כתב החשדות נגד חמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה בחברת קצא"א מפרט את הליקויים שהובילו לאסון הנפט בשמורת עברונה בדצמבר 2014. מכתב החשדות עולה כי האחראים הפרו נהלים פנימיים והוראות בטיחות, לא הכינו תוכנית מפורטת, לא ביצעו חישובים נדרשים לעמידה בלחצים והזרימו דלק כך שהמחברים לא עמדו בלחץ. "הפרוייקט תוכנן בחסר, שלא בהתאם לנהלי קצא"א, ובוצע של בהתאם לתכנון המקורי, וללא מתן הדעת להיבטים הנדסיים ובטיחותיים יסודיים", נכתב. במשרד להגנת הסביבה ובפרקליטת העריכו שסכום הנזקים מסתכמים בכ-100 מיליון שקלים, אך חוות דעת כלכלית של המשרד להגנת הסביבה מעריכה שהנזק שנגרם לשמורה מסתכם בכ-281 מיליון שקלים.
אחד החשודים הוא מנכ"ל החברה דאז אייל כהן, שפרש בשנת 2016 לאחר 11 שנים בתפקיד. הארבעה האחרים הם שני סמנכ"לים, מהנדס ומנהל הפרויקט. החמישה קיבלו הודעה מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות בגין אירוע דליפת נפט בהיקף נרחב בשמורת עברונה וזיהום.
הזיהום בשמורת עברונה
(המשרד לאיכות הסביבה)
לפי כתב החשדות, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו כחלק מפרויקט הקמת שדה התעופה רמון. תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ- 800 מטרים, במרחק של כשישה מטרים מערבה לקו הקיים וחיבורו לצינור הקיים באמצעות שני גופי מתכת.
על פי התכנון כל אחד מגופי המתכת היו אמורים להתחבר לצינור החדש באמצעות ריתוך ולאחר מכן אל הצינור הקיים באמצעות מחבר. אלא שלפי כתב החשדות עולה כי הוחלט להשתמש בארבעה מחברים במקום בשניים. בנוסף, האחראים לא חישבו את הלחצים שבהם ייאלצו לעמוד המחברים.
בין המחדלים המפורטים בכתב החשדות הייתה העובדה שלא נתנו את הדעת על מגבלת השימוש במחברים ויכולתם המוגבלת לעמוד בלחצים הנוצרים כתוצאה מהזרמת דלק בקו, ולא עיגנו אותם. בנוסף, לא הכוכנה תוכנית מפורטת להתקנה ועיגוני המחברים. למרות ההחלטה על ביצוע העבודה באמצעות ארבעה מחברים במקום שניים, כפי שתוכנן במקור, לא היה ליווי של תכנון הנדסי למרות המשמעויות המורכבות של ההחלטה, ובהם יכולת המחברים לעמוד בלחצים.
כמו כן, ההכנות לריתוך נעשו מבלי שהוכנה תוכנית על ידי גורם הנדסי מוסמך, וללא תוכנית בטיחות לביצוע העבודה. אחד המחדלים החמורים ביותר הוא העובדה שעל פי החשד לא עשו את החישובים הנדרשים ביחס ללחצים המתפתחים בצינור, מה שתרם ליצירת פער לחצים גבוה מזה שהיה מתקבל במקרה של הזרמה בכיוון ההפוך. לאחר תחילת הזרמת הדלק, עזב מנהל הפרויקט את אתר העבודות על מנת להשגיח על ביצוע פרויקט אחר. זאת, בניגוד להיתר העבודה שהוצא לביצוע העבודה וחייב את נוכחותו.
עם התגברות הספיקה, וכתוצאה מהטופוגרפיה של הקו, נוצרו בצינור לחצים פנימיים הולכים וגדלים. לחצים אלו הפעילות כוחות דחף על המחברים, בגובה פי למעלה מ- 4 מהלחץ המירבי המותר להפעלה על המחברים הלא מעוגנים. כתוצאה מכך סמוך לשעה 20:20 ב-4 בדצמבר 2014 החלה דליפה של דלק גולמי מהמחברים, בזה אחר זה והצינור החל לזוז בתעלה. עובד של קצא"א הורה על עצירת ההזרמה והידוק נוסף של ