כבר עשרות שנים כולם משוכנעים שבאר שבע היא בירת הנגב והעיר הדרומית המתפתחת ביותר. אבל יש לה מתחרה רצינית, שמתעתדת לגנוב ממנה את התואר – נתיבות, עיר שמספר תושביה עומד כיום על 43 אלף והיא צועדת בבטחה לקראת מאה אלף תושבים בסוף העשור. "נתיבות לקחה מאז ומעולם אחריות על עתידה בפיתוח חיי קהילה וחברה, קידום חיי המסחר והתעשייה, טיפוח שירותי תרבות, פנאי וספורט, ומעל לכל השקעה במערכת החינוך והעצמת צעירים להגשמה ולהצלחה", אומר ראש העירייה יחיאל זוהר.

קהילה צעירה ומלוכדת

אז מה מביא משפחות צעירות לנתיבות, שתוך ארבע שנים שיווקה עשרת אלפים יחידות דיור חדשות והעצימה בגדול את הפעילות שבה בכל התחומים? נדל"ן בסטנדרט גבוה ובמחיר אטרקטיבי ונגיש לזוגות צעירים, איכות חיים, חינוך ברמה גבוהה, נגישות תחבורתית שמאפשרת תעסוקה במרכז, מרכזי תעסוקה רבים, הטבות מס אטרקטיביות וחיי קהילה ותרבות מגוונים.
נתיבות מתאפיינת בחוסן חברתי, שבא לידי ביטוי בהרכב האוכלוסייה המגוון שלה. לפי ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים והבעלים של קבוצת גיאוקרטוגרפיה, תושבי נתיבות מעידים על תחושת לכידות גדולה, שייכות לקהילה ואיכות אנושית בין כלל התושבים, כולל החדשים, ומערכת קשרים ענפה ביניהם.
2 צפייה בגלריה
(צילום: איל טגר וליאור פתאל)
הסכם הגג בנתיבות, שנחתם בסוף שנת 2017 עם ממשלת ישראל והתווה את מגמות האכלוס וההתפתחות של העיר בעשור הקרוב, הביא לנתיבות בשורה - השקעה ממשלתית אדירה של 4.7 מיליארד שקל, שמסייעים להפוך את חזון הפיתוח האורבאני למציאות מתממשת. התקציבים הושקעו בתשתיות בשכונות ברמת הפיתוח הגבוהה ביותר, שלא הייתה מביישת אף עיר יוקרתית במרכז הארץ. מדובר בתשתיות־על כמו גשרים המחברים בין העיר הוותיקה לשכונות החדשות, כבישים לקישור השכונות החדשות לצירי תנועה מרכזיים, מוסדות ציבור וחינוך ברמה הגבוהה ביותר.
איך דואגים שלא יווצרו פערים בין השכונות הוותיקות לאזורים החדשים? במסגרת המשא ומתן לקראת ההסכם הקפיד ראש העירייה שההסכם יכלול תקצוב של השקעות בשכונות הוותיקות. כמי שנולד בעיר וגדל בה היה לו חשוב שלצד פיתוח השכונות החדשות יזרמו משאבים לשכונות הוותיקות, מה שאיפשר להשקיע בהן ולשדרג אותן כדי לא ליצור ביניהן פערים.

תוכניות חינוך מתקדמות

גם לתוכנית חינוך 24/7 שמשלבת בין חינוך פורמלי ברמה גבוה לחינוך א־פורמלי, יש חלק חשוב בשינוי הגדול בנתיבות. תלמידי העיר נהנים מתוכניות חינוך מתקדמות שמטרתן להעלות את אחוז תושבי העיר שמשתלבים ביחידות טכנולוגיות מובילות בצה"ל ובעולם ההייטק, לצד חינוך א־פורמלי, פעילות ענפה של כל תנועות הנוער הקיימות בישראל ופעילות ענפה של מועצת הנוער ומרכז הצעירים בעיר.
2 צפייה בגלריה
(צילום: איל טגר וליאור פתאל)
מרכז שוורץ/רייסמן למדע של מכון וייצמן שהוקם בעיר הוא עוד אחת מההצלחות החשובות בתחום החינוך. מדובר במיזם ראשון מסוגו בנגב אותו קידמו ראש העירייה יחיאל זוהר, נשיא מכון ויצמן היוצא ויו"ר הקרן הלאומית למדע, פרופ' דניאל זייפמן, וראשי רשויות אשכול הנגב המערבי. "הלמידה של תחומי הפיזיקה והכימיה במרכז מדעי אחד, חדשני ומתקדם הן בתשתיות והן בדרכי הוראה ולמידה", אומר ראש העירייה יחיאל זוהר, "יעמידו את תלמידי נתיבות והאזור כולו בחזית לימודי המדע בישראל". במרכז שנפתח השנה ילמדו כ־1,500 תלמידי י'-י"ב מנתיבות ויישובי אשכול הנגב המערבי, והוא יתמקד בלימודי פיזיקה ברמה של 5 יח"ד ובהמשך גם לימודי כימיה. הלימודים יתבצעו על פי מודל מקורי שפיתחו פרופ' חיים הררי ופרופ' זייפמן, שכיהנו בעבר כנשיאי מכון ויצמן למדע ויושם לראשונה בתל אביב ובהמשך ברחובות ובראשון לציון. מודל זה הצליח להביא לגידול משמעותי בכמות הבוגרים המסיימים בהצלחה בגרות מדעית ובעיקר מצוידים בכלי חשיבה, יצירתיות ופתרון בעיות.

תנופת פיתוח ומסחר

נתיבות היא בירת המסחר של הנגב המערבי. בעיר פועלים יותר מארבע מאות בתי עסק, שמספקים מענה לתושבי העיר והסביבה, לצד יותר משישה מרכזי קניות גדולים המעניקים חוויית קנייה ובילוי. "אנשים שמגיעים לכאן המומים מתנופת הפיתוח", אומרת אלונה שפר, מנכ"לית מנהלת הסכם הגג של נתיבות, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתגר נוסף הוא מלחמה עיקשת על הגדלת שטחי התעסוקה, כך שיעמדו בהלימה להגדלת שטחי המגורים. מלחמתו העיקשת של ראש העירייה להגדלת שטח התעסוקה בוועדת הגבולות ובבית משפט הניבה תוספת משמעותית בתחום זה.
מה היעד הבא של נתיבות בשנים הקרובות? "נתיבות תמשיך לבסס בהצלחה את מעמדה כעיר מחוז בנגב המערבי", משוכנע ראש העירייה. "אנחנו מביטים אל העתיד מתוך תקווה להמשך בנייה וחיזוקה של נתיבות ולהפיכתה לעיר מובילה במרחב, המקרינה על כל תושבי האזור".