לא מעט זוגות מתקשים להשיג היריון באופן טבעי בשל מגוון סיבות, וההתמודדות של בני זוג בדרך לתינוק בריא עשויה להיות מורכבת ומאתגרת. אף שרפואת הפריון מטפלת בעיקר בנשים, והן אלה שעוברות את הטיפולים המפרכים, במקרים רבים מקור הבעיה הוא הגברים. "בעבר חשבו שכאשר אישה מתקשה להרות, זה נובע מבעיה נשית. היום אנחנו יודעים שמדובר בחצי־חצי. למעשה, ב־80% מהמטופלים שלנו מעורבת גם בעיית זרע", כך אומר פרופ' אריה רזיאל, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית ופוריות הגבר במרכז הרפואי וולפסון.
2 צפייה בגלריה
   פרופ' אריה רזיאל, מנהל יחידת IVF וולפסון
   פרופ' אריה רזיאל, מנהל יחידת IVF וולפסון
פרופ' אריה רזיאל, מנהל יחידת IVF וולפסון
(צילום: דוברות וולפסון)
זוגות שאינם מצליחים להרות באופן טבעי לאחר כשנה של ניסיונות, פונים לבירור אצל מומחה פריון. במקביל לבדיקות שעוברת האישה, מופנה הגבר לבדיקת זרע. "כשמדדי הזרע סבירים, הוא עובר השבחה ומוחדר לרחם האישה בהליך הזרעה. ככל שהזוג צעיר יותר, נערכים יותר טיפולים כאלה, וככל שהגיל עולה, מגיעים מהר יותר להפריה חוץ־גופית", אומר פרופ' רזיאל ומסביר, כי כשמתגלה בעיה בזרע, נוצר בעצם מצב אבסורדי, שכן האישה היא זו שעוברת את ההפריה למרות שמקור הבעיה בגבר. "קשה נפשית להסביר לאישה, שהיא זו שצריכה לקבל במשך 10 ימים זריקות הורמונים, לעבור בדיקות דם, לעבור פעולה כירורגית של שאיבה והחזרה, כששיעורי ההצלחה עומדים על 25%-30% בלבד, 'עוקפים' את בעיית הזרע דרך האישה. לעיתים, יש לחזור על הטיפולים, כך שהרופא הוא גם סוג של פסיכולוג".

בשורת המיקרומניפולציה

הפריה חוץ־גופית (IVF) נועדה במקור לפתור בעיה של חצוצרות חסומות אצל האישה, כשמפרים את הביצית בזרע מחוץ לגוף, ומחזירים את העוברים לרחם. ניסו להשתמש ב־IVF גם במקרים של בעיות בזרע, אולם שיעורי ההצלחה לא היו מרשימים. עד שבשנת 1993 ראו במקרה, שאם מחדירים זרע לתוך ביצית – מקבלים עוברים, הריונות וילדים. מיקרומניפולציה (ICSI) הייתה הבשורה.
"אם הבעיה היא רק בזרע ואין בעיה נלווית של ביציות (שאותה אי אפשר לדעת לפני שעושים הפריה), בדרך כלל מיקרומניפולציה היא הפתרון. יתרה מכך – מטיפול אחד אפשר לקבל עוברים מוקפאים לניסיונות או להריונות הבאים. יש היום שיטות הקפאה מצוינות, ושיעור ההריונות ממוקפאים לא נופל מזה של עוברים טריים".
מה בנוגע להיעדר זרע בכלל?
"אחד למאה גברים שמגיעים לבדיקה, מגלים שיש להם נוזל ריק מזרע. מאחר שאנחנו יודעים היום להתמודד עם זרעונים בודדים, אנחנו מחפשים את הזרע במקום שבו הוא נוצר, כלומר באשכים. אם הבעיה היא חסימה – אנחנו מצליחים לעקוף אותה ולקבל זרע ב־100% אחוז מהמקרים. אם מוקדי הייצור באשך מועטים, אנחנו מצליחים באמצעות ניתוח להשיג זרע בקרב 40% מהגברים. בעבר, לפני עידן הניתוחים, נהגו להפנות את הזוג לתרומת זרע, אבל היות שאף גבר לא מעוניין בזרע שאינו שלו, אז הגדולה כיום היא היכולת שלנו להפיק זרעונים בודדים מהגבר, ובטכניקה של מיקרומניפולציה לקבל עוברים, שמובילים להריונות ולידות. המידע הזה הוא רק בן 30 שנה, והתקווה שהיא שבשנים הבאות נצליח לפתור עוד בעיות שהטבע מציב לנו".
