בקרוב נגבה ממך מדי חודש כסף על VOD, כי החברה הרשתה לעצמה להעלות מחיר בכל עת בתקנון שהיא עצמה ניסחה: על עוול זה לכאורה הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת HOT בסך 2.5 מיליון שקל.
התביעה הוגשה בשם לקוח HOT, על-ידי עו"ד מיכאל אדלר ממשרד אדלר שחר אדלר ועו"ד אלרן שפירא בר-אור, בשל "התנהלות אנטי צרכנית מובהקת" של HOT, שנטען כי גבתה כסף מצרכנים תוך הפרת החוזה עמם, אחרי ש"החליטה באופן חד צדדי להסיר מחבילות השירותים שאליהם צורפו לקוחותיה את שירותי ה-VOD והחלה לגבות עבור שירותים אלה תשלום נפרד. ואולם בדרך להשגת מטרתה – גביית תשלום נוספת עבור שירותי VOD היא הפרה את הוראות הדין ואת הוראות ההסכמים שכרתה עם לקוחותיה".
1 צפייה בגלריה
הוט
הוט
(צילום: תומי הרפז)
HOT הודיעה במאי השנה כי תחל לגבות 14.90 שקל בחודש על VOD החל מיולי. התובע הייצוגי הצטרף לחברה בסוף מרץ 2024, כלקוח המותג המוזל של החברה NEXT. הוא עשה זאת אחרי שהבחין בהודעת מבצע של המותג, לפיו ישלם 79 שקל לחודש על טלוויזיה ואינטרנט לשנה כולל VOD. הוא גם שילם 99 שקל על התקנה. הוא היה מנוי של החברה כחודשיים בלבד כשקיבל את ההודעה על תחילת גביית התשלום על VOD. נזקו האישי עומד 7.44 שקלים ששילם לחברה ביתר על מחצית חודש יולי.

HOT פינקה עצמה ב"זכות" חוזית לייקר את ה-VOD

ל-HOT כמו לכל חברות התקשורת יש תקנון סבוך באתר, חוזה אחיד לכל הלקוחות, במסגרתו היא מתירה לעצמה לעשות כרצונה במחיר לצרכן. כלומר: החברות יכולות לפרסם מחיר לשנה, אבל להוסיף בתקנון כי "החברה יכולה לשנות את המחיר בכל עת". מדובר בזכות בעייתית שהחברות מעניקות לעצמן לבטל הטבות שהובטחו ללקוחות בכל עת ואף בגדרי תקופת ההטבה. הלקוח גילה זאת אחרי שפשפש בתקנות בעקבות קבלת ההודעה החד צדדית על ייקור VOD.
יותר מכך, ב-HOT הלכו צעד קדימה עם הזכות הזאת. בתקנון שקיבל הלקוח נכתב כי: "החברה תהיה רשאית בכל עת, לרבות בתקופת ההטבה להתחיל לחייב בתשלום נפרד ונוסף עבור שירות ה-VOD בהתאם למחירון שייקבע על-ידי NEXT TV מעת לעת'". כלומר, החברה לכאורה ידעה מראש שיבוא יום והיא תגבה כסף על VOD אך היא תעשה זאת בזמן ובמועד המתאים לה והלקוחות יצטרכו לקבל את הגזירה או לעזוב.
לפי כתב הבקשה לתביעה: "העובדה ש-HOT הותירה באותו תקנון נסתר את האפשרות לפעול כך דווקא ביחס לשירותי VOD יש בה משום ראיה לכך שהמהלך דנן היה מתוכנן מראש וכי התנהלותה כפי שהובא בהרחבה להלן אינה רק בגדר רשלנות או מחדל כי אם הטעיה מכוונת והתנהלות חסרת תום לב". כן נטען כי זוהי "תניה מקפחת בדרגת הקיפוח הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדרת בסוג יחסים אלה ואף באה במובהק בגדרי חזרות הקיפוח הקבועות בחוק החוזים האחידים".
עוד נכתב כי: "התנהלות זאת של HOT מקוממת ממש וגובלת בהונאת לקוחותיה. היא מפתה לקוחות להצטרף לשירותיה באמצעות מבצעים בהם מוצעות באופן בולט הטבות לצרכן לרבות התחייבות מפורשת לכך שאותן הטבות תהיינה לתקופה קבועה ומוגדרת מראש, כך שהצרכן מרגיש בטוח שההטבה לא תתפוגג במהרה. ואולם ב'תקנון' נסתר שלא מגולה כיאות ללקוח בטרם ההתקשרות ואף לא לאחריה, נכללת 'גלולת רעל' שלא רק מאפשרת ל-HOT להוציא את השירות שנכלל מסל השירותים שאליהם הצטרף הלקוח, אלא מאפשרת לה גם לצרף את הלקוח לשירות 'חדש' זה ולגבות בגינו תשלום נוסף שלא הוסכם על ידי הלקוח וסכומו לא פורש ואף לגבות סכום נוסף מאותם לקוחות להם הובטח מחיר קבוע לתקופה מוגדרת מראש, בטרם הסתיימה אותה תקופה".

