מספרים, שלפני כ־30 שנה ביקר שר האוצר דאז שמעון פרס ביקנעם, שנודעה באותם ימים בעיקר כ"יישוב של מפעל סולתם". ראש העיר הטרי סימון אלפסי זעק באוזניו, שהיישוב בן 5,000 התושבים קורס עם 35% אבטלה, כשאפילו מערכת החינוך הייתה בנויה סביב עובדי המפעל. כשפרס הפך לנשיא, הוא שב וביקר ביישוב ואמר שהוא מתפלל שישראל כולה תהיה יקנעם. ואומנם מי שמבקר בעיר כיום, יכול להתרשם מהפיתוח רחב ההיקף, ששומר על אופייה הכפרי־הקהילתי עם 65% שטחים טבעיים ו־35% בנייה נמוכה יחסית.
יקנעם היא כור היתוך קלאסי. היישוב הקטן שהתפצל מהמושבה הוותיקה יקנעם והתמקם על התל ההיסטורי, קלט בשנות ה־90 עולים מחבר העמים ומאתיופיה, ואילץ את פרנסיו לדאוג לרווחתם של התושבים החדשים לצד אלה הוותיקים.
כיצד אם כן הפך היישוב הפריפריאלי הקטן ומוכה האבטלה בתוך שלושה עשורים לעמק הסיליקון של הצפון וליעד מגורים אקטרקטיבי, הנהנה מביקוש עצום מצד ישראלים רבים? התשובה היא, ללא ספק, בזכות חזון מגובש היטב, שמגובה בהנהגה יציבה ובתוכניות עבודה מסודרות לשנים רבות קדימה.
יקנעם, הנטועה במיקום מושלם בין רכס הכרמל לעמק יזרעאל, היא חזון שמתממש בכל היבט:
עיר ירוקה – העיר חרטה על דגלה אפס זיהום אוויר, ואומנם זכתה מספר שנים רצופות לתואר עיר ירוקה על־פי מדד "קלינטק". לצד טיפוח מאות דונמים של פארקים טבעיים ועשרות רבות של גני משחקים מאובזרים, ישנן תקנות מחמירות האוסרות הכנסת תעשייה מזהמת, וגם האוטובוסים הנוסעים ביישוב חשמליים ואינם מזהמים.
תעשיית ההייטק – בעיר, המכונה "עמק הסיליקון של הצפון", פועלות כ־150 חברות וסטרטאפים מתקדמים. 50% מהחברות הן בתחומי הרפואה, לצד חברות ביוטכנולוגיה, תקשורת, מזון ועוד. עובדה זו ממצבת את יקנעם כאחד ממרכזי ההייטק המשמעותיים בארץ ומקור תעסוקה לתושבים. מיקום העיר בצמוד לכביש 6 ולצירי תחבורה ראשיים נוספים וקרבתה לתחנת רכבת, מאפשרים גישה קלה ונוחה לעובדים המגיעים מאזורים אחרים.
הרחבה ופיתוח – יקנעם מתאפיינת כיום באוכלוסייה צעירה, כאשר כ־40% מתושביה הם מתחת לגיל 23. האוכלוסייה מגוונת מאוד, וכוללת ותיקים ועולים, בהם רופאים הייטקיסטים, קצינים בכירים ועוד. ישראלים רבים נוספים מבקשים אף הם להשתקע בעיר עקב מיקומה וצביונה הכפרי הייחודי. חרף הבנייה המואצת והמחירים שמיישרים קו עם הרמה הכלל־ארצית, קשה למצוא היום דירה ריקה בעיר. בתום מאבק ממושך וקשיים מרובים הורחב לאחרונה שטח השיפוט של העיר, והוכנו תוכנית לתוספת 3,000 יח"ד הממתינות בימים אלה לאישור. במקביל התקבלה החלטה ליישם התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות על־פי תוכנית כלל יישובית, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל והמינהלת הממשלתית להתחדשות עירונית. גם בתחום זה התוכניות כבר מוכנות, לרבות מעטפת התשתיות הנדרשת ובעלי התפקידים לליווי ומיצוי זכויות הדיירים המפונים.
מסחר – תושבי יקנעם נהנים ממסחר עשיר ונגיש, כשלצד העסקים הקטנים הפועלים בעיר הוותיקה, פועלים שלושה מתחמי קניות גדולים: ביג, שהיה הראשון שהוקם בתוך עיר, מתחם G ומתחם חדש נוסף - שער הגיא.
מערכת חינוך – בעיר מקפידים שלכל תלמיד ותלמידה תותאם מסגרת אישית על־פי העדפותיהם, כך שכל אחד ואחת יממשו את הפוטנציאל באופן מיטבי ושוויוני. היישוב הגיע אשתקד למקום הרביעי בשיעור הזכאות לבגרות, עם 96.2% זכאים ועם 0% נשירה. לצד השקעה עצומה במתקני החינוך הפיזיים, פתיחת מסלולי לימוד ומגמות חדשות והעצמת צוותי החינוך, משקיעה העיר משאבים גם בחינוך הערכי והבלתי פורמלי. התוצאה מתבטאת בשיעורי גיוס גבוהים לצה"ל, כ־94%, כאשר ב־2021 זכה היישוב במקום הראשון בגיוס לקצונה לבנות. עוד פועלת בעיר שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, והחזון העירוני הוא להביא אליה גם את האקדמיה.
תיירות – עשרות אלפי מבקרים כבר פקדו את מרכז המבקרים החדש של תל יקנעם, הצופה אל עמק יזרעאל. מבחינה היסטורית, ליקנעם מיוחסת חשיבות אסטרטגית וכלכלית רבה. התל ההיסטורי, 60 מטר גובהו, ניצב בנקודה אסטרטגית על ואדי מילק, ששלטה על שיירות הגמלים שהובילו מלח וסחורות חשובות נוספות מנמלי הים צפונה עד לדמשק. המבקרים במקום עומדים על גבעה מלפני כ־4,000 שנה ורואים פארקי תעשייה מתקדמים – ויכולים להתרשם כיצד העבר מתמזג עם העתיד.
כלכלה – שנים רבות סבל היישוב מגירעון תקציבי בשיעור של כ־50%. פרנסיו נטלו הלוואות רבות ללא יכולת לשלם משכורות ולהחזיר חובות, והיו תלויים בחסדי הממשלות השונות. בזכות תכנון קפדני, יצירתי ועקבי הצליחה הרשות להגיע לאיזון תקציבי מיטבי, שמאפשר לה לקדם ולממש יעדים רבים לטובת תושביה.
על כל אלה ועוד מיזמים משמעותיים אמון ב־35 השנים האחרונות ראש העירייה סימון אלפסי, שהחליט לפרוש בתום הבחירות המוניציפליות הקרובות מתפקידו. "נבחרתי בשנת 1989 ואני מתחייב לתוכניות עד 2040", מציין אלפסי ומוסיף, כי הניח יסודות איתנים שמאפשרים הרחבת היישוב תוך שמירה על מעטפת שירותים ותשתיות מלאה. "המתווה להתחדשות עירונית מוכן, התוכניות להרחבת פארק התעשייה מאושרות, וגם בהיבט הקמת מוסדות חינוך זה קורה. כדי להצליח להעלות את העיר מדרגה סוציו־אקונומית 2 לדרגה 8 כיום, נדרשת יציבות שלטונית וכלכלית, לצד מסירות, יצירתיות ומנהיגות", מסכם בסיפוק ראש העיר.
הידעתם?
יקנעם מציעה כיום 17 מ"ר לנפש תעשייה, כשהממוצע הארצי עומד על 7.9, עובדה המעידה על פוטנציאל ההתרחבות והפיתוח של העיר.
שם הרשות: יקנעם
שנת ייסוד: 1950
שטח מוניציפלי: 7.39 קמ"ר
מספר תושבים: כ־27,000
אפיון עירוני: עיר קהילתית ירוקה וצומחת באווירה כפרית, המציעה את תעסוקת העתיד ומטפחת את הדור הצעיר חזון עירוני: לקיים רצף חינוכי ממעונות יום עד י"ב/י"ג, להמשיך לבנות במידה ולקדם התחדשות עירונית בכל השכונות כדי שכל תושב יגור בבית עם ממ"ד, מרפסת ואיכות חיים.
