מי מאתנו לא חולם בשגרת יומו העמוסה על ביצוע הסבה מקצועית, על שינוי כיוון חד ממה שהוא עשה עד כה בחייו. ככה זה, החיים מתווים אותנו במסלול מסוים ובמרוצת השנים אנו לא מעזים לסטות ממנו כתוצאה מההתחייבויות לבית, למשכנתא ולגידול המשפחה. אבל כל זה משתנה עם כניסתנו לסביבות גילאי 40-50 וצפונה, גילים בהם אנו מגיעים לסוג של תקרת זכוכית בקריירה וגם הילדים גדלו כבר ואינם זקוקים לנו כבעבר. בשלב זה בחיים אנו יכולים לחשוב על עצמנו, על הרצונות שלנו ועל מה שעושה לנו טוב בחיים.
חלק יהפכו בשלב זה של חייהם לאנשי הוראה, למתווכי דירות, ליועצים פיננסיים ומה לא, אך מסתבר שחלק ישנו כיוון לגמרי וילכו לתחום אחר לגמרי הגורם לסיפוק רב ולקשר בלתי אמצעי מרתק עם כל שכבות האוכלוסייה – נהיגת אוטובוס. הנה לכם סיפוריהם של שלושה אנשים שעשו את השינוי המיוחד הזה, הפכו לנהגי אוטובוס בחברת מטרופולין ומברכים כל בוקר על הבחירה אותה עשו.
הזריחות והשקיעות של רונית
רונית אסרף (53) מגן יבנה החלה לעבוד כנהגת במטרופולין בשנת 2019 לאחר 30 שנים בהן עבדה כמנהלת משרד וכחשבת שכר במשרד רואי חשבון. "תמיד היה לי חלום לעשות תפנית מקצועית כשאגיע לגיל 50" היא מעידה על עצמה. "כשהגעתי לגיל 48 התחלתי להתעניין בהסבה מקצועית לתפקידים מעולם החינוך כמו מורה או גננת, אבל כשחשבתי על התפקידים האלו לעומק הבנתי שהם לא באמת מושכים אותי. מה שכן משך אותי יותר ויותר היה להפוך לנהגת אוטובוס, במיוחד לאור העובדה שבעלי ואחותי הם נהגי אוטובוס והם המליצו לי לעשות את השינוי."
אסרף הלכה אחרי הלב ובחרה בחברת מטרופולין בשל התנאים הטובים המוצעים בה לנהגים. את המבחן המעשי, הטסט, סיימה בתאריך מאוד משמעותי עבורה. "תמיד אמרתי שבגיל 50 אשנה מסלול ואכן בדיוק ביום ההולדת ה-50 שלי עברתי את המבחן המעשי וקיבלתי רישיון נהיגה באוטובוס. אפשר לומר שזה ממש גורל", היא אומרת בחיוך.
כיצד נראים החיים שלך כיום?
"אני מאושרת ומאוד שמחה בעבודה החדשה שלי, ממש קמה כל בוקר עם שיר חדש בלב. העבודה כנהגת אוטובוס היא עבודה שונה מכל מה שעשיתי עד היום. אם בעבר הייתי רגילה לעבודה משרדית שבה אתה נכנס למשרד ב-7 וחצי בבוקר ומעביר ימים די שגרתיים מול המחשב הרי שכיום אני פוגשת כל יום אנשים חדשים מכל המגזרים וזה מאוד מעניין. גם הקווים שבהם אני נוסעת באשכול דרום הם קווים מעניינים במיוחד. אני מגיעה בנסיעות שלי לבסיסי צה"ל בנגב, וליישובי הפזורה הבדואית ונהנית במיוחד מלראות את הזריחות והשקיעות היפות של הנגב, את ימי הגשם במדבר וגם ולא אחת גם את חיות הבר שמסתובבות בשטח. זה ממלא לי את הלב לראות את הדברים האלו."
נהג אוטובוס צריך להיות אדם שאוהב אנשים, עד כמה את מתחברת לזה?
"אני מאוד שירותית ובזמני הפנוי תורמת למען הקהילה כך שהתפקיד הזה ממש מתאים לי. לאחרונה היה לי מקרה שבו מצאתי באוטובוס ארנק של אדם מבוגר ששכח אותו בנסיעה. התקשרתי אליו והודעתי לו שהאבדה נמצאה והוא היה ממש מאושר מזה. כשהוא הגיע לקחת את הארנק, הוא הביא לי זר פרחים גדול וזה ממש ריגש אותי. בסופו של יום, שלוש שנים אחרי אני מאוד שמחה שנכנסתי למקצוע הזה. להיות נהגת זה עולם אחר ואני ממליצה לאנשים לעשות את השינוי הזה למען עצמם."
