אחד מהמנגנונים המוצלחים שהקמנו בהסתדרות עובדי הבניין היא הוועדה הפריטטית, שבה מתקיימים הליכי בוררות בין עובדים למעסיקים בענף הבניין. הוועדה היא חלק מההסכם הקיבוצי בענף, ומדי שנה מגיעים לפתחה אלפי מקרים שמסתיימים בהסכמות ובפתרונות מהירים, ללא הוצאות משפטיות גבוהות, שאילולא הוועדה, היינו צריכים לחכות שנים ארוכות בבתי הדין.
לאחרונה ניסתה ההסתדרות הלאומית לרכוב על ההצלחה וליצור מנגנון מועתק לזה שלנו, אך בית הדין קבע שהדבר אינו אפשרי, ורק מי שמיוצג תחת ההסכם הקיבוצי־ענפי, יכול להגיע לוועדה הפריטטית. זוהי חותמת נוספת וסופית לכך שענף הבניין מיוצג כראוי ובצורה מקצועית ואיתנה במסגרת הסתדרות עובדי הבניין בישראל, ובמסגרתה בלבד.
הכול החל לפני עשר שנים, כשהייתי עד לדיון משפטי בסכסוך בין קבלן לעובד. השופטת זעמה על הצדדים וקראה לנו בכעס "צאו להתפשר". הפערים בין הצדדים עמדו על 20 אלף שקל. העובד כבר היה בתחילת קליטה בעבודה חדשה, אצל מעסיק אחר, והיה זקוק לפתרון. הרעיון היה שנתכנס במשרד ונגיע לפתרון. מניסיוני רב השנים כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה ובהסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, למדתי שרוב המחלוקות בין קבלנים לעובדים נובעות בדרך כלל מחוסר בקיאות בחוקים ובהסכמים. כשיושבים ביחד ומבינים את סעיפי החוק והזכויות המלאות של העובדים, הדברים מגיעים לפתרון, ואין צורך להיות תלויים בלו"ז העמוס של בית המשפט.
ניצול חולשת העובדים הפלסטינים
הדברים כמובן מסובכים הרבה יותר כאשר מדובר בעובדים פלסטינים. למי שאינו בקיא במספרים, אסביר שבכל יום עוברים את המחסומים 84,000 פועלי בניין שמגיעים לעבודה בישראל באתרי הבנייה השונים, בתשתיות ובשיפוצים.
הפועלים הללו, שנמצאים סגורים בתוך אתרי הבנייה, יוצאים מביתם בשעה 04:00, שם משתרכים בתורים ארוכים ורק לאחר שעתיים הם מגיעים לצד הישראלי. שם ממתינה להם הסעה מטעם הקבלן שמעבירה אותם לאתר הבנייה.
לפועלים הפלסטינים קשה מאוד להגיע לעבודה בישראל ולעבור את המחסום. קשה לדמיין כיצד מצליחים פועלים אלו להגיש תביעה בישראל, כשעליהם להתגבר על קשיי שפה, פערי ידע ומידע, להתמודד עם החוקים המקומיים ולהביא את תביעתם בפני בתי הדין בישראל. קושי זה ניצלו עורכי דין שונים, שגבו כספים רבים מהעובדים מתוך זכויותיהם.
כמי שעיצב ויצר את ההסכם הקיבוצי בענף הבניין ואף חתם עליו, כך חשבתי באותו יום, אני מכיר את זכויות העובדים, ולכן אם אזמין את העובד והקבלן למשרדי - לבטח אוכל לסיים את המחלוקות ביניהם בתוך שעה-שעתיים. בטוחני, כי הקבלן מצידו ישמח לסיים את העניין ולחסוך זמן יקר וסכומים רבים שהיה צריך לשלם לעורכי הדין שלו על ניהול המשפט, ואף העובד שפנה אליי ישמח לקבל את מה שמגיע לו כבר השבוע במקום עוד שנתיים.
לכן אזמין אליי את העובד והקבלן ואגשר ביניהם. אולם לקבל את כולם במשרדי היה יוצר מצב של הארכת תקופת הזמן הסביר לגישור ביניהם, ולכן ממידע שאספתי, מצאתי כי קיימים אלפי סכסוכים בין עובדים לקבלנים בענף במשך כל שנה והגעתי למסקנה שיש לספק לעובדים פתרון מערכתי.
התקשרתי ונפגשתי בזמנו עם מר ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הצגתי לו את הנושא, והוא שמח על הרעיון של הקמת ועדה פריטטית ליישוב חילוקי דעות. כמו כן שוחחתי על כך בזמנו עם מר אורי רובין, יו"ר ועדת העבודה של ההתאחדות והארגונים הכלכליים, וגם הוא היה בעד הרעיון. וכך בשנת 2010 נחתם הסכם קיבוצי־ענפי שכלל את הקמתה של הוועדה הפריטטית, שהינה המנגנון היחידי לישוב מחלוקות טרם תחילת הליך משפטי.
היום, לאחר מספר שנים, הוועדה הפריטטית שהקמנו היא מנגנון ליישוב חילוקי דעות מיומן, שחוסך בזמן, הוצאות שירות ומהווה טיפול מידי.
הוועדה הפריטטית מורכבת מנציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנציג הסתדרות עובדי הבניין. כמו כן בוועדה משתתף עו"ד מכל צד, כך שלמעסיק ולעובד זה לא עולה כסף. לטובת הוועדה הוקם מנגנון לקביעת מועדים באמצעות אתר באינטרנט על מנת ליעל ולהנגיש את הגשת הבקשות לוועדה.
מהקמת הוועדה משנת 2017 ועד לסוף שנת 2021 טופלו כ־5,000 תיקים וב־95% מהם הצדדים הגיעו להסכמות. הדבר מוכיח כי הוועדה הפריטטית היא סיפור הצלחה.
