14,000 יחידות דיור שווקו ואוכלסו בתוך שש שנים בנתיבות, ו־1,000 נוספות כבר ממתינות במכרזים, ללא ספק, אירוע משמעותי בהתפתחות העיר הדרומית. אם בודקים מיהם הישראלים שמאכלסים את אלפי הדירות הללו, מבינים שמדובר במשפחות צעירות מכל הארץ, לצד תושבים חוזרים, שבחרו לקבוע בנתיבות את ביתן.
העיר נהנית ממאזן הגירה חיובי של מעל 5% בשנה. מדובר באוכלוסייה חזקה, שמבססת בה חיי קהילה תוססים. לנהירה לעיר סיבות שונות, הכרוכות זו בזו, ומקורן בהסכמי הגג שחתמה העיר עם המדינה בשנת 2018. במסגרת זו, הזרימה הממשלה 4.7 מיליארד שקל לבניית מעל 13,000 יח"ד במערב העיר, והחזון הפך למציאות בשטח.
3 צפייה בגלריה
   תושבי העיר נתיבות
   תושבי העיר נתיבות
תושבי העיר נתיבות
(צילום: באדיבות עיריית נתיבות)
המציאות הנדל"נית המתהווה בנתיבות מלווה בתופינים נוספים. תושביה זכאים להטבת מס בשיעור של 16% בשנה. העיר נהנית מנגישות תחבורתית מעולה בזכות תחנת הרכבת הממוקמת בלב השכונות החדשות וחיבור מהיר לכביש 25, לצד השקעות עתק בתשתיות וכבישים בעיר ובכניסות אליה.
נתיבות עברה מהפכה גם בתחום המסחר, עם יותר מ־400 בתי עסק המספקים מענה לצורכי התושבים בעיר ובאזור. מחקר של גיאוקרטוגרפיה מעלה, שכוח הקנייה של תושבי העיר נאמד בכ־50 מיליון שקל בחודש, ויחד עם תושבי האזור מדובר בכ־220 מיליון שקל. ההגירה המסיבית מותנית בהזדמנויות תעסוקה איכותיות. ואכן פארק התעשיות החדשני נעם יארח עד שנת 2026 45 מפעלים עם כ־6,000 משרות, רבות מהן בהייטק. בהמשך יצמח המספר ל־120 מפעלים, שיעסיקו מעל 10,000 עובדים.
תחום החינוך זוכה בעיר לדגש מיוחד, המלווה בהשקעה נרחבת. בין היתר ניתן למנות בהקשר זה את מרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי אזורי בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן, בית ספר חדשני ירוק, גן ילדים קהילתי־סביבתי המשלב חילונים ודתיים עם חיבור לטבע ולאדמה, לצד תוכניות מתקדמות כמו "מגשימים" ו"ניצנים", החותרות להזניק את שיעור בני העיר ביחידות טכנולוגיות מובילות בצה"ל ובעולם הטכנולוגי. את כל אלה עוטפת איכות חיים מיטבית בדמות פארקים ירוקים, טיילת, גני שעשועים ומבני ציבור חדישים.
3 צפייה בגלריה
   תושבי העיר נתיבות
   תושבי העיר נתיבות
תושבי העיר נתיבות
(צילום: באדיבות עיריית נתיבות)
"הפכנו את נתיבות ליעד מגורים מוביל למשפחות בישראל. השקענו בחינוך ובחיי הקהילה, בבינוי ותשתיות, בתעסוקה איכותית ובמסחר. אנחנו בעיצומו של התהליך, ובקרוב נחתום על הסכם גג נוסף שימשיך את התנופה", אומר יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות.