מחיל האוויר לנהיגה וסדרנות
יוסף צובירי בן ה-59 מתל אביב, המשמש כנהג אוטובוס וסדרן בחברת מטרופולין משנת 2016, עשה את רוב הקריירה שלו כאיש קבע בחיל האוויר. טרם פרישתו מצה"ל בדרגת רב סרן הוא הספיק לכהן כסגן מפקד יחידת ההסרטה של חיל האוויר וכראש יחידת קשר ומחשוב של בסיס נבטים. לאחר פרישתו מצה"ל בגיל 42 הוא תהה בינו לבין עצמו לאן יפנה ובחר בתחום ההוראה גם בו עשה חייל. "במשך 8 שנים עבדתי בתחום ההוראה וכתושב ערד באותם ימים שימשתי כמורה בבית ספר יסודי חלמיש בערד, בית ספר תיכון צור אורט בערד וכמרצה בתחום המחשוב במכללת אתגר בבאר שבע", הוא מספר. "הייתי מורה טוב וקשוב והצלחתי להרים את התלמידים המתקשים מעלה כשחלק מהם הפכו בהמשך להנדסאים וחלק פנו לשירות משמעותי בצה"ל ועל כך גאוותי" הוא אומר בסיפוק.
איך הגעת לנהיגת האוטובוס?
"את מקצוע ההוראה והתלמידים אמנם אהבתי, אך למערכת ומאפייניה לא התחברתי ולאחר שמונה שנים החלטתי שימיי במערכת החינוך תמו. בהתחלה שקלתי ללכת לתחום של הוראת נהיגה או להפוך לבוחן נהיגה (טסטר) אבל בגלל שאני מאוד אוהב לנהוג החלטתי בסוף ללמוד נהיגת אוטובוס. התחלתי לעבוד כנהג במטרופולין בשנת 2016 וגיליתי עולם מרתק שמשלב נהיגה, נסיעה בדרכים יפות ואחריות רבה על נוסעי האוטובוס אותם אני צריך להסיע למקום חפצם בבטחה."
צובירי, שהשתחרר כאמור כרב סרן, התגלה עד מהרה כבעל יכולות גבוהות בתחום הסדרנות והפך בתוך מספר חודשים לסדרן בסניף הנגב של מטרופולין. "אני מאוד אוהב את תפקיד הסדרן", הוא מעיד. "הוא משלב עבודה תחת לחץ ואחריות רבה להוציא את הנסיעות בזמן ולדאוג בתוך כל זה לרווחת הנהגים, זה מאוד מאתגר וגם מספק. כסדרן שמשלב בעצמו נסיעות בקווים אני יכול להזדהות לגמרי עם צרכי הנהגים וזה הופך אותי לסדרן טוב יותר."
כיום משמש צובירי כנהג וסדרן בסניף תל אביב ולאור שביעות רצונו הגבוהה הוא רואה עצמו ממשיך במטרופולין לעוד שנים ארוכות. "בעבר הייתי מחליף מקצוע כל 5 שנים בממוצע אבל נכון להיום טוב לי בחברה ובמיוחד עם המנהל הישיר שלי, כך שאני לא רואה את עצמי עוזב את מטרופולין."
אוטובוס של אהבה ושלום
מכתבי התודה הרבים אותם מקבל ינון הררי בן ה-62 מהוד השרון מנוסעי קו האוטובוס שלו מעידים יותר מכל על האדם החייכן והשירותי היושב מאחורי ההגה. הררי החל לעבוד במטרופולין בשנה שעברה לאחר שנים רבות אותן עשה כמאמן ג'ודו, כושר ושחייה. כמו במקרים רבים אחרים גם אצלו הפכה הקורונה ממשבר להזדמנות, ולמעשה לאירוע משנה חיים. "במהלך משבר הקורונה סגרו לי שלוש פעמים את נקודות הדרכה והחלטתי לשנות כיוון", הוא מספר. "במהלך חיפושי העבודה שלי נתקלתי באינטרנט במודעה של מטרופולין וזה נשמע לי מאוד מתאים. לאחר שיצרתי קשר, ענו לי מהר ובעזרתם התחלתי את התהליך שבסופו הפכתי לנהג אוטובוס."
מה כלל תהליך ההכשרה אותו עברת, האם חווית קשיים בדרך?
