האם קיים סיכוי לאסון סביבתי כתוצאה מהעברת נפט ממכליות מאילת לאשקלון? אם תשאלו את המומחים ששכרו בקצא"א - התשובה היא סיכוי אפסי: חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) אמורה להעביר נפט שיגיע במכליות מאיחוד האמירויות לאילת בצינור עד לאשקלון. בחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את ההסכם, בשל החשש מאסון סביבתי - שעלול לפגוע בין היתר בשונית האלמוגים. "די בדליפה בודדת של 1% בלבד מנפח מכלית אחת כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הודיעה כי היא מתנגדת להסכם, ובמשרד האנרגיה לא ממש מבינים מה התועלת של ישראל מההסכם הזה. על רקע ההתנגדויות להסכם והאווירה הציבורית נגד החברה, נערך סקר הסיכונים של קצא"א, שהמשרד להגנת הסביבה דרש לקיים. הסקר קובע כי הסיכוי לאירוע דליפה הוא אפסי. אך לאור העובדה שמדובר בחברה שההיסטוריה שלה זרועה באירועי דליפות ואסונות טבע, ניתן לתהות האם לא מדובר בסקר מקל מדי?
סקר הסיכונים בחן שלושה תרחישים עיקריים אפשריים ועוד מספר תתי תרחישים עבור מכליות המכילות עד 255 אלף טונות: אובדן דלק כתוצאה מפגיעה במכלית, אירוע דליפה בזרועות המתחברות לאוניה ואירוע דליפה בצנרת. חברת הזמט היא זו שנבחרה לערוך את סקר הסיכונים. מדובר בחברה מוכרת בשוק, שעורכת סקרי סיכונים רבים. היא עלתה לכותרות בעקבות סקר הסיכונים שערכה עבור עיריית חיפה למכל האמוניה. בעיריית חיפה התנערו מתוצאות הסקר, וביקשו להסתמך על הדו"ח של פרופ' אהוד קינן מהטכניון. החברה ערכה לאחר מכן חוות דעת נגדית לבקשת מפעל חיפה כימיקלים. בהחלטת בג"ץ מכל האמוניה הוצא ממפרץ חיפה. אך החברה ערכה גם סקרים אחרים, בהם סקר אסטרטגי סביבתי לקידוחי נפט וגז בים התיכון עבור משרד התשתיות, תרחישי דליפת שמן והשפעתם על זיהום ים המלח עבור מפעלי ים המלח ועוד.
הסקר של קצא"א העלה כי האפשרות לתקלה שתגרום לנזק היא כמעט בלתי סבירה. כאשר נדרשו לבחון אירוע של אובדן דלק מלא של כל תכולת מכלית או פגיעה במעטפת ואובדן תכולה משמעותי (עשרות אלפי עד מאות טון נפט גולמי) עלה כי ההסתברות לאירוע כזה הוא לכל היותר אחת ל-366,300 שנה. הגורמים לתקלה כזו יכולים לנבוע מהתנגשות קשה בין כלי שיט למכלית העוגנת. אפשרויות נוספות שיכולות לגרום לאירוע דומה הוא טביעה הגורמת לאובדן כל התאים כתוצאה מחבלה, ירי טורפדו, פעילות מלחמתית ועוד. "בתנאי אי היציבות המאפיינת את אזורנו", נכתב בחוות הדעת, "אין ברשותנו כלים אנליטיים לחישוב ההסתברות של חבלה מעין זו, לפיכך מומלץ לאמץ את הגישה שננקטה בתעשייה ולא להתייחס בניתוח הסתברותי לאירועי זיהום ים מכוונים". ייתכן מאוד שלו היו יכולים לחשב את ההסתברות לאירוע ביטחוני, המספרים היו שונים.
אירוע דליפה בזרועות המתחברות לספינה היא בעלת סבירות הרבה יותר גבוהה, אך רק אחת ל-24 שנה. לפי הסקר, הגורמים לאירוע כזה יכולים להיות פריצה מצינור בעקבות תקלה בזמן התחברות למקשר או פריצה מצינור בשטח של כ-10% משטח הצינור בעקבות תקלה מכנית (דליפה של עשרות טון נפט גולמי). לפי התרחיש שנבחן, הדלק לא צפוי להגיע לים במקרה ותתרחש תקלה כזו. "מניתוח כמות הדלף שתהיה, כמות זו תוכל במאצרה הקיימת היום באזור הזרועות ודלק לא יגיע לים". בנוסף, בחנו אפשרות לאירועי דליפה בצנרת המובילה את הדלק מהחוף לזרועות הטעינה. לפי הסקר הסתברות לאירוע כזה הוא אחת ל- 1,111 שנה. "הנזק הפוטנציאלי הוא גדול יחסית, ולכן נדרש לעבות את מעלי ההגנה ולהוריד את הסבירות להתרחשות אירוע", נכתב.
בכל תרחיש נבחנו מספר תקריות שונות, ובסך הכל בחנו 11 אירועים. הסקר התייחס לפעילות קצא"א בנמל בהקשר של הרחבה אפשרית עד להיקף של כ-70 מכליות בשנה. כמעט מיותר לפרט את הנזקים העלולים להיגרם מאירוע דליפת נפט לים, אך בין היתר הדבר יכול להרוס את שמורת האלמוגים, לפגוע ולהרוס את מערכות מתקני ההתפלה ולפגוע בכלכלה המקומית של העיר אילת.
דליפת הנפט בעברונה ב-2014
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מנכ"ל חברת הזמט, אלכס כהן, סירב להתייחס לסקר הסיכונים, שכן החברה חתומה על הסכם סודיות מול קצא"א. המנכ"ל כהן, ד"ר לכימיה מאוניברסיטת תל אביב, עוסק בתחום ניתוח סיכונים תהליכיים וחומרים מסוכנים כבר עשרות שנים. ד"ר כהן ציין כי סקרים הסתברותיים, מהסוג שנערך עבור קצא"א, האם שילוב של שני דברים: מה הסיכוי שתהיה, לדוגמה, דליפה, ומה יהיה הנזק לאחר מכן והסיכוי שהוא יקרה. "בחיים גם כבני אדם אנחנו עושים ההערכה. אנחנו יוצאים לכבישים למרות שיש סיכוי שאנחנו לא נחזור הביתה". כאשר החברה ביצעה את הסקר של על מכל האמוניה, ביקורת רבה נמתחה עליה, ובין היתר טענו כי הדו"חות שערכו מוטים לטובת המזמין. טענה שד"ר כהן דחה מכל וכל בראיונות עבר והצהיר כי "אני חייב לעבוד בצורה מדויקת, אמינה ומקצועית".
בחברת קצא"א אמרו כי חברת הזמט נבחרה על ידי המשרד להגנת הסביבה. אך במשרד להגנת הסביבה דחו את הטענה ומסרו "המידע אינו נכון - המשרד לא בחר בחברת הזמט. קצא"א נדרשה על ידי המשרד לבצע הערכה והיערכות מחודשת למצב שבו היא מגדילה את פעילות פריקת וטעינת הנפט במסוף אילת להיקפים גדולים יותר, על פי ההסכמים שעליהם חתמה. הנחיות להיערכות חירום מחודשת זו הועברו לקצא"א בינואר 2021, והשלב הראשון הוא הנחייה לבצע סקר סיכונים. חברת הזמט נבחרה על ידי קצא"א כקבלן משנה לביצוע הסקר. גרסה ראשונה של הסקר הועברה לידנו לפני מספר ימים. המסמכים ייבחנו על ידי מומחי היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה בקרוב".
בחברה להגנת הטבע, שהגישה את העתירה לבג"ץ, לא התרשמו מסקר הסיכונים: "לצערנו, אמירות על סיכוי מזערי, לתקלה/דליפה, פשוט אינן עולות בקנה אחד עם המציאות - כולנו עוד זוכרים היטב, את אסון הזפת, שהיכה בעוצמה רבה בחופי ישראל, רק לפני כמה חודשים, כתוצאה מתקלה בספינה, שהייתה מרוחקת יותר מ-100 ק"מ בתוך הים. אז ניתן רק לדמיין, מה יהיה הנזק הסביבתי והאקולוגי, כתוצאה מתקלה בספינה, הנמצאת מטרים ספורים בלבד, משוניות האלמוגים באילת. בנוסף, נזכיר את דליפת הנפט בנחל צין בשנת 2011, שגרמה לנזק כבד לשמורה ולערכי הטבע שבה ואת דליפת הנפט בעברונה, בשנת 2014, ששתיהן קרו בעקבות פעילות של קצא"א עצמה. במקרה השני, שילמה קצא"א, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל, לשיקום הנזקים ולפיצוי. לכן, במקרים כאלה, של ערכי טבע כל כך נדירים וייחודיים, בקנה מידה עולמי, יש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולא לקחת שום סיכון, ולו הקטן ביותר. את הסכם קצא"א צריך לבטל".
