יצא לכם כבר לראות נהגת אוטובוס? בשנים האחרונות המראה הופך לנפוץ יותר ויותר, ומדובר בהחלט בשינוי מרענן. ובעצם, מדוע לא?
ב"אגד" מועסקות כיום 79 נהגות, שהן 2% מכלל נהגי החברה. הן מגיעות מכל המגזרים - חרדיות, עולות חדשות, ערביות ועוד. כששואלים אותן מדוע בחרו בעיסוק הזה, הן מספרות שב"אגד" קשובים לצרכים המשתנים של הנשים בהיבטים של שילוב העבודה עם המשפחה, והולכים לקראתן, למשל בשיבוץ למשמרות נוחות.
"כאם לילד קטן אני עובדת בבוקר, המשמרות לא כוללות שישי-שבת, השכר טוב, מקבלים מדים והסדרי ארוחות ובעיקר - לא לוקחים את העבודה הביתה – סיימת נסיעה, שלום ותודה", מספרת נטלי אוקנין, נהגת זה ארבע שנים. הכול החל כשמורדי, בעלה, אף הוא נהג החברה, רשם אותה לקורס נהגים. "בהתחלה בכלל לא רציתי, ואחר כך בקורס, עם 22 גברים, חששתי שלא אסתדר. היום? שרק ינסו להוריד אותי מההגה", היא צוחקת. "נהגים בכביש עושים לי לייק ומחזקים אותי, והזמן טס לי".
לדבריה, התפקיד כרוך באחריות עצומה: "צריך לקום בזמן למשמרות שמתחילות ב־5:00 בבוקר ולהיות אדיבים ושירותיים. אני שואפת לשרת את הנוסעים, להיות אמפטית ומתחשבת. כשמבוגרים באים עם עגלות קניות – אני נצמדת עם האוטובוס למדרכה, ולפעמים גם יורדת לסייע".
איך הנוסעים מקבלים אישה נהגת?
"מתלהבים ומפרגנים. נוסעים שגם בוחנים את אופי הנהיגה, מחמיאים לי על המקצועיות, למשל נוסע מבוגר אמר לי: 'עקבתי אחרי הנהיגה שלך, ואת יכולה לשים 100 גברים בכיס הקטן'".
כשהיא לא מאחורי ההגה, אוקנין משמשת שגרירת גיוס, הפועלת לצרף ל"אגד" נהגים חדשים דרך הרשתות החברתיות. "יש פלאיירים, ואני גם מעלה מיוזמתי פוסטים, שבהם אני מזמינה להצטרף כנהגים לחברה. לאחרונה גייסתי גם את אחותי, והיא מרחפת משמחה".
"רגועות על הכביש"
"הנהגות שלנו נוהגות מצוין. לרוב הן פחות טעונות, יותר רגועות, עושות פחות תאונות, פחות מאחרות ונעדרות מהעבודה, ויש פחות תלונות כלפיהן מצד הנוסעים", אומרת יוכי בל, מנהלת גיוס וקליטה בחברה. לדבריה, סידור העבודה מתחשב בנהגות. "יש מי שמעדיפות משמרת בוקר, כדי להיות בבית כשהילדים חוזרים, ויש המעדיפות לעבוד בערב, כשהבעל חוזר מהעבודה ופנוי להישאר עם הילדים".
ההכשרה לנשים ולגברים בחברה זהה, ולאחר קבלת הרישיון הן עוברות חניכה בסניף שאליו הן משויכות. בהקשר זה הפנינו ליוכי בל ולדפנה דה לוי, מנהלת משאבי אנוש תח"צ "אגד", כמה שאלות:
מהם תנאי העבודה של הנהגות?
"בהתחלה הן נוהגות באוטובוסים קטנים יותר, וגם משובצות לקווים קצרים ונוחים יותר. לרשותן חדרי שירותים והלבשה, והן זכאיות לחצי שעת הפסקה אחרי ארבע שעות נהיגה. כלל הנהגים בחברה מקבלים קביעות בתום שלוש שנים, לצד קרן השתלמות בגובה 7.5%. יש גם שכר עידוד, שנקבע לפי מספר פרמטרים, יש ביטוחי בריאות ושיניים, חדרי אוכל, אירועי תרבות ופנאי ומתנות בחגים ובאירועים".