הלקוחות הנכללים בקבוצה המיוצגת בתביעה

התביעה הייצוגית נגדה מוגשת בשם שתי קבוצות של לקוחות: "לקוחות HOT שהתקשרו עמה בעסקה קצובה הכוללת שירותי VOD ולאחר שהסתיימה תקופת ההטבה, החלה HOT לגבות מהם תשלום נפרד ונוסף עבור שירותי ה-VOD מבלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת לכך; וכן קבוצת לקוחות HOT שהתקשרו עמה בעסקה לתקופה קצובה הכוללת את שירותי ה-VOD, שבמסגרתה הובטחה להם הטבה, הנחה, פטור מתשלום, שירות מוזל או כל מבצע שיווקי אחר, לתקופת זמן קבוע ומוגדרת מראש והחברה בדיעבד הודיעה להם כי בכוונתה להתחיל לגבות מהם תשלום נוסף עבור שירותי VOD תוך אותה תקופה, או החלה לגבות מהם תשלום נוסף בתוך אותה תקופה כאמור".
כן נכתב בבקשה לתביעה: "בעניין לקוחות שהצטרפו לתוכנית הכוללת הטבות לפרק זמן מגדר וספציפי ושפרק זמן זה כבר חלף, בחרה HOT לצרף באופן אוטומטי את לקוחותיה אלו לשירותי VOD שבגינן החלה לגבות תשלום נפרד, מבלי לקבל הסכמה מפורשת מלקוחותיה בעניין.
"למעשה HOT ידעה היטב כי מרבית הלקוחות לא ישנו את ברירת המחדל שכפתה עליהם ובחרה לצרף את הלקוחות לשירותיה במנגנון של Opt Out ולגבות מהם כספים שהיא אינה רשאית לגבות ואולם התנהלות זו אינה עולה כאמור בקנה אחד עם ההוראות ההסכמיות שאותן ניסחה HOT עצמה ואף לא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הגנת הצרכן שמחייבות אותה לקבוע ולגלות מראש, כבר בעת ההתקשרות בעסקה לתקופה קצובה, את המחיר שייגבה בעתיד.
"ללא הוראה חוזית מפורשת בעניין זה, הכוללת את המחיר הספציפי שייגבה מהלקוחות לאחר תום ההטבה ואשר עליו להיות מגולה באופן מפורש ללקוח מראש - אין תוקף לתנאי שמאפשר ל-HOT להמשיך את ההתקשרות וממילא אין תוקף לגבייה העודפת (היינו הגבייה שנגבתה מעבר לסכומים שפורטו בהסכם) עבור אותם השירותים. התנהלות פסולה זו היא הרלוונטית לחברי הקבוצה הראשונה.
"אך חמור מכך, לא זו בלבד ש-HOT הפרה את התחייבויותיה ואת הוראות הדין בקשר ללקוחות שסיימו את תקופת ההטבה שנקבעה בהסכמיהם, אלא HOT אף הפרה התחייבות לחלק מלקוחותיה שאותם גייסה במבצעים בהם הבטיחה מחיר קבוע לתקופה מסוימת ולמרות זאת בתוך אותה תקופה מסוימת הודיעה כי תחל לגבות מחיר גבוה יותר. התנהלות פסולה זאת היא הרלוונטית לחברי הקבוצה השנייה שייצוגם מתבקש במסגרת הבקשה".
לתובע הייצוגי יש מקרה דומה להסתמך עליו: ב-2019 חברות התקשורת החלו לגבות פתאום תשלום חודשי על תא קולי. ההודעה על כך נעשתה, כמו ב-HOT, בשיטת מצליח: החברות שלחו סמס שמודיע על הגבייה כ"עדכון" לשירות ואמנם הוסיפו לינק להסרה מהשירות, אך רק מי שראה את ההודעה הסיר עצמו ומי שלא ראה: המשיך לשלם. HOT מובייל למשל, נתבעה ונדרשה לפצות לקוחות בכ-9.8 מיליון שקל על כך ש"סיפקה במשך שנים תא קולי ללא בקשת הלקוח וללא עלות, עד שבמועד מסוים החליטה להתחיל לגבות תשלום בגין השירות שלא כדין ובהיעדר מקור חוזי לגבייה ובניגוד לרישיונה".
לא נמסרה תגובה מהחברה עד מועד פרסום הידיעה.