אם בעבר מרבית ההליכים לתיקון מסתמים היו מתבצעים בניתוחי לב פתוח, הרי שהתקדמות הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבצע אותם כיום בצנתור, תוך סיכון נמוך יותר לחולה ומשך החלמה קצר משמעותית. המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, בניהולו של פרופ' קובי ג'ורג', שהינו מערך מוביל בתחומו, משתמש בשיטות המתקדמות בעולם לטיפול מיטבי בלב, תוך התאמת טיפול אישי לכל מטופל.
"ב-20 שנה האחרונות חלה קפיצת דרך גדולה בטיפול במסתמים של הלב, שהתפקידם הוא לאפשר זרימת דם חד־כיוונית ללב ולאיברי הגוף", אומר פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי בקפלן. "יש לנו ארבעה מסתמים בתוך הלב. שניים בצד ימין ושניים בצד שמאל. המסתמים בצד שמאל אחראים להעברת דם מהלב לגוף, והמסתמים בצד ימין - להעברה טובה של דם לריאות. היצרות של המסתמים עקב התפתחות מבנית לקויה, מחלה, טראומה או הצטברות סידן בגילים מבוגרים, פוגמת ביכולת שלהם להבטיח זרימה חד־כיוונית ויעילה של הדם. מסתם לא תקין עלול שלא להיסגר כיאות, ובכך לאפשר חזרה חלקית של הדם נגד כיוון הזרימה הרצוי, או שלא להיפתח כמו שצריך, ובכך להקטין את נפח הדם העובר דרכו. ברמה האישית, המטופלים הללו חווים ירידה משמעותית באיכות חייהם, הכרוכה בהופעת אי ספיקת הלב עד כדי סיכון חיים במקרים מסוימים".
איך מטפלים במטופלים מסוג זה?
"במקרים רבים המטופל יקבל טיפול תרופתי כדי לייצב את מצבו, אבל לא תמיד הטיפול התרופתי מספיק. במקרה של היצרות חמורה של המסתם האאורטלי, היה מקובל במשך שנים רבות לטפל בבעיה באמצעות ניתוח לב פתוח, שבו מחליפים את המסתם הפגום במסתם מלאכותי - פרוצדורה שכרוכה בפתיחת בית החזה, הפסקת פעולת הלב למשך הניתוח, צלקות ותהליך שיקומי ארוך ולפעמים גם לא פשוט", מסביר פרופ' ג'ורג'.
"הבעיה היא שלא כל המטופלים מסוגלים לעמוד בכך. מטופלים בסיכון גבוה, מטופלים בגיל מבוגר או מטופלים עם מחלות נוספות ברקע לא יכולים לעבור ניתוח מורכב כזה. התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת היום השתלה של מסתם מלאכותי באמצעות צנתור. הפעולה נעשית בהרדמה מקומית בלבד עם טשטוש קל, ואחוז הסיבוכים בה נמוך מאוד. משך האשפוז יהיה בין יום לשלושה ימים, והחזרה לפעילות רגילה תהיה כמעט ללא צורך בתהליך משקם. הטיפול בבעיה באמצעות צנתור - כניסה דרך המפשעה בהרדמה מקומית באמצעות צנתר, הוא פשוט, והחולה חוזר מיידית למהלך חייו".
במערך הקרדיולוגי של קפלן ברחובות נעשו כבר מאות רבות של השתלות מסתמים באמצעות צנתור על ידי צוותים ייעודיים ורב־מקצועיים: מצנתרים, מומחים באקו לב ומומחים בדימות הלב. למערך הלב בקפלן גם ניסיון רב בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בצנתור, חלקן לראשונה בעולם, למגוון בעיות מסתמים אחרות, ביניהן שימוש בהדמיה תלת־ממדית. מערכת חדשה הכוללת שימוש בתלת־ממד הוטמעה לראשונה בקפלן לפני שנתיים. "למעשה, המערכת מראה לקרדיולוג המצנתר את מיפוי כלי הדם ומכוונת אותו לנקודה המדויקת, שבה יש לפתוח את העורק החסום שגרם להתקף הלב. השימוש במערכת מבטיח את הסיכוי הטוב ביותר שלא ייגרמו בעיות עתידיות עם אותו תומך שהושתל בעורק של הלב", מסביר פרופ' ג'ורג'.
מתי, אתם כן, מבצעים ניתוח?
"רק במצבים מסוימים ובאנשים צעירים מאוד, שלגביהם אין מספיק שנות מעקב. אנחנו גם משתילים מסתמים באמצעות ניתוח, כשמתעוררת בעיה משולבת - לא רק של המסתם - וממילא המטופל צריך ניתוח. המעניין הוא שגם בעיות במסתם הטריקוספידלי, המצוי בחלקו הימני של הלב, שטופלו עד היום באמצעות ניתוח בלבד, מקבלות אצלנו מענה בצנתור, בטכנולוגיה חדשנית מהמתקדמות בעולם". יש לציין בהיבט זה, כי מערך הלב בקפלן הוא חלוץ בטכנולוגיות חדשות לתיקון מורכב של מסתמים בצידו הימני של הלב.
מה הפתרון במקרים כאלה?
"במקרים האלה הנושא הרבה יותר מורכב מאשר במסתם האאורטלי. יש לכך מגוון פתרונות ותיקונים שונים בחזית הטכנולוגיה הרפואית הקיימת, כמו השתלת טבעות ותיקונים על ידי קליפסים. הנושא נמצא עדיין בשלבים מוקדמים מאוד, ולא מדובר כאן בפתרון אחד שטוב לכולם, כמו במקרה הקודם. אלו הפעולות הצנתוריות הכי מורכבות כיום, מאחר שהן משלבות גם אקו תוך כדי צנתור, נמשכות מספר שעות ודורשות שילוב של צוות רב־תחומי לתכנון ולביצוע".
לאן הרפואה תתקדם בתחום הזה בשנים הבאות?
"אני מעריך שבתוך עשר שנים נגיע למצב שבו נוכל לתת פתרון לחלק משמעותי של הבעיות המסתמיות, שהיום מטופלות על ידי כירורגיה. עד אז יהיו לנו מספיק מחקרים וניסיון, כדי שנוכל להציע את זה לחולים, מה שייתן תקווה גדולה למטופלים".
