הפרקליטות הגישה היום (ב') ערעור על זיכויו מחמת הספק של השחקן משה איבגי בשני אישומים וכן על קולת העונש שהוטל עליו בגין מעשים מגונים - שישה חודשי עבודות שירות ופיצוי של 10,000 שקלים למתלוננת.
ההחלטה על הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה התקבלה על-ידי פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן.
בערעור שהוגש טוענת המדינה כי בית משפט השלום שגה, הן בכך שלא ביסס את הרשעתו של איבגי בהסתמך על מהימנותן של כל אחת מהמתלוננות, והן בכך שבחן בקפדנות כל אישום בפני עצמו, אך נמנע מלבחון את התמונה הכוללת. המדינה סבורה, כי "בחינה כוללת של עדויות הנשים ושל כלל הראיות שהוגשו בתיק, וקביעות בית המשפט לגביהן, חייבה את המסקנה ולפיה יש להרשיע את איבגי באישומים שיוחסו לו בכתב האישום. זאת, ודאי כאשר שלוש המתלוננות בתיק - נשים שהן זרות זו לזו, ממקומות ומתחומים שונים, סיפרו כל אחת על האופן שבו פגשו את איבגי ונפגעו ממנו - בין במגע מיני אסור, ובין בדיבור מבזה ומשפיל".
עוד נטען בערעור הפרקליטות כי "המעשים שתיארו השלוש מלמדים על שורה של עבירות מין שביצע איבגי כלפי נשים, על ניצול של סיטואציות ועל ניצול מעמדו, הגם שאין מדובר ביחסי מרות או תלות. בנוסף, הראיות שנחשפו בפני בית המשפט לימדו על גישה עקבית ועל התייחסות מינית מבזה ומשפילה של איבגי כלפי נשים, במעשים ובמלל.
"הדברים מקבלים משנה תוקף, למקרא התייחסותו של בית המשפט השלום לעדותו של איבגי". ביחס לאישום השלישי ממנו זוכה איבגי, נכתב בהכרעת הדין: "שוב ושוב נמנע הנאשם מלהתחייב על גרסה, תוך שהוא משבץ את עדותו בטענות ובגרסאות – חלקן כבושות, חלקן תמוהות, וחלקן נותרו כטענות בעלמא, ללא כל ביסוס או תמיכה... עדותו של הנאשם הייתה מתחמקת, כבושה בחלקה, ובלתי מהימנה ברובה. היא אינה ראויה לאמון בעיניי...". לטענת המדינה, חוסר מהימנות גרסתו של איבגי, על התחמקויותיו והתפתלויותיו, משליכה על המסד הראייתי נגדו בכל האישומים.
ביחס לאישום הרביעי, שבו זוכה איבגי מהטרדה מינית, קבע בית משפט השלום: "הבטן מתהפכת והבשר נעשה חידודין חידודין למקרא אמרותיו של הנאשם ל- ד'... לא כך ראוי לבן תרבות אחד לפנות לבן שיחו, ודאי לא כאשר בן השיח מספר אודות פגיעה מינית שעבר בילדותו. שפת הביבים הזו, המתארת אקטים מיניים בלשון בוטה ומכנה איברי מין בכינויי רחוב- שמורה לאחרון גסי הרוח ויושבי הקרנות, ולא לאחד מבין בכירי שחקני הקולנוע והתיאטרון בישראל". הפרקליטות טוענת, כי "הגם שהדברים מדברים בעד עצמם, שגה בית המשפט השלום כשקבע כי האמירות אינן עולות כדי הטרדה מינית לפי החוק".
לעמדת הפרקליטות, הקביעות האמורות לצד מכלול האירועים והראיות שהובאו בפני בית משפט השלום, היו צריכים להוביל להרשעתו של איבגי באישומים מהם זוכה.
ביחס לעונש שנגזר על איבגי טוענת הפרקליטות, כי הוא "אינו נותן את הביטוי הראוי למעשיו הבוטים והנלוזים של איבגי, המחייבים אמירה ברורה וחד-משמעית, לפיה גופן של נשים איננו הפקר וכי עבירות מעין אלה ייענו בענישה חמורה ומרתיעה".
סנגורו של איבגי, עו"ד מיכאל כרמל, הגיש גם הוא ערעור לבית המשפט על הרשעתו ועל גזר הדין. כתב האישום שהוגש נגד איבגי לבית המשפט השלום בחיפה בשנת 2018 כלל חמישה סעיפים של מעשים מגונים והטרדות מיניות כלפי ארבע נשים, שעם חלקן עבד איבגי בשנים שקדמו לחקירה. הדיונים בתיק התקיימו בדלתיים סגורות.
בינואר השנה זוכה איבגי משלושה מהמקרים אך הורשע בשני סעיפים של מעשה מגונה כלפי אחת המתלוננות. המדינה דרשה מאסר של 15 חודשים, אולם לפני חודש קבע השופט כי איבגי ירצה רק שישה חודשי מאסר, שיומרו לעבודות שירות.
בגזר הדין כתב השופט זיו אריאלי כי "מעשי הנאשם פגעו בביטחונה של המתלוננת א' ובאוטונומיה שלה על גופה. הם פגעו בזכותה של א' להסתובב במקום עבודתה כשהיא חופשיה מידיים שנשלחות לעבר גופה, ממגע שאינו ברצונה או בהסכמתה ומהערות מיניות מבזות".
עוד הוא כתב כי "זכותו של כל אדם להתהלך במרחב הציבורי ובמקום העבודה ולהתלבש כרצונו. לבוש הנראה בעיני אחרים כ'חושפני' או 'פרובוקטיבי' אינו בגדר הזמנה למגע". הוא הוסיף כי לבוש כזה אינו מצדיק גם הערות פוגעניות, וציין כי "אין בו כדי 'לסמן' את המתלבש כ'אובייקט מיני'". עוד כתב: "זכותו של כל אדם - גבר או אישה - לסמן לעצמו את גבולות מיניותו, מבלי שגבולות אלו יביאו עליו 'התבדחויות' ו'הצעות' מצדם של אחרים, שיש בהן כדי לבזות אותו, להציגו באופן נלעג, או להחפיץ אותו".