"ההכשרה ארכה מספר חודשים והיא כללה לימודים עיוניים, מעבר מבחן תיאוריה ולאחר מכן שלב של לימודיים מעשיים. בתי הספר של מטרופולין, הן העיוניים והן המעשיים, הם ברמה הגבוהה ביותר, והיתרון הגדול שלהם הוא בליווי שהם נתנו לי ובתמיכה לאורך כל התהליך. גם חשוב לציין שכלל ההכשרה נעשתה על חשבון החברה, וזה כשלעצמו עזר לי מאוד."
אילו דברים מעניינים קרו לך מאז שהתחלת להיות נהג?
"בגלל שאני אדם אופטימי מטבעי החלטתי שמיומי הראשון בתפקיד אהיה מאיר פנים לכל הנוסעים שלי ואעזור כמה שאני יכול לכל נוסע. אני עובד כיום כנהג בקו 149, העובר בין כפר סבא לתל אביב, קו שחלק מהנוסעים שלו הם מיישובי המשולש, ולעיתים גם תושבי השטחים, ואני מכבד את כולם ואף עוזר במקרי הצורך."
"היו לי למשל מקרים בהם נוסעים ערבים סיפרו לי שהם עלו לאוטובוס לפני צאת צום הרמדאן ולא הספיקו לאכול, והבאתי להם אוכל שלא ירעבו בנסיעה. במקרים רבים אחרים אני פשוט מקרין חום ואהבה לנוסעים שלי ואני עושה זאת מכל הלב. זה הגיע למצב שבו אחד הנוסעים העלה בחודש יולי האחרון פוסט אודותיי בדף הפייסבוק של תכנית הצינור של גיא לרר, וזכיתי שם לאין ספור תגובות חמות. לאחר מכן עשו עליי כתבות עיתונאיות ואפילו קיבלתי תואר נהג מצטיין ומענק כספי, ובנוסף גם משכורת 13 על הצטיינות שנתית. אפשר לומר שכל היום שמח לי באוטובוס והאושר שלי הוא לעשות אהבה ושלום דרך התפקיד שלי."
אז מה המסר שלך לאנשים שנקלעו למצב בו היית בלי עבודה?
"לכל מי שיושב בבית ללא עיסוק ראוי, אני מציע ליצור קשר עם מטרופולין, להתחיל תהליך הכשרה ולהרוויח מקצוע לכל החיים. במטרופולין מקבלים משכורת ראויה עם תנאים טובים מאוד והכי חשוב יש בחברה הרגשה של בית ונכונות לסייע ולהיות שם בשביל העובדים בכל מצב.
מחפשים עבודה מאתגרת? במטרופולין מחפשים אתכם!
בחברת מטרופולין מגייסים בימים אלו נהגי אוטובוס חדשים שיצטרפו למצבת העובדים של החברה בכל רחבי הארץ. "מטרופולין פרוסה מנתניה ועד רמת נגב, וככזו מאפשרת לכל מי שגר באזורים הללו השתלבות בחברה במקום קרוב לבית", מספרת ציפי מועלם, סמנכ"לית משאבי אנוש של החברה.
מה אתם מציעים למי שמעוניין להיות נהג אבל אין לו רישיון?
"ראשית, חשוב לדעת שקיימת בפני כל אחד ואחת האפשרות להסבת מקצוע לנהגי אוטובוס באמצע החיים, גם בגילאים 40 ו-50 פלוס. מטרופולין מציעה ליווי אישי וצמוד בתהליך קבלת האישורים וההכשרה. כל אחד יכול להוציא רישיון בתקופה של 3 חודשים, כאשר עלויות ההכשרה מסובסדות ע"י מטרופולין באופן מלא והמוכשרים מקבלים בכל חודש מענק הכשרה כדי שיוכלו להתפרנס גם בתקופת ההכשרה."
מהם התנאים שאתם מציעים לנהגים שלכם?
"מטרופולין מציעה את התנאים הטובים ביותר בענף. אלו מתבטאים בין היתר בשכר בסיס הגבוה ביותר בענף, קרן השתלמות מהיום הראשון, אופציית גרירת וותק ממעסיק קודם בתחבורה הציבורית, העלאות שכר אוטומטיות בהתאם לוותק ומעטפת רווחה רחבה".
"בעיקר חשוב לזכור שמדובר במקצוע לכל החיים, יציב, מאוד מתגמל ונוח מבחינת משמרות ומיקום גיאוגרפי לאור הפריסה הארצית שלנו. מעבר לתפקיד הנהיגה, אנו יודעים גם להציע מסלולי קידום שונים כחברה גדולה, באזורים רבים בארץ, ובכך למעשה מאפשרים לאנשים לשנות לעצמם את החיים – באמצע החיים."
רוצים גם אתם להתחיל קריירה חדשה כנהגי אוטובוס במטרופולין? השאירו פרטים ונציגי החברה יחזרו אליכם במהרה
