בירושלים עושים הכול כדי להקל על התנועה בעיר. תוכנית האב לתחבורה, המקודמת ע"י משרד התחבורה ועיריית ירושלים, נמצאת כעת בעיצומו של תהליך פיתוח, המביא עימו שינוי, חידוש ושדרוג משמעותיים, שמטרתם היא: להפוך את החיים בעיר לנגישים, נעימים ובטוחים. שלושה גופים שונים מיישמים זאת: צוות תוכנית אב לתחבורה, שהוא הזרוע המתכננת, חברת מוריה שהיא הזרוע המבצעת (בהיקף של כ־2 מיליארד שקל בשנה) והמרכז המטרופוליני, שהוא הגוף המתפעל והמתחזק של תשתיות התחבורה.
צוות תוכנית אב לתחבורה, שבו עובדים מומחים בעלי שם בהנדסת תחבורה, הנדסה אזרחית ותכנון אורבני, אנשי אקדמיה ובכירים בתחום התחבורה, אמון על תכנון ופיתוח רשת הרכבות הקלות בירושלים, לצד תכנון, בנייה ושדרוג הכבישים בעיר, פיתוח תחבורה ציבורית ממונעת ופיתוח מערך שבילי אופניים והולכי רגל. פעילות הצוות והישגיו הפכו בשנים האחרונות למודל בתכנון תחבורה ציבורית בכלל ורשת רכבות קלות בפרט ברחבי ישראל.
הקו האדום של הרכבת הקלה, הראשון מסוגו בארץ, משמש כאב־טיפוס לקווי הרכבת הקלה העתידיים שיוקמו בירושלים ובערים נוספות. הקו הירוק צפוי להיות השני שייחנך בעיר, כחלק מרשת ה־J-Net שתפעל בה. הרשת עתידה לחבר בין מגוון מוקדי עניין: שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית, שלושת בתי החולים הגדולים, כמה מהשכונות הגדולות ואתרים, כמו קריית הממשלה, גן החיות, קניון מלחה ואיצטדיוני הספורט.
להשתחרר ממצוקת החניה
לפני כ־4 שנים משרד התחבורה באמצעות צוות תוכנית אב לתחבורה, תכנן מחדש את רשת קווי האוטובוסים העירוניים, במסגרת מכרזי הפעלה חדשים. התוכנית נועדה לתכנן ולהוציא לפועל עשרות קווים חדשים, ביניהם קווים מהירים לאזורי תעסוקה ולתחנת רכבת נבון, קווי רוחב חדשים וקווי שירות לאזורים שלא נהנו עד כה ממענה ראוי. דבר נוסף שמקודם הוא מגוון חניונים ציבוריים (חניוני "חנה וסע"), שמטרתם לאפשר לנהגים שמגיעים מחוץ לעיר, להגיע ליעד בנוחות ולהשתחרר ממצוקת החניה, באמצעות שילוב של נסיעה ברכב פרטי ומעבר לרכבת הקלה. נכון להיום פעילים שלושה חניונים כאלה, ובימים אלה מקודמים כשבעה נוספים.
לאור הטופוגרפיה של העיר ובמטרה להנגיש את ההליכתיות מהשכונות אל רשת הרכבת הקלה והאוטובוסים, תכננה עיריית ירושלים מספר רב של אמצעי הנגשה אנכית (מעליות ודרגנועים), שיבוצעו ברחבי העיר, תכנון וביצוע רמזורי העדפה לרכבת קלה ולאוטובוסים, במטרה לקצר את משך הנסיעה ולאפשר יתרון לתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי.
"מרכז ניהול התנועה שלנו כולל את כל מרכיבי התנועה בעיר", אומר קובי ממליה, מנהל אגף לתחבורה ופיתוח תשתיות בעיריית ירושלים. "לא תראה בו חדר בקרה אחד כמו שיש במרכזי בקרה בערים אחרות, אלא כמה חדרי בקרה שמטפלים במגוון ענייני תנועה, עם דגש חזק על התחבורה הציבורית. בחדר הבקרה הראשי יושבים גם השותפים שלנו לניהול התנועה בעיר - ביניהם אגף התנועה של משטרת ישראל מחוז ירושלים, והכול מתוך מטרה משותפת לקיים ניהול תנועה מיטיבי. בחדר הראשי נמצאות כל מערכות הליבה שיש במרכז המטרופוליני. מנהלים בו את כל מערך הרמזורים, לרבות רמזורי העדפה של הרכבת והתחבורה ציבורית".
ירושלים, בגלל התוואי הטופוגרפי שלה, משופעת במנהרות. כרגע קיימות בעיר 14 מנהרות, ובתוך שנתיים יתוספו לה עוד שש. "מנהרה היא בעצם מבנה מערכתי מורכב, שיש בו כמעט 20 מערכות שונות - מערכות בטיחות, מערכות כיבוי אש, טלוויזיה חכמה ועוד", אומר קובי ממליה. "יש סינרגיה מלאה בין המנהרות. כשאחת מהן לא עובדת, האחרות עובדות יותר. הכול נעשה אוטומטית, תוך התאמה בין הפעילות במנהרות והכבישים הסמוכים.
"חדר הבקרה המשני מנהל מערכות תחבורה שאינן מערכות ליבה, ביניהן מערכת חניוני 'חנה וסע', שמזמינים אותך לחנות בחינם בתנאי שתיסע בתחבורה ציבורית. העירייה מפעילה מערכות נוספות, ביניהן רשת של בקרת כניסות וחדר בקרה תח"צ, הפועל בניהול משרד התחבורה, ובו יושבים נציגים של כל מפעילי התחבורה הציבורית בעיר, בדומה למרכזי תחבורה מובילים באירופה. כך אנחנו מצמצמים למינימום את מספר הבעיות שמפריעות לתחבורה הציבורית. חדר רביעי וייחודי הוא חדר בקרה תחבורה אנכית - מעליות, דרגנועים, מעלית רוכנת ומסועים. בכך אנחנו הופכים את העיר לקלה להנגשה ומתגברים על בעיות הטופוגרפיה שלה".
