מאת יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
ממשלת ישראל החליטה להחליש את העבודה הישראלית. אין הסבר אחר לכך שמאפשרים לחברות ענק מחו"ל, שהביאו לכאן עובדים לטובת פרויקטים של תשתיות, להישאר כאן ולהפוך לעובדים קבועים. הדבר קורה באישור ממשלה, בעידוד חברות ענק מחו"ל, ומי שמשלם את המחיר הם הישראלים בענף הבניין והתשתיות.
הנזק למשק הישראלי בכלל ולענף הבניין בפרט אדיר.
זה החל לפני מספר שנים. הממשלה עודדה חברות בינלאומיות להתמודד על מכרזי תשתיות גדולים, וחלק מהעסקה היה שהחברות יכולות להביא את עובדיהן מסין לטובת ביצוע מהיר יותר של הפרויקטים, בין היתר, בטענה שאין בישראל מספיק עובדים עם הכשרות מתאימות.
רשות האוכלוסין וההגירה התירה לחברות ביצוע מסין לעסוק בתיווך כוח אדם לענף הבניין והתשתיות ובפועל להפוך לחברות כוח אדם. משנת 2015 יש היתר לחברות סיניות להתמודד על מכרזים של תשתיות ובנייה, וזאת בניגוד להבטחות ולהתחייבויות של ממשלות ישראל לתת עדיפות לחברות ישראליות ולעשייה המקומית.
אלא שכעת המצב חמור הרבה יותר. אותן חברות מסין, שהגיעו לכאן לצורך בנייה וביצוע פרויקטים גדולים, סיימו את הפרויקטים ומצאו עצמן בארץ עם עובדים, והחליטו להפוך בפועל לחברות כוח אדם. חברות אלו אינן עומדות בסטנדרטים להקמת חברות כוח אדם זר, ועוסקות ממש בסחר עובדים לכל המרבה במחיר. אותן חברות מביאות עובדים סינים ומנתבות אותם לחברות אחרות. לא לצורך הזה הביאו אותן, אך ממשלת ישראל, דרך רשות ההגירה, נתנה להם היתר עיסוק בכוח אדם.
כל זה קורה במקביל לעידוד העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם, ולא בהעסקה ישירה. מדובר בצעד מסוכן, שיביא לעלייה במספר תאונות העבודה ויפגע קשות בתנאי העסקתם של העובדים. חברות כוח אדם אלו אינן מקצועיות, ועוסקות אך ורק בתיווך של עובדים, כשהשורה התחתונה החשובה להן היא הרווח ולא טיב העבודה ובוודאי לא הבטיחות.
בשנים האחרונות גילינו עשרות מקרים של תעודות מזויפות, עובדים ללא הסמכה שמפעילים ציוד כבד ומנופים, ואתתים שאינם דוברי עברית. חברות אלו מעסיקות אתתים ללא הכשרת בטיחות, ללא שפה, ובניגוד לחוק ובשיתוף פעולה מוסווה עם קבלנים, כל המקרים קרו כשחברות כוח אדם מעורבות בתהליך. זו שערוריה שטומנת בחובה סכנת חיים ממשית ופגיעה קשה בחוזקו של המשק בכלל וענף הבניין והתשתיות בפרט.
אנחנו נילחם בתופעה הזו. למען מדינת ישראל, למען הבטיחות, למען המשק ולמען העובדים, אני מקים קול צעקה: במקום שהמדינה תעשה סדר בכל הבעיות הקשות שיש בענף, היא נותנת לטיפה מחד ובעיטה מאידך לכל מי שמנסים ועושים הכול כדי להסדיר אותו. זו שערורייה נוספת של מנהל ההסדרה והאכיפה ומינהל הבטיחות, אשר נותנים יד לכך שאיש אינו יודע האם אותם עובדים מקבלים את התנאים והזכויות, המגיעים להם במסגרת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, ולמעשה יוצרים אי שוויון ותחרות, הפוגעים הן בעובדים והן בחברות הישראליות שפועלות על־פי דין.