בישראל מתאבדים בממוצע כ-500 אנשים מדי שנה, פי 1.5 ויותר מאשר בתאונות דרכים. אובדנות היא אחת המחלות הקשות והעגומות ביותר. חשוב להילחם בתופעה זו , והדבר הכי בסיסי שהרשויות צריכות לדאוג לו זה מידע לציבור. המדינה צריכה להקצות תקציבים משמעותיים לרישום ובניית מאגר מידע מדויק, והתקשורת חייבת להעלות את המודעות לתופעה מדאיגה זו, ובמיוחד בתקופה הקשה שבה אנו נמצאים.
לפי דו"ח משרד הבריאות מיולי 2024, התאבדות מהווה את סיבת המוות בכ-1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה בישראל. בשנת 2020 התאבדות הייתה סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב צעירים בני 15-24.
לאורך העשור האחרון ישנה עליה בקרב גברים, פי 3.8% מזה של נשים. בשנת 2020 נרשמו 437 התאבדויות ו-428 בשנת 2019. בשנת 2020 עלה השיעור לגברים בגיל 15-24 ב-13% ובגילאי 65 ומעלה ב-11%, ולנשים עלה ב-32% בגילאי 45-64 בהשוואה לממוצע 2017-2019 (לפי דו"ח אובדנות בישראל – משרד הבריאות 2023).
המגמות של התנהגות אובדנית בעקבות אירועי ה-7.10.23 מצביעים דווקא על ירידה בשיעור מקרי ההתאבדות בישראל בין החודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לחודשים אלו בשנים האחרונות, כולל במהלך שנות ההתמודדות עם נגיף הקורונה. אבל אלו נתונים חלקיים, על תקופה מאוד קצרה שמתייחסת אך ורק לתחילת המלחמה. אירועים בודדים שדווחו בתקשורת ובמדיה החברתית, מרמזים על שינוי כיוון אפשרי בהמשך השנה ובעיקר בשנים הקרובות.
ידוע כי גורמי הסיכון למוות אובדני קשורים בכוחות רבים הפועלים בו זמנית, גם למצבי דחף וטראומה. למשל, שירות בתפקידי לחימה, הגברת החשיפה לקרב ולפעילות מבצעית, מצבי פוסט-טראומה שלא טופלה כראוי.
18% מתוך כל האנשים שמתו מהתאבדות בשנים 2018-2020 ביצעו ניסיון אובדני בחמש השנים שקדמו למותם. נתון זה מצביע על ניסיון אובדני קודם כגורם סיכון משמעותי למוות בהתאבדות.
במבט לפי קבוצות אוכלוסייה, בחברה הערבית שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב גברים נמוך פי 2.5% מזה של גברים בקבוצות אוכלוסייה אחרות. עם זאת, התאבדות בגיל צעיר שכיחה יותר בקרב גברים באוכלוסייה זו - 63% ממקרי ההתאבדות התקיימו בקרב גברים עד גיל 45. נתון זה מצביע על מצוקה ייחודית המאפיינת צעירים באוכלוסייה הערבית. שיעור ההתאבדות גבוה מזה של אוכלוסיות אחרות נרשם בקרב עולי אתיופיה וברית המועצות לשעבר.
לפי מצב משפחתי - בשנים 2020-2018 שיעור ההתאבדות בקרב גרושים היה גבוה בהשוואה לשיעור בקרב נשואים. השיעור בקרב רווקים היה גבוה גם הוא בהשוואה לשיעור בקרב נשואים (פי 4.8 ו-4.5, בהתאמה לקבוצות הגיל לעיל).
לפי אפיון גיאורפי - בשנים 2020-2018 שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל היה גבוה באופן יחסי במחוזות חיפה, תל אביב והדרום ונמוך במחוז ירושלים.
הצפי הוא להחמרה בשנים הקרובות באזורים אלו, לנוכח עקירת התושבים מבתיהם, היעדר תמיכה כלכלית ונפשית ומצב הסטרס התמידי בו הם שרויים כבר מעל שנה (כתוספת למצב סטרסוגני בו היו מצויים בשנים האחרונות).
במהלך שני העשורים האחרונים, שכיחות ההתאבדות הייתה גבוהה יותר בחודשים מאי, יוני, ספטמבר ומרץ, ושכיחות גבוהה יותר נרשמה בתקופת החגים.
עקב מלחמת "חרבות ברזל" קיימת עלייה במצוקה הנפשית, ועלייה במספר הפניות לעמותות המטפלות במצוקה נפשית. הסיכון לאובדנות זינק במלחמה ב-93%. נוספו קבוצות חדשות בסיכון לאובדנות כגון ניצולי הטבח בנובה, מפונים, חיילים שהיו בעזה ואנשים שאיבדו את יקיריהם, או חלקים מגופם. אנשים אלו איבדו את האמון והביטחון וצריך לחזק אותם ולתת להם מערך נפשי מקצועי, לעזור להם במיידי על מנת להציל אותם מפגיעה עצמית.
בצה"ל דיווחו כי במלחמה הנוכחית יש תופעה חריגה של אובדנות תוך כדי לחימה. מחקר של המרכז האקדמי רופין מצא כי קיימת עלייה של 14% במספר האנשים המדווחים על מחשבות אובדניות.
גילי בר דודהמלחמה באובדנות אינה מלחמה של הפרט עם עצמו, אלא זו מלחמה של כולנו. אובדנות ניתנת למניעה, ולקהילה יש תפקיד משמעותי, חיוני והכרחי במניעתה. המדינה צריכה להקצות תקציבים משמעותיים למניעה, הסברה והנגשת סיוע מיידי לאנשים אובדניים.
הכותבת היא סמנכ"לית מערך ליווי ותמיכה רגשית בעמותת "למענכם – מפליא לעשות"
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
ער"ן בטלפון - 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il
