורמלי במתנ”ס ובתנועת הנוער העובד והלומד. עם כניסתו לתוכנית, הביע את רצונו להשתלב בתחומי הבריאות והכלכלה, בשלטון המקומי או במגזר החברתי. בעזרת הכלים שרכש בתוכנית, השתלב כרכז מקצועי בארגון “מעוז”, שם הוא מייצר השפעה על החברה הישראלית בכלל והבדואית בפרט. “אני נמצא במקום משפיע בו אני מגשים את עצמי בתפקיד שדרכו אני תורם ומשמעותי”, הוא אומר. “התוכנית תרמה לפיתוח המקצועי שלי ובנייה שפה מקצועית, תהליכים שלא נחשפתי אליהם לפני כן במסגרת הלימודים או בחיים שלי. חשוב להבין שזה פער מאוד גדול במקום שאני מגיע ממנו, ואין ספק שהתהליך שעברתי עזר לי לצמצם את הפער ולחשוף אותי למרחבי פעולה, למעגלים חברתיים ולידע חדש.
“התוכנית מהווה ביטוי למאמץ הממשלתי המכוון להרחבת ייצוגם החסר של בדואים ובדואיות מהנגב בשירות הציבורי. מטרתה להצמיח עתודה ניהולית ומקצועית מהחברה הבדואית לשירות הציבורי ולמדינה בכלל”, מוסיפה תמר פלד אמיר, ראש אגף בכיר עתודות לישראל במשרד רה”מ, האחראי ליישומה של התוכנית הלאומית לשיפור מגזר משרתי הציבור בישראל.
״זה למעלה מעשור משקיעה המדינה משאבים מרובים בפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב ובשילובה בכלכלה ובחברה הישראלית. תוכנית ג’וסור הינה ביטוי אחד להשקעה זו ולרצון לשילוב נציגים מהחברה הבדואית בקרב מקבלי ההחלטות ומובילי המדיניות”, מוסיף ליאור כלפה, מנהל האגף הבכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב במשרד הרווחה והביטחון החברתי.
רוקמים עתיד מבטיח
ומה קורה אחרי שמצליחים להתברג במשרה איכותית? איך ממשיכים ומתקדמים בהתאמה למציאות המשתנה? לשם כך פותחה התוכנית "רקמה", הפועלת לקידום גיוון והכללה בשוק העבודה. המודל החדשני שפותח, משלב ידע תיאורטי ויישומי למעסיקים הרוצים לנהל את הגיוון בארגון בצורה מיטיבה ולייצר תרבות ארגונית מכילה ורגישה תרבותית, אשר מאפשרת לכל עובדיה להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל התעסוקתי שלהם.
מי שעומדת בראש צוותי הפיתוח של התוכניות היא סוזן חסן, משנה למנכ"ל וראש תחום תכנון אסטרטגי בג'וינט־תבת - המפתח פתרונות לקידום פריון מכליל, בשותפות אסטרטגית עם הממשלה, המגזר העסקי והחברתי: "אנו רואים כיצד רבים מדי מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, דוגמת צעירים מהחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט, מצליחים להשלים תואר אבל לא מגיעים להזדמנויות תעסוקה איכותיות עם פוטנציאל לפריון גבוה. הרעיון בבסיס התוכניות שלנו הוא בהתערבות מאוד ממוקדת, על מנת לייצר יכולות, מסוגלות עצמית והנגשת הזדמנויות ראשוניות לתעסוקה איכותית ומגוונת. חשוב לזכור שאנחנו מדברים על מודל שפועל כרגע בקרב קבוצת אוכלוסייה קטנה יחסית, אך האדוות שהוא יכול לייצר מאוד משמעותיות - הן ברמת התאמת המודל לאוכלוסיות נוספות, והן ברמת המודל שאותם צעירים שהצליחו מייצרים חזרה בעבור הקהילות שלהם״. כשהיא נשאלת מה ייחשב מבחינתה הצלחה של המודל היא משיבה: ״אני מאוד מצפה לעבוד עוד כמה שנים עם משתתפי המחזור הראשון, כקולגות שלי למודלים החדשניים הבאים״.