2 צפייה בגלריה
צילום: דוברות וולפסון ד"ר מאיה פינקלשטיין, מנהלת מעבדת IVF וולפסון
צילום: דוברות וולפסון ד"ר מאיה פינקלשטיין, מנהלת מעבדת IVF וולפסון
צילום: דוברות וולפסון ד"ר מאיה פינקלשטיין, מנהלת מעבדת IVF וולפסון
(צילום: אפרת ציון)
מה מצריכים הטיפולים הללו מהגבר?
"בגבר עם זרע – האמבריולוג יודע לבחור את התאים הטובים יותר ולהזריק לביציות האישה ב־IVF. כשאין זרע בכלל, הגבר עובר ניתוח הפקת זרע מהאשכים".
האם חלה עלייה בבעיות פוריות הגבר?
"הנושא שנוי במחלוקת, אבל כנראה יש ירידה במדדי הזרע במהלך השנים, הירידה מוסברת באורח החיים והשפעות סביבתיות: הרגלי אכילה לא בריאים, עישון, זיהום אוויר, חומרי שימור וסטרס".
איך משפרים את מדדי הזרע?
"כמעט שאין טיפולים כאלה, למעט הפסקת עישון, שמשפיע על איכות הזרע (והביצית), הפחתת אלכוהול, הפחתת משקל, פעילות גופנית ונטילת נוגדי חמצון (כוויטמין E). בשנים האחרונות מומלץ לא להניח את המחשב הנייד על הברכיים ולהרחיק את הסלולר מאברי המין".
מה עובר על גבר שמבין שהוא הבעיה?
"יש נטייה לערב זרע וגבריות, שאינם קשורים כלל. ככלל גברים עם בעיית זרע מתביישים ומרגישים 'פגומים', אף שזה לא בשליטתם- הם נולדו כך. הם לא אוהבים לדבר על כך או לשתף אחרים, ולכן אנחנו –העוסקים בפוריות הגבר, משמשים ככותל שלהם. הטיפולים אינם קלים עבור בני הזוג. הם מגיעים בגיל יחסית צעיר, צריכים לעבור משוכה משוכה, ואנחנו מלווים אותם בדרך".
מה חדש בעולם ה־IVF?
"המגמה היום היא להחזיר עובר אחד כדי להימנע מהריון מרובה עוברים. יש לנו שיטות ומכשירים ייעודיים במעבדה, שיודעים לבחור את העובר המועדף, למשל מכשור שמצלם את העוברים לאורך כל ההתפתחות, ולפי המראה ושלבי ההתפתחות אפשר לבחור את העובר המתאים. היום משתמשים גם בטכניקות חדשניות של AI (בינה מלאכותית): שבעזרת צילומים רבים שמתעדים התפתחות עוברית תקינה, אנחנו מצליחים לקבוע שיטה של דירוג לבחירת העובר המועדף. המערכת לומדת בעצם, על-פי עוברים שהניבו הריון – מהי ההתפתחות התקינה, וכל אחד מהעוברים שנוצרים מקבל ניקוד. אם בעבר קבענו איכות עובר רק מהסתכלות חיצונית של העובר, היום אנחנו בוחרים עוברים שגם "נראים טוב" וגם דורגו גבוה בהתפתחותם".
ואגב המקרה באסותא, איך אתם מבטיחים שהעוברים לא יוחלפו בהחזרה?
"אי אפשר להתעלם היום מהאפשרות שיקרו טעויות במעבדה, והנושא של מניעת טעויות בטיפול בעוברים מעסיק אותנו שנים רבות, לכן בנינו בכל אחת מהתחנות בתהליך הטיפול במעבדה שורה של אמצעי זהירות, שימנעו טעויות. במעבדות שמקפידות על הנהלים הללו, לא צריכה לקרות טעות בהחזרת עוברים. הדרך העיקרית להבטיח זאת היא להימנע מעומס יתר בעבודה, למשל לא להקפיא עוברים במצבי עייפות קיצוניים".