ים המלח הוא אחד מפלאי הטבע הידועים והמסקרנים בכל העולם. בכל שנה מגיעים לאזור מאות אלפי תיירים מכל קצוות תבל, לצד המבקרים הישראלים אשר בוחרים לנפוש, לטייל ולחוות תרבות באזור הקסום של המועצה האזורית תמר וים המלח.
מאחורי חלון הראווה של החופים הנקיים, היישובים הרגועים ואירועי התרבות הענקיים שמארגנת המועצה מידי שנה ובראשם "פסטיבל התמר", עומדת עבודה קשה ומסורה של עובדי המועצה, אשר אחראית בין היתר על תחזוקה ותפעול התשתיות לאותה חוויה תיירותית נעימה.
כיצד דואגים ראש המועצה ובכיריה לשמור על עקביות בשירות המוענק לאלפי המבקרים המגיעים לאזור בכל יום? ומהם הדגשים שקבע ניר ונגר, ראש המועצה, עבור ההווה והעתיד של האזור?
מיד עם כניסתו לתפקיד קבע ונגר שלושה "תווים":
ת' ראשונה: תושבים
ניר ונגר, נשוי +4, תושב קיבוץ עין גדי, משמש כיום כראש המועצה האזורית תמר. בעברו כיהן כראש אגף התיירות וכראש אגף ישובים במועצה. בנוסף הוא משמש כסגן מפקד יחידת החילוץ עין גדי ומתנדב בה שנים רבות. "ממש אתמול היינו בחילוץ בגדה הדרומית של ים המלח, מול מצדה", משתף ונגר, שלא ויתר על ההתנדבות ביחידה גם מאז שנבחר לתפקיד ראש המועצה. "לרוב מדובר על חילוצים של מטיילים במרחב והפעם של מבריחי גבול שלא מצליחים לעבור את הדרך ונזקקים אף הם לחילוץ".
לדבריו, מדובר על חלק ממעטפת ההגנה ההתיישבותית ביטחונית של מדינת ישראל. "השטחים החקלאיים נמצאים על הגבול המזרחי של ישראל, וכפי שהקיבוצים והמושבניקים של פעם היוו הגנה פיזית בגבולות, כך אני רואה את התפקיד של ההתיישבות והחקלאות באזור שלנו ובערבה. אנחנו שם גם בהברחות אמל"ח וסמים. מי שעוצר את הפעילות עם הצבא הם הרבש"צים וכיתות הכוננות של היישובים שלנו".
חוויית החילוץ האחרונה של ונגר מובילה אותו לת' הראשונה מבין העקרונות המרכזיים של המועצה - תושבים. "בתמר אין ת' אחת, יש שלושה ת' וגם ט' ", אומר ונגר.
"הת' הראשונה היא התושבים היקרים שלנו, תושבי מועצת תמר. התושבים הם גם המתנדבים ביחידות החילוץ, כיתות הכוננות, מתנדבים במד"א, כב"א ובמשטרה - אשר משרתים עשרות אלפי מטיילים ומבקרים. גם אני כראש מועצה לא יכול להרשות לעצמי להפסיק להתנדב - פשוט כי יש מעט מידי תושבים ויש המון מטלות".
ונגר מספר כי המועצה מקימה בשותפות עם גורמים ממשלתיים ועיריית ערד יוזמות לקידום ההתיישבות, שתחזקנה את המשילות בנגב המזרחי, "כדי שאנשים יוכלו לנסוע בבטחה לים המלח וכדי שהילדים של המועצה לא יצטרכו לנסוע באוטובוס עם ליווי משטרתי בזמנים מסוימים".
ונגר מדגיש כי "הנגב הוא כמו עיר מעורבת, ולכן צריך לחזק את כל ההתיישבות בו - להסדיר את ההתיישבות הבדואית מצד אחד ולחזק את ההתיישבות של היישובים היהודים מצד שני. היישובים במועצה קולטים תושבים חדשים כל העת. אנחנו מזמינים את מי שרוצה לחיות בסגנון חיים ייחודי להיקלט במושבים ובקיבוצים שלנו", מציין ונגר.
ת' שניה - תיירות. עשרות אלפי תיירים ביום - על כתפיהם של עובדי המועצה
התיירות בים המלח היא מהגדולות בארץ וצריך מישהו שיתפעל ויתחזק את המערך הלוגיסטי העצום הזה. "אזור המלונות בים המלח, עין גדי, מצדה, שמורות הטבע – מאחורי כל היעדים המוכרים, עובדת מערכת גדולה שדורשת הרבה כוח אדם, משאבים והשקעה", אומר ונגר. "שירותי הצלה בכל עונות השנה, עזרה ראשונה, שירותים, מקלחות. המועצה משלמת כמיליון ₪ בשנה רק על מילוי החול בחוף, וזו דוגמא קטנטנה".
ונגר מספר שבשנה האחרונה השקיעה המועצה מעל 12 מיליון ₪ בנושאים של טיפול במים ותשתיות ביוב. "חזרתי השבוע מסיור במערכת טיפול השפכים של אזור המלונות. המועצה מטפלת בביוב בהיקפים של עיר בינונית בישראל, באמצעות תהליכים ביולוגיים וממוחשבים. המים חוזרים להשקיית מטעי תמרים וגינון במרחב הציבורי, כמעט ואין בזבוז", מסביר ונגר. "זו מערכת שעובדים בה הרבה אנשים, אבל כאשר אנחנו באים לנפוש במלון או לטייל בנחל דוד, אנחנו לא חושבים על הנושאים האלו ולא מודעים להם. התפקיד שלנו הוא לעשות את העבודה כדי שהציבור ייהנה, ולא להיות מורגשים".