בית עם גינה, חינוך ערכי

בין המשפחות הרבות שבחרו להשתקע בעיר, נמצאת גם משפחת פסו - יעל (37) ושוקי (37) וחמשת ילדיהם (2, 6 , 8 , 10 ו־13). בני הזוג נולדו במרכז והכירו בנתיבות, כששוקי למד בישיבת הסדר ויעל התגוררה בה בתקופת השירות הלאומי. הם חזרו ליהוד לטובת הלימודים וההתמחות של יעל בעריכת דין, ולבסוף החליטו לשוב לנתיבות בזכות איכות החיים, חיי הקהילה העשירים והשאיפה לחינוך ערכי לילדיהם, בשונה מהחינוך המותגי במרכז.
"אנחנו אוהבים את האווירה, השקט והמנטליות פה", אומרת יעל, "כולם כמו משפחה והדלת של השכנים תמיד פתוחה. במרכז פחות התחברנו לרעש, להמולה ולאווירה החברתית". לדבריה, ציונות היא יישוב כל הארץ: "המדינה שלנו הרבה יותר מגדרה־חדרה", ומספרת שביהוד התגוררה המשפחה בדירת 3.5 חדרים, ובאותו המחיר רכשה בנתיבות צמוד קרקע בן 5 חדרים עם גינה. נסיעה מיהוד לעבודה בתל אביב ובהרצליה לקחה להם יותר משעה, ובזמן הזה הם מגיעים כיום ברכבת מנתיבות לתל אביב. גם הילדים אוהבים את החיים בעיר ונהנים משלל חוגי העשרה, חברים ופעילויות. שוקי הוא איש הייטק, שעובד בעיקר מהבית, ויעל עוסקת בהנחיית הורים ובקרוב תסיים לימודי עבודה סוציאלית, "לעזור לאנשים זה בנשמה שלי", היא מסכמת.
בעיר בחרה גם משפחת נחמיאס - יעל, יועצת זוגיות, גבריאל, גנן, ושלושת ילדיהם (5, 3 וחצי ושנה), שעברו לפני ארבע שנים מהמרכז. "עברנו בגלל הדיור", מספרת יעל. "אנחנו משלמים מחיר זהה לזה שבמרכז, אבל דירה הרבה יותר גדולה עם גינה ובאחלה שכונה". על הקליטה בעיר היא מספרת: "אנשים תמיד מחפשים לעזור. הייתי בשוק לראות כמה אנשי חסד יש כאן. לאחרונה נכנסתי לקהילת נתיבים של דתיים־לאומים, שם פגשתי מגוון רחב של אנשים עם לב זהב ומגוון פעילויות". לדבריה, לאורך תקופת שהותם בעיר, היא התפתחה ותמשיך להתפתח: "אני בטוחה שכל הגורמים הרלוונטיים יעשו הכול בשביל התושבים, כמו לפתוח עוד מעונות של התמ"ת, שירותי הרווחה וכו'".
3 צפייה בגלריה
משפחת טרכטרמן
משפחת טרכטרמן
משפחת טרכטרמן
(צילום: פרטי)
משפחת טרכטרמן רעות (28) ואביתר (31) ושלושת ילדיהם (6, 5 ושנתיים) עברו לעיר לפני כשנתיים מהיישוב עץ אפרים. "רצינו לרכוש דירה, והמחירים כאן נוחים", מספרת רעות. "העיר יפהפייה, מפותחת ומתפתחת. לא חסר כאן דבר. נכנסנו לשכונה טובה ומכילה, וכולם התעניינו בשלומנו".
גם בתחום התעסוקה מצאה המשפחה פתרונות. רעות מספרת: "אביתר, מנופאי במקצועו, עבד תקופה ארוכה באשקלון ועכשיו התחיל פרויקט במרכז. אני מורה במקצועי. למדתי גם הנחיית הורים ופתחתי עסק עצמאי. היום אני משלבת בין משרת הוראה חלקית בשדרות להנחיית הורים כעצמאית". לדבריה, האווירה החברתית בעיר מעולה וגם המפגש עם מוסדות הציבור ומוקדי השירות מאיר פנים: "לא נתקלנו בזה באף מקום".