ההתחממות הגלובלית קשורה קשר ישיר ומדאיג לצלחת המזון שעל שולחננו. בעשורים האחרונים עולה הטמפרטורה הממוצעת בעקביות, עובדה המגבירה את תכיפותם ועוצמתם של אירועי אקלים קיצוניים ברחבי העולם, כגון שריפות ענק, סופות עוצמתיות, שיטפונות, כל אלה גורמים לפגיעה בהיבטים רבים של החיים על הכדור. ההתחממות מחוללת גם בצורות קשות, שכבר פוגעות ביבולים החקלאיים, המהווים מזון לבני האדם ולחי. זאת ועוד, מחקרים מהעשור האחרון צופים התחממות בשיעור 1.5-3.5 מעלות באזורים שונים, וכפועל יוצא הפחתה של כ־15%-20% בהיקף היבול החקלאי בעתיד הנראה לעין.
יבשות מתייבשות
האקלים הקיצוני הביא לשינוי מדיניות במדינות רבות ששומרות את הגידולים לאזרחיהן ומגבילות את הייצוא שלהם. ישנם גורמים נוספים שפוגעים באספקה השוטפת, בהם מלחמות דוגמת הפלישה הרוסית לאוקראינה. הינה כמה דוגמאות לתוצאה העגומה של משבר האקלים בחלוקה ליבשות:
אירופה – בקיץ 2022, מהלוהטים שדווחו זה מאות שנים, היכו בצורות ביבשת. נהרות התייבשו, עצים קמלו וגם חלק מהאנשים ומהחיות התקשו לשרוד. באזורים מסוימים בצרפת למשל אזלו מי השתייה, וצופים כי יבול התירס יפחת בכ-15% מהשנה הקודמת. באיטליה מתו כתוצאה מהחום פרות, ותנובת החלב צנחה, ובבריטניה, רומניה, ספרד, הולנד ועוד הוגבלה צריכת מים.
אסיה – בסין הפגיעה באזור נהר היאנגצה וסצ'ואן צמצמה את יבולי האורז, וצופים שההתחממות תצמצם בעשורים הקרובים את אספקת העגבניות לעיבוד בכ־6%. הודו אחראית ל־40% מסחר האורז הגלובלי, כשהשנה הבצורת הביאה לצמצום של 8% בגידולים.
צפון אמריקה – בצורות קשות בארצות הברית, לפי מחקרים הקשות זה 1,200 שנה, מייבשות את גידולי התירס, הסויה והעגבניות.
דרום אמריקה – בשל החום צניחה בגידולי החומוס במקסיקו, וצפי לצניחה בגידול פולי קפה בברזיל וקולומביה.
אוסטרליה – צניחה בתנובת החומוס.
ישראל צריכה להיערך למשבר
האנושות נמצאת בעיצומו של תהליך שישפיע על המזון של כולנו בוודאות, אם כי קשה לחזות את היקף ההשפעה. ומה באשר לישראל?
"חקלאות מתקיימת בעולם של חוסר ודאות, כי אקלים הוא חלק אינהרנטי מהגידול החקלאי. בישראל אנחנו נהנים יום יום מתוצרת מקומית טרייה של ירקות, פירות, חלב, ביצים ובשר. החשש הגדול הוא שהייצור המקומי ייפגע מנזקי מזג האוויר", כך מסביר שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה וארגוני החקלאים.
לדבריו, ברגע שהייצור המקומי נמצא באי ודאות, יכולים לקרות כמה דברים שיפגעו ברציפותו: "חקלאי או יצרן מזון, שחושש שהוא הולך להפסיד, או שהגידול שלו לא מתאים למזג האוויר, יפסיק תחילה לגדל או לייצר. אבל אם יש לו ביטוח מתאים, הוא יעבור את התקופה הקשה ויחפש דרכים להתגבר, למשל באמצעות גידול זנים מתאימים יותר בתקופות אחרות ובאזורים אחרים. הצרכן מצידו מצפה לוודאות כשהוא מגיע לסופרמרקט, ולכן חשיבות הביטוח בהתמודדות עם המצב גבוהה מאוד. ככל שנחזק אצל החקלאים את תחושת הוודאות שבמקרה של נזק יוכלו להתאושש ולהתאים את הגידולים לשינויים האקלימיים, אזי המשבר ישפיע באופן מצומצם יותר מאשר אם התהליכים האלה יהיו תנודתיים ותהיה לכך השפעה גם על המחירים".
מדוע לא לייבא וזהו?
"למען עצמאות מזון. בישראל ישנם יתרונות יחסיים – מזג האוויר הנוח מאפשר גידולים מגוונים לאורך השנה. אנחנו מדינה שצריכה לספק מזון בסיסי לכ־10 מיליון איש, ואנחנו לא מעוניינים לייצר תלות או להתחרות עם מדינות אחרות. כשמדובר במזון, אנחנו מדברים על סל בסיסי, מגוון ובמחיר סביר, תוך שמירה על בריאות הציבור.
"אוקראינה ורוסיה, שהן יצרניות חיטה גדולות, עצרו את הייצוא עם פרוץ המלחמה ומספקות אותה לאוכלוסייה המקומית. הפחד ממחסור במזון הביא את הסינים להשקיע באפריקה, וגם מדינות רבות שלא היו יצרניות מזון, החלו לייצר, למשל מדינות המפרץ, שמבקשות לשם כך את הטכנולוגיה הישראלית. התהליך הזה נראה בכל העולם".
"לחקלאות תפקיד גדול גם בשמירת שטחים פתוחים, אקולוגיה ופיזור אוכלוסייה באזורי פריפריה. למשל החוסן של יישובי עוטף עזה הוא בזכות התעסוקה החקלאית, החינוך והמרחב כפרי. אם החקלאות וכדאיותה ייפגעו, נראה הידלדלות אוכלוסייה, מה שיקטין את החוסן הלאומי".
איך מייצרים ודאות לחקלאות המקומית?
"כחברה שעיקר עיסוקה בהגנה על החקלאים מפני נזקי טבע, אנחנו בקנט מבקשים להעניק להם את השקט להמשיך במלאכה גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. לכן אנו פועלים כל הזמן להתאים את הביטוחים לדרישות המשתנות. אי ודאות תביא להפסקת הגידול ולתנודתיות גדולה הן באספקה והן במחירים.
"בסוף החקלאות הישראלית הוכיחה שהיא יודעת להתאים עצמה למציאות המשתנה, אבל היא לא יודעת להתמודד עם מצבי קיצון – ופה אנחנו נכנסים לתמונה. אולם כדי להגן על הייצור נדרשות פרמיות גבוהות יותר. ככל שהמדינה תעמיק את התמיכה בחקלאות דרך מנגנוני ביטוח, היא תבטיח את המשך הייצור החקלאי שלה, בדומה למדיניות הממשלות בהודו, ארה"ב וסין, המבינות את ההשלכות ומסבסדות 90%-80% מהביטוח עבור החקלאים. בסופו של דבר, הוכח שזו הדרך היעילה והזולה ביותר של הממשלה לתמוך בחקלאים ובחקלאות המקומית".
