סרטן שד הוא סוג הגידול הנפוץ בקרב נשים בעולם המערבי. בישראל מאובחנות עם הגידול מדי שנה כ־5,000 נשים, כשהסטטיסטיקה מדברת על אחת מכל שמונה ישראליות שתחלה בסרטן זה במהלך חייה.
הודות למודעות גבוהה בציבור לגילוי מוקדם ושיעורים גבוהים של ביצוע בדיקות סקר (ממוגרפיה), רוב המקרים מתגלים בשלב מוקדם, עוד בטרם הגידול שלח גרורות לאיברים נוספים. לאבחון מוקדם יש יתרון משמעותי בהיבט של סיכויי הריפוי, שעומדים על כ־90% בקירוב בשלב מוקדם.
"רוב החולות מתגלות בשלבים מוקדמים של התפשטות המחלה, כאשר אצל פחות - 10% האבחנה היא של מחלה גרורתית. בערך כחמישית מאלו שמתגלות בשלב מוקדם, בסופו של דבר הגידול ישלח גרורות ומטרת הטיפול האונקולוגי היא למנוע מהמחלה להפוך לגרורתית", כך אומר ד"ר אמיר זוננבליק, מנהל יחידת השד, המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, ומציין שהגידול נחלק לשלוש קבוצות עיקריות:
גידול הורמונלי: קיימים קולטנים להורמונים (פרוגסטרון או אסטרוגן), שהפעלתם על ידי ההורמונים הנשיים בגוף גורמת להתחלקות ולהתפשטות של התאים הסרטניים.
גידול חיובי ל-HER2: יש ביטוי מוגבר של חלבון HER2, שגורם להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים. בקרב מחצית מהמטופלות בקבוצה זו הגידול הוא גם עם רגישות להורמונים.
טריפל נגטיב: גידול ללא קולטנים להורמון פרוגסטרון או אסטרוגן וללא ביטוי מוגבר של חלבון HER2.
לאחרונה נוסף סיווג רביעי של חולות (עדיין לא בצורה רשמית), של גידול שלהן ביטוי נמוך של חלבון HER2. זאת במטרה לגבש עבורן אסטרטגיית טיפול מותאמת.
לדברי ד"ר זוננבליק, כ־70% מהמאובחנות הינן בעלי סוג הגידול ההורמונלי, 15% חיוביות ל־HER2 והיתר מוגדרות כטריפל נגטיב מאחר ואין להם אף אחד מהקולטנים הנ"ל. ההחלטות באשר לאופן הטיפול בחולות סרטן השד מתקבלות על־פי שיקולים רפואיים, בהתאם למצב החולה, סוג הגידול ושלב האבחנה. מאחר שהטיפול עשוי לכלול מספר מרכיבים, כמו כימותרפיה, הקרנות, ניתוח, שחזור ועוד, חשוב ביותר שתתקיים עבודת צוות רב־תחומית. ואכן כיום מתקיימות בבתי החולים בארץ ישיבות רב־תחומיות על בסיס קבוע בהשתתפות אונקולוגים, פתולוגים, מנתחים, מקרינים, אנשי דימות, וצוות סיעודי, סוציאלי ופסיכולוגי, המחליטים ביחד על הטיפול המתאים ביותר לכל מטופלת.
בעבר הטיפול המקובל בחולות מסוג HER2, למשל, היה כימותרפיה. אלו קבוצות טיפול עומדות לרשות האונקולוגים כיום?
"בגידולים מהקבוצה ההורמונלית, שמבטאים את הקולטן לאסטרוגן, מטפלים היום בטיפולים הורמונליים שתוקפים את הקולטן ומונעים את הפרשתו בגוף. בגידולי HER2 חיוביים משתמשים בנוגדנים, הנקשרים ל־HER2 ומעכבים את פעילותו. כיום זמינות תרופות מדור חדש, שהן נוגדנים שמצומדים אליהן כימותרפיות קטנות, מעין 'טיל מונחה מטרה', שמכוון ישירות לתאים החולים. לחלק מהחולות מותאם טיפול אישי לפי מוטציות מסוימות. במקרים של טריפל נגטיב הטיפול הוא בעיקר באמצעות כימותרפיה, כאשר היום לחלק מהחולות מוסיפים אימונותרפיה (טיפול המפעיל את מערכת החיסון כנגד הגידול)".
כיצד פועלות תרופות המכילות "נוגדן צמוד כימותרפיה", עד כמה הן יעילות, ומה יתרונן?
"הנוגדן מכוון את הכימותרפיה למטרה. עצם הקישור של הנוגדן מעכב את מסלול הולכת האותות, והכימותרפיה שמצומדת אליו תוקפת רק את התאים הקרובים. הטיפול חודר לתאים ויוצר תקיפה מקומית. הטיפול החדשני הזה, שמתאים לסוגים HER2 וטריפל נגטיב (ואולי גם בקרוב לגידולים הורמונליים), גם בעל פרופיל תופעות לוואי קל יותר מכימותרפיה סטנדרטית.
לדבריו, סרטן השד היא עדיין מחלה מאתגרת, אבל מדי יום יוצאים לשוק פיתוחים חדשים, ולכל סוג סרטן מותאמים טיפולים ותרופות, חלקם כבר זמינים בסל התרופות ומעניקים אפשרויות טיפול מגוונות. למשל, בסוג HER2 – ישנו טיפול שהזכרנו המורכב מנוגדן כנגד HER2 המצומד לכימותרפיה, או מעכבים מולקולריים קטנים וספציפיים מדור חדש המעכבים את HER2 מתוך התא; בגידול הורמונלי - מוצעים טיפולים הורמונליים מסוג חדש, שלא רק נקשרים אל הקולטן לאסטרוגן, אלא אף מפחיתים את כמותו, לצד תרופות ביולוגיות מדור חדש אשר מעכבות מסלולי הולכת אותות ספציפיים (למשל מעכבי PIK3CA או מעכבי CDK4\6) בטריפל נגטיב יש נוגדנים מצומדי כימותרפיה, שתוקפים מטרות שונות. ולצידם יש גם תרופות אימונולוגיות.
האם חולה בסוג מסוים של סרטן השד מקבלת את כלל נגזרות הטיפול הקיים לסוג שלה?
"בטיפול בסרטן השד נעשה שימוש בבדיקות מולקולריות שונות כדי להפחית למינימום טיפול לא הכרחי בקרב החולות ולמקסם את יעילות הטיפולים הניתנים".
לאור החדשנות הטיפולית, מה הסיכוי שסרטן שד גרורתי יהפוך בעתיד למחלה כרונית?
"לצערי, בחולות עם מחלה גרורתית האתגר עדיין רב, ואנו רחוקים מלהשיג ריפוי, אך הטיפולים המודרניים מאפשרים במקרים רבים שיפור באיכות חיים ללא התקדמות המחלה למשך זמן ארוך יותר".
