מאת ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה כללית
בחודשים האחרונים מדברים רבות על בינה מלאכותית, שהופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו ועתידה לשנות גם את פני עולם הרפואה כפי שאנו מכירים היום. כללית היא בין ארגוני הבריאות הראשונים בעולם, שהחלו לשלב כלי בינה מלאכותית במערכות המידע הרפואיות, באמצעות פלטפורמה חדשנית, פרי פיתוח עצמי. הפלטפורמה שפותחה במשך כשנתיים וחצי ומהווה פרויקט הדגל של חטיבת הקהילה בכללית, בשיתוף הדוק עם מכון מחקר של כללית וחטיבת מערכות מידע ודיגיטל.
ניצול והנגשה מיטבית של המידע
המפגש של רופא מטופל נמצא בליבת העשייה הרפואית, ולתוצאותיו חשיבות רבה לבריאותו של המטופל, לבריאות משפחתו ולקידום בריאות הציבור. ברפואת המשפחה במדינת ישראל מתקיימים כ־100,000 מפגשים מדי יום, כשאורך מפגש ממוצע נע בין 10-8 דקות. במציאות של מחסור במשאבים ומחסור ברופאים ישנה חשיבות לניצול מיטבי של זמן המפגש הטיפולי.
רופאים וצוותים רפואיים מסתמכים על מגוון מאגרי מידע כדי לקבל החלטה רפואית נכונה: מאמרים בספרות הרפואית, ספרי רפואה, התייעצות עמיתים, כנסים רפואיים, תוכניות לימוד המשך ברפואה, הנחיות רפואיות מאיגודים רפואיים ועוד. במחקרים שונים רופאים דירגו את העיתונות הרפואית כמקור החשוב ביותר להתעדכנות, אלא שמקורות מידע אלו לא שינו את הפרקטיקה הרפואית.
בנוסף על כך כמות המידע הרפואי בעולם מוכפלת אחת לחצי שנה. רופא משפחה צריך לקרוא כשבעה מאמרים ביום כדי לשמור על יכולת עדכון רפואית סבירה. היכולת להתעדכן בחדשות הרפואה הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. לפיכך, לניצול והנגשה מיטבית של המידע לרופא המטפל ישנה חשיבות רבה על הטיפול וההחלטה הרפואית.
כדי להתמודד עם אתגר זה בכללית פותחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ((AI, אשר משולבת ככלי עזר במערכות המידע של רופאי ורופאות המשפחה. הפלטפורמה, ששמה CPI (Clalit Proactive-Preventive interventions), משלבת ביג דאטה, בינה מלאכותית, אלגוריתם ממוחשב ומאגרי מידע רפואיים, מרכזת את המידע, והופכת אותו לידע המנחה את הרופא לטיפול המותאם אישית למטופל. הפלטפורמה מציגה לרופא ולאחות את כלל המטופלים במרפאה על־פי דרגת החומרה הרפואית והסיכוי להידרדרות במצבם הרפואי לצד המלצה למתן טיפול או ההתערבות הרפואית הנדרשת – בדיקות, טיפול תרופתי מתאים ועוד.
הפלטפורמה מנגישה בזמן אמת מידע בעל פוטנציאל לשינוי הפרקטיקה של רופאים רבים, תוך מיקוד בהורדת התמותה, שיפור התחלואה ואיכות החיים. כיום המערכת נמצאת בשימוש של כ־1,300 רופאי משפחה בכללית, ומנגישה לרופאים הכוונה וייעוץ בתחומים כמו: טיפול בסוכרת, אבחון וטיפול באוסטאופורוזיס (בריחת סידן ודלדול עצם בגיל הבלות), ניטור תרופתי של תרופות משמעותיות, ואיתור בדיקות חשובות שטרם בוצעו.
