משבר האקלים נמצא במרכז השיח במדינות רבות ברחבי העולם, כולל בישראל. הקהילה המדעית, רובה ככולה, מתריעה מפני הסכנות וההשלכות של המשך התנהלות דחיינית, המתעלמת מהתופעות הקיצוניות, שנחווה עם המשך עליית הטמפרטורה לגבול ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות צלזיוס, כפי שהוגדר ב”הסכם פריז”, אז יגדלו סכנות משבר האקלים באופן משמעותי.
“מכיוון שאנחנו לוקחים את הנושאים האלה ברצינות, שמחנו שממשלת ישראל הזמינה את טבע להשתתף במשלחת הרשמית לוועידת האקלים שהתקיימה החודש בשארם א־שייח’, אומרת עמליה אדלר־וקסמן, סמנכ”לית בכירה ומנהלת ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) גלובלית ותקשורת בשווקים הבינלאומיים בחברת טבע. “עסקנו באסטרטגיית ESG עוד לפני שבכלל קראו לה כך. לפני שנתיים וחצי, במקביל להבנה רחבה יותר של המושג הזה חידדה ההנהלה שלנו את אסטרטגיית ה־ESG תוך מיקוד ותעדוף הנושאים הרלוונטיים לטבע, ועל בסיס זה נקבעו היעדים שלנו".
מה היעדים שלכם בתחום האקלים והסביבה?
“בתחום האקלים התחייבנו עד שנת 2025 לצמצם את הפליטות של גזי החממה ב־25 אחוז, ואחר כך, עד 2030, 30 ו־46 אחוז. עבור החברה מדובר בהתחייבויות וולונטריות, מעל ומעבר לנדרש בחוק, אבל בעתיד אני צופה גם שינויי חקיקה בינלאומיים מחייבים. ב־2024 חברות יהיו מחויבות לדווח על הפעילות שלהן בתחומי ESG מסוימים. למשל, הרשות לניירות ערך האמריקאית פרסמה טיוטת הנחיות, שלפיה חברות יחויבו לדווח על סיכונים כלכליים הנגזרים משינויי אקלים, וייתכן שזה יתרחב בעתיד לשאר היבטי האחריות התאגידית. דרך אגב, היעדים שלנו הולכים בד בבד עם התייעלות ומעבר לאנרגיות מתחלפות. התחייבנו להפחית את השימוש במים בעשרה אחוזים, במיוחד במקומות שיש בהם חשש למחסור במשקעים”.
שליחות חברתית
טבע מעורבת בחברה הישראלית מעל 120 שנה, ופועלת בזירה הבינלאומית בשליחות חברתית זה שנים רבות. מהאתר של טבע אפשר ללמוד שדרומית לסהרה מאובחנים בכל שנה כ־100 אלף ילדים חולי סרטן ושיעור התמותה שם מגיע לכ־90%, לעומת כ־15 אלף מקרים בשנה בארצות הברית, שבה שיעור התמותה הוא כ־20%.
מבין 17 יעדי ה־SDG (יעדים לפיתוח בר־קיימא) שקבע האו”ם, יעד מספר 3 הוא הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה בכל הגילים. בין תתי־היעדים שהוצבו למימוש המטרה ניתן למצוא מתן גישה לתרופות ולחיסונים וטיפול במחלות מידבקות ובמחלות כרוניות, בפרט במדינות שבהן הכיסוי הרפואי אינו נגיש לכל אזרח. “בנוסף לתרומת תרופות, כחלק משרשרת האספקה של החברה”, אומרת אדלר־וקסמן, “טבע מחויבת להנגשת תרופות במדינות מתפתחות ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בהתאם לצורכי הבריאות המובחנים שדורשים מענה. טבע התחייבה להשיק שמונה תוכניות להגדלת הנגישות לתרופות ברחבי העולם עד שנת 2025. ארבע מתוכן כבר הושקו בשנה שעברה, כולל אחת בישראל, למתן תרופות של טבע, ללא עלות, לחסרי מעמד ופליטים (כולל מאוקראינה).
