המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע נמנית עם המכללות המובילות בארץ להכשרה איכותית להוראה, והיא דוגלת ברב־תרבותיות, במצוינות אקדמית, בפעילות ענפה למען הקהילה וביחס אישי, מכיל ומכבד כלפי כל הסטודנטים. המכללה היא חלק ממרקם החיים החינוכיים במרחב הדרום, והיא רואה את החינוך כשליחות חברתית ואת המורים כמחנכים המסוגלים להתמודד עם שאלות חברתיות מרכזיות, להוביל תהליכים של צמצום פערים ושל קידום סובלנות לשונות בחברה דמוקרטית ומרובת תרבויות. המכללה שואפת לבנות קהילה של מנהיגים חינוכיים, יוזמים ובעלי קול שמטביעים חותם של עשייה פורצת דרך, ולכן היא מקנה לסטודנטיות ולסטודנטים לא רק את תחומי הדעת השונים, אלא גם ערכים הקשורים באהבת האדם והארץ.
הקמפוס המוריק והפורח מהווה מוקד למידה וחדשנות פדגוגית־חינוכית להשכלה גבוהה בחינוך, בהוראה ובהתפתחות מקצועית של אנשי חינוך, גננות ומורים – לכל אורך הנתיב המקצועי. המכללה גם מקיימת פעילות מחקרית ענפה כדי לקדם את חברי הסגל במסלול האקדמי ולהרחיב את הידע העומד לרשות הקהילה האקדמית.
במכללה לומדים היום כ־3,000 סטודנטים במסלולי הוראה שונים. בית הספר להכשרה במכללה מציע תואר ראשון עם לימודי תעודת הוראה במגוון התמחויות ותכניות. במכללה מנעד רחב של התמחויות, כמו היסטוריה, ספרות, אומנות, לשון עברית, לשון ערבית, אנגלית, גיאוגרפיה, חינוך בלתי פורמלי, חינוך גופני, מדעים, מתמטיקה ועוד. כמו כן הוא גם מציע תוכניות ייעודיות לגיל הרך, בית־הספר היסודי, על־יסודי, חינוך מיוחד, חינוך גופני, אומנות, תכנית המצוינים רג"ב, לימודי המשך למורים בפועל והתוכניות הייחודיות "שבילים" לחינוך, חברה וסביבה, ו"נתיבים" למנהיגות חינוכית־סביבתית בנגב.
בית הספר ללימודים מתקדמים במכללה מציע תוכניות לימוד מגוונות לתואר שני: מגוון ושוויון חינוכי, למידה והוראה, פיתוח מנהיגות חינוכית, הגיל הרך, ייעוץ חינוכי, חינוך גופני וספורט לאוכלוסיות בהדרה ובסיכון, חינוך בעידן טכנולוגיות מידע והסמכה להוראה.
במכללה קיימות גם תוכניות הסבה להוראה: תוכנית להנדסאים/מהנדסים, תוכנית שחפ"צ לאנשי כוחות הביטחון המעוניינים להשתלב בחינוך ובהוראה לאחר פרישתם מצה"ל, תוכנית "תמורות" – לקידום אקטיביזם ומעורבות בקהילה ותוכנית שח"ף לקידום למידה רגשית־חברתית.
המכללה גם משמשת מרכז השתלמות אזורי לאלפי מורים וגננות מבאר שבע ומהסביבה, ומאפשרת הרחבת הסמכה למורים בפועל (הרחבת מקצועות ההוראה). היא מציעה גם מכינה קדם־אקדמית בשני מסלולים: מסלול בגרותי ומסלול ייעודי להוראה. במכינה לומדים היום כ־500 סטודנטים. במכללה מרכזים חדשניים נוספים, הפונים לקהל הרחב, ביניהם מרכז הסימולציה להדרכת עובדי חברות, עמותת תרשי"ש לגמלאים, המציעה חוגי העשרה לקהילה המקומית ועוד.
פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה בשמונת החודשים האחרונים, הגיע אליה אחרי 39 שנים באקדמיה בתחום הסוציולוגיה, הקרימינולוגיה והמשפט הפלילי, בהן עסק בהוראה ובמחקר. "שמונת החודשים במכללה בעלת המוניטין המצוינים גרמו לי לצלול עמוק לתוך סוגיות שונות ומרתקות של הכשרת אנשי חינוך והוראה", אומר רטנר. "אנחנו צריכים לזכור שהמכללה נטועה עמוק בפריפריה הדרומית, באר שבע, ומוקפת בפזורה הבדואית. במכללה יש אחוז לא מבוטל של סטודנטים בדואים, ואחוז גבוה מהם משתלב אחר כך בהוראה. אנחנו גאים מאוד להיות הגורם שמכשיר מורים חדשים לתחומי החינוך וההוראה גם במגזר היהודי וגם במגזר הבדואי. אנחנו לא יכולים להיות מכללה שתעסוק בהכשרת עובדי חינוך והוראה ולנתק את עצמנו מהדרום. חשוב לנו שמורים יהיו מסוגלים להיכנס לכיתה ולהתמודד עם כל הגיוון זה של תלמידים שבאים מתרבויות שונות, ובין השאר גם תלמידים עם קשיים וצרכים מסוימים".
במה עוד מתבטא הגיוון?
"בשעות הפנאי שלי, כחלק מתחביביי, אני מחובר עמוקות לעולם המוזיקה. אני גם אוהב להקשיב וגם מנגן על פסנתר ושר במקהלה. כשנבחרתי לתפקיד נשיא המכללה מישהו באחת הרשתות החברתיות שאני חבר בהן, אמר 'עכשיו יהיה לנו גם נשיא מוזיקלי'. לקחתי את הביטוי הזה ויישמתי אותו הלכה למעשה. הקמתי מקהלה רב־תרבותית ורב־לאומית שמורכבת מיהודים וערבים. אני חושב ששירה ומוזיקה הם דבר מאוד מאחד ומלכד, ואני רוצה שהרפרטואר של הלהקה יהיה מגוון ויבוא גם מהתרבות היהודית וגם מהתרבות הבדואית. עכשיו החלום הזה הולך ומתגשם ואני אהפוך אותו לדגל של הדרום".
איך מתמודדים עם המשבר החמור בתחום ההוראה?
"אנחנו, כנשיאי מכללות, מקדמים את המאבק של המורים. אנחנו חושבים שהוא מאבק נחוש וחשוב. ביותר. מעבר לענייני השכר החשובים, צריך לעשות הרבה צעדים קדימה בתחום הכשרת המורים ולהכניס את המורים לעולמות הטכנולוגיים, להכניס אותם למחר ולא לאתמול. חלק מתוכניות ההוראה מיושנות. אני מנסה לקדם את זה ולקבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לתוכנית שנקראת STEM אינטגרציה של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. לאפשר לתלמידים להתמודד עם בעיות שקשורות למשל לאזור שלנו – כמו מים, אקלים, מדבור וכו' - בתחומי המדעים והמתמטיקה. אנחנו צריכים להיות מדינה שתוביל בתחומי החינוך וההוראה ושהתלמידים שלנו יהיו במקומות הבולטים בתחום החינוך".