אחד ממטופליי במרפאה גבר צעיר, סכרתי עם היענות נמוכה לטיפול עלה פעם אחר פעם ברשימה החולים ב־CPI הדורשים התערבות. המטופל עם ערכים מאוד גבהים של סוכר בדם, לא קיבל את הטיפול המתאים. המערכת שבה והתריעה כי יש לזמנו למרפאה פעם אחר פעם. כאשר הגיע למרפאה לחדש אישור רפואי למכון הכושר, סובבתי את המחשב מולו ותוך כדי הצגת המערכת, הסכמנו שנינו כי נדרש מעקב הלכנו "עקב בצד אגודל" אחר תוצאות המעבדה, ההמלצות לביצוע בדיקות משלימות וההמלצה לשנות את הטיפול התרופתי, הלכה למעשה המחשב הדריך את המטופל והרופא בהסתמך על מאפייניו הקליניים ואלפי הנתונים אשר נצברו בתיק הרפואי הממוחשב כדי לקבל החלטה על טיפול רפואי מבוסס ספרות עדכנית ומותאם אישית למטופל זה. שלושה חודשים לאחר שינוי הטיפול רמת הסוכר בדם במטופל זה תקינה לחלוטין. בביקורת הבאה במרפאה סובבתי שוב את המחשב למטופל ואמרתי –תגיד תודה למחשב אשר הוסיף לך, אין כל ספק, מספר רב של שנים באיכות בריאות טובה.
חיסכון זמן יקר במפגש רופא־חולה – כך זה עובד
בעוד כשבע שנים ארגון הבריאות העולמי שואף להכריז על העולם כחופשי מהפטיטיס C - מחלה ויראלית הפוגעת בכבד וגורמת לתחלואה קשה ולתמותה. הפלטפורמה שפותחה בכללית תסייע לתהליך באופן הבא: בהתאם לאלגוריתם במערכת מבוססת בינה מלאכותית, פרי פיתוחו של מכון המחקר בכללית, מטופלי כללית שנמצאים בסיכון להפטיטיס C יבצעו בדיקת נוגדנים כבדיקת דם שגרתית, ומטופלים עם נוגדנים חיוביים יעברו אוטומטית בדיקת PCR לאימות הנגיף. מטופלים חיוביים מוצגים לרופא במערכת CPI עם המלצה לרישום התרופה האנטי ויראלית המותאמת למטופל. טרם מתן המלצת הטיפול, המערכת בודקת "מאחורי הקלעים" את האינטראקציות בין הטיפול התרופתי של המטופל ובין הטיפול האנטי ויראלי המומלץ למקרה זה, ומאשרת את מתן הטיפול. 80% מכלל המטופלים יסיימו את תהליך האבחון והטיפול מול רופא המשפחה, ללא כל צורך בהפניה לגסטרואנטרולוג, כפי שקרה עד היום.
בימים אלו אנו עמלים על הוספת רכיבים חדשים לפלטפורמה, כמו טיפול בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם (לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם והשמנת יתר), תוך חיבור ה־CPI לאמצעי ניטור מרחוק, כמו לחץ דם וסוכרת. לחץ הדם וערכי הסוכר, אשר יימדדו בבית המטופל, ישודרו ישירות לתיק המטופל הדיגיטלי, ומערכת CPI (ללא מגע יד אדם) תמליץ לרופא על הטיפול התרופתי המתאים למטופל ספציפי זה.
לפני 20 שנה נערך סקר על ידי ה־BMJ, אחד מעיתוני הרפואה המובילים בעולם, ובו נשאלו אלפי רופאים על אופי הנגשת המידע הרפואי, וכיצד רואים הם ממשק מחשובי עתידי של רופא וחולה, וכך ענו: "מערכת אלקטרונית מובנית בתיק הרפואי, קשורה למסד נתונים רחב ומהימן, בעלת יכולת לענות על שאלות מורכבות, קלה לשימוש, נגישה, מהירה ומותאמת אישית לכל מטופל ומטופל".
מערכת ה־CPI בכללית היא אחת ממערכות המידע התומכות החלטה הראשונות בעולם, אשר משלבת מסד נתונים אישי, מאגרי מידע ובינה מלאכותית לטיפול יוזם ומניעתי מותאם אישית. וחשוב ביותר – קיימת אינטגרציה בנקודת הטיפול בין הרשומה הרפואית ל־CPI, קרי המלצות טיפוליות מתורגמות באופן אוטומטי להפניות לרפואה יועצת, לדימות ולמעבדה, ללא צורך ברישום וניסוח הפניה. בכך נחסך זמן יקר במפגש רופא־חולה.
בכל שבוע, בפגישה השבועית של כלל מפתחי הפלטפורמה, אני חוזר ומבקש ליישם את המשפט הבא מנקודת מבטו של הרופא: אם כדי לקבל תשובה לשאלה אני נדרש ל־3 קליקים במחשב, אז סביר כי מדובר בשני קליקים יותר מדי...
נתונים, מידע וידע הם המפתח לעשייה רפואית. הנגשת הידע במפגש רופא חולה היא חלום, המתממש הלכה למעשה בכללית.