התוכניות שבהן אנו מעורבים מורכבות משלושה נדבכים, ומובלות על ידי ארגונים חברתיים: הכשרת רופאים, אחיות וצוותי טיפול לשימוש בתרופות ואופן הנתינה שלהן; הנגשת תרופות חיוניות ושיפור מתקני בריאות המיועדים לטיפול בילדים וילדות”.
לאיזה עוד אוכלוסיות את מתכוונת?
“המטרה העיקרית של החברה היא להביא כמה שיותר תרופות לכמה שיותר חולים, בכמה שיותר מקומות. לכן אנחנו רואים את עצמנו כחברת ESG בהגדרה. היעדים שלנו הם יעדים קונקרטיים כמו הקמת תוכניות שמשפרות את הגישה לתרופות באוכלוסיות שקופות, שלא מגיעים אליהן, אוכלוסיות שאין להן ביטוח רפואי, או אוכלוסיות באפריקה שמערכת הבריאות שם בהתהוות או לעיתים, לצערנו, פשוט לא מתפקדת. מבחינתנו, לכל אדם צריכה להיות גישה לתרופות הגנריות שנמצאות ברשימה של ארגון הבריאות העולמי (WHO). השקנו תוכנית שמתאימה לארצות הברית, ובה אנחנו מציעים תרופות בתחום בריאות הנפש לאנשים שאינם מבוטחים, השקנו תוכנית בישראל לאוכלוסיית חסרי המעמד, והשקנו שתי תוכניות מאוד מרגשות באפריקה. אחת מהן מטפלת בילדים חולי סרטן, והשנייה מביאה תרופות לטיפול בסרטן השד לגאנה, מלאווי, אוגנדה וטנזניה – שאצלן התוכנית הזאת היא הראשונה מסוגה, ככל שאנו יודעים לפחות”.
2 צפייה בגלריה
עמליה אדלר־וקסמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת גלובלית ESG ותקשורת בשווקים הבינלאומיים בחברת טבע
(צילום: עידו לביא)
אדלר־וקסמן אומרת שבטבע בוחנים את האימפקט של תכניות ה־ESG מהמקום הניהולי, וכן ישנה התחייבות של החברה לעמידה ביעדים גם בהקשר של עולם הפיננסיים, עם הנפקת אגרות חוב הצמודות ליעדי ESG.
“טבע הייתה חברת הפארמה הראשונה בעולם שהנפיקה אג”ח בשווי 5 מיליארד דולר עם יעדים הן בתחום הסביבה והן בתחום הנגישות לתרופות. “חשוב לנו להראות לבעלי העניין שלנו שאנחנו ממשיכים להשתפר בכל שנה, ושתחומי ה־ESG הם העסק של כל אחת ואחד מאתנו בטבע”, אומרת אדלר־וקסמן. “היעדים באג”ח קשורים לאלה שקיימים באסטרטגיית ה־ESG שלנו. אגרות החוב הן האצה משמעותית של המחויבות ליעדים שפרסמנו”.
לצד הביצועים המסחריים בטבע בוחנים גם את שיטות העבודה, ניהול שרשרת האספקה, ההשפעה החברתית, ההתייחסות לעובדים בהיבטי שכר וגיוון, צמצום ההשפעה הסביבתית, ניהול סיכוני סביבה ועוד. צוותי העבודה מטמיעים פרקטיקות הלקוחות מעולמות ה־ESG בחברה, תוך התמקדות ביישום הדרישות הבינלאומיות לדיווח והעמקת השקיפות, כמו גם מענה לשאלונים עבור משקיעים ובחינה מתמדת של הזדמנויות לחזק את התחום בחברה. הטמעת תפיסת ה־ESG בארגונים, בוודאי בחברות גדולות כמו טבע, היא לא עניין של מה בכך. “עד היום, שורת הרווח הייתה המדד היחיד כמעט לניהול נכון. כיום, כימות תחומי ה־ESG מאפשר לבעלי עניין להעריך את ניהול כלל החברה בהיבטים הפיננסיים והן בתחומים אחרים”, אומרת אדלר־וקסמן.