איך "אגד" באה לקראת הנשים בחברה כה גברית?
"בהתאמת המדים, במתן האפשרות לשלב את העבודה עם המשפחה ולקבוע משמרות נוחות. במרכז הארץ יש מסלול הכשרה מהיר, שבו הלימודים מתקיימים מדי יום, והאישה מקבלת שכר תוך כדי לימודיה, כך שהיא יכולה להוציא רישיון בתוך חודשים ספורים ולהתחיל לעבוד".
האם הן עוברות גם קורס הגנה עצמית?
"היום אין כמעט אינטראקציה בין הנוסע לנהג, הכול אוטומטי דרך הרב קו, ולכן אין צורך".
איך הנוסעים מתייחסים אל הנהגות?
"הם מתחברים אליהן מאוד. יש מצידם רגישות מיוחדת בהתייחסות לנהגות. מתלהבים לראות אותן, עושים להן כבוד. גם הנהגים עוטפים ומכבדים אותן, כי הן מיעוט והן שונות בנוף הסניפי".
נהגות מדברות
הילה גרינברג, ראשון לציון: "הייתי גננת, והחלטתי לשנות כיוון. אני עובדת באגד כבר שנה. בהתחלה היה לי קצת קשה ללא סידור קבוע. עכשיו יש לי האוטובוס שלי והקווים שלי. יש נוסעים קבועים, שמחכים לי. בתחנה מתחשבים מאוד בנשים, וכל הצוות מדהים. אני מרוצה ומרגישה ששומעים ורואים אותי".
יעל מלכה, ראשון לציון: "אני נהגת בחברה 27 שנים. בהתחלה עבדתי רק לילות. היום כאם חד־הורית אני עובדת בקרים, ויש המון התחשבות. אני גם נציגת הנהגות בוועד העובדים ופעם בשנה מארגנת להן יום כיף. אני אוהבת את העבודה וממליצה להצטרף ל'אגד', יש יציבות, יש אבא ואימא".
יפית אוחיון, חוף הכרמל: "אני נהגת מעל חמש שנים. עברתי פה הרבה תחנות בחיי – התחתנתי, ילדתי את בתי הבכורה, ועכשיו אני בהריון. אגד זה הבית, והסניף הוא כמו משפחתי השנייה. המנהל שלי תמיד לצידי, דואג לשלומי, מתחשב בי במשמרות, ואני מעריכה זאת מאוד".
טליה בטואשוילי, ראשון לציון: "ההתחלה הייתה מאתגרת, זו אחריות ענקית וזה הלחיץ אותי. היום זה כיף, יש כבר נוסעים קבועים, אני מתחברת אליהם והם אליי. אני מקבלת הרבה פידבקים על הנהיגה מנוסעים שאומרים: 'הלוואי שכל הגברים ילמדו ממך'. בחדר נהגים אני מלכה וזוכה להמון תשומת לב ועזרה. הסניף שלי הוא בית, יש לי המון חברים ואני שמחה".
סמאח מסארי, חוף כרמל: "אני עובדת ב'אגד' כמעט שלוש שנים. אני אוהבת לנהוג, וזה החלום שלי לעבוד כאישה בין הרבה גברים, זה כיף. כולם דואגים, וכשיש בעיה תמיד נרתמים לעזור. 'אגד' זה משפחה".
רויטל אמויאל, ראשון לציון: "בעברי הייתי כדורגלנית הפועל תל־אביב ושיחקתי גם בנבחרת ישראל לנשים. כבר ארבע שנים שאני עושה את הדרך מביתי באשדוד לסניף ראשון באהבה. סידור העבודה שלי מותאם, ובכל נקודה יש לי חדר התרעננות עם כל הדברים הבסיסיים שאני צריכה. אני נהנית מכל רגע. אני גם שגרירת גיוס של החברה ומפעילה את עמודי הפייסבוק של סניפי ראשון וחולון. חשוב לי להרים לנהגים".