לדבריו, "אנחנו מכירים בעיקר את המלונות, אבל על כל אורח במלון, יש 3 מבקרי יום שמטיילים בנחלים, מגיעים לחופים ולאירועים שונים – ומגיע גם להם לקבל שירות. רק באזור עין בוקק והמלונות יש לנו מעל 100 עובדים מעולים ומסורים בשירות לציבור, שאני מוקיר להם תודה גדולה. הם אלו אשר דואגים למרחב התיירותי של הפלא העולמי הנקרא ים המלח".
מעבר למבקרים המגיעים בעקבות פלאי הטבע והנופים, המועצה מקיימת מספר אירועי תרבות מרכזיים בכל שנה, כמו פסטיבל התמר, מרתון ארץ ים המלח, פסטיבלים ביישובים ועוד. "רק לפסטיבל התמר מגיעים 30 אלף איש במהלך שבוע אחד, 70% מהם נשארים ללון. אני מחויב לתת לכולם את השירותים הנדרשים על פי חוק, ודואג לתת גם שירותים שהם מעבר לכך, כדי שאנשים ייהנו ויחוו את יופיו וקיסמו של האזור שלנו".
ת' שלישית - תעשייה
הבית לתעשייה הכבדה - כך מנסים לשמור על איזון בין קיום תעשייה בנגב לבין שמירה על הטבע
הת' השלישית של ראש המועצה היא התעשייה. "המרחב של הנגב הוא הבית לתעשייה הכבדה, בזכות המרחבים הפתוחים שלו", אומר ונגר. "יש כאן מינרלים, לא רק בים המלח אלא גם בקרקע. התוצרים הופכים להיות דשן, תוספי מזון, רכיבים בתרופות ועוד. התפקיד העיקרי שלנו הוא לאזן בין הצורך בקיום תעשייה לבין שמירה קפדנית על הט' הנוספת במשוואה – טבע ואיכות הסביבה".
"היום מבינים שהמועצה האזורית תמר יכולה להיות הקטר שמקדם את הפיתוח בכל האזור"
במהלך השנים, המועצה האזורית תמר נתפסה כמועצה קטנה ועשירה, בעקבות ההכנסות הגבוהות מארנונה לעומת כמות התושבים. "כאשר מסתכלים על הנתונים בצורה צרה, זה מבט מעוות ומקומם המתעלם מההתמודדות היומיומית והעשייה האדירה בנושאים של פיתוח וקידום ההתיישבות, התרבות, התעשייה והתיירות באזור", אומר ונגר.
"משרד הפנים ומשרד התיירות, שני המשרדים העיקריים שמולם אנחנו עובדים, מתחילים להבין את המצב ומשתפים פעולה עם המערכת שלנו. יש כיום דיאלוג שונה לעומת זה שהיה בעבר". לדבריו, המשרדים הממשלתיים מבינים שהמועצה אינה הבעיה, אלא הפתרון – בעולם ההתיישבות, שמירת הטבע, התעשייה, התרבות והתיירות. זאת ועוד, שיתוף פעולה מצפון בתחום החינוך עם מועצת מגילות, שיתוף פעולה מדרום עם הערבה - במחקר ופיתוח של חקלאות, קידום מתחמי עבודה, בית ספר לתיירות ומרכזי תעסוקה עם עיריית ערד ועם מועצת אל קסום הבדואית.
"היום מבינים שמועצה אזורית תמר יכולה להיות הקטר שמקדם את הפיתוח בפריפריה של הנגב הצפון מזרחי - מערד ועד ים המלח, בשיתוף פעולה עם הרשויות ובגיבוי משרד הפנים ומשרד התיירות", אומר ונגר.
אתגרים מורכבים, ציונות ונוף שאין לו תחליף
ונגר מתאר את האתגרים הרבים אשר בפניהם עומדת המועצה ביום-יום, במגוון תחומים. "גם בכל הנוגע לחינוך והעשרה - אפילו בעיר פריפריאלית כמו דימונה, מאמן כדורגל מגיע באופניים למגרש ולאימון שלו מגיעים 30 ילדים בקלות. אני, לעומת זאת, צריך להסיע מדריך מירושלים במשך שעה וחצי, כדי לאמן 8 ילדים. התוצאה היא שהכל עולה יותר, וקשה יותר למשוך לכאן אנשי מקצוע".
גם החקלאות מאותגרת יותר בשל האקלים של האזור. "עונות הקיץ חמות מאוד. אנשים יוצאים ליום עבודה ולימודים ומשאירים את המזגנים בבית דולקים כדי שיוכלו לנשום עם חזרתם הביתה. בחורף מגיעים השיטפונות. לפעמים אי אפשר להגיע לעבודה. אך כאמור, השדות החקלאיים מגינים על הגבול המזרחי של המדינה. "מבחינתנו", אומר ונגר, "יש הרבה אתגרים, מה שהופך מבחינתי את עצם ההתיישבות והחיים שלנו כאן לציונות ולהגשמה. מצד שני, אנחנו מקבלים איכות חיים ונוף שאין לו תחליף".
ונגר מסכם ואומר כי "מי שנהנה מהפירות של העבודה שלנו הוא לא רק התושבים בתמר ובנגב בכללותו, אלא כלל תושבי ישראל והתיירים מחו"ל. אני רואה עצמי שליח ציבור של כלל תושבי ישראל שמבקרים וישנים אצלנו. אנחנו מקבלים הרבה פרגון ופידבק חיובי מהאנשים שמגיעים לאזור ויודעים להעריך את העבודה הקשה וההשקעה".
לדבריו, "התפקיד שלנו כרגולטור הוא לפעול לאיזון בין שמירה על הסביבה לבין פיתוח תעשייה, תיירות והתיישבות. באופן כללי, איזונים הם דבר חשוב מאוד למדינת ישראל, בפרט בימים אלו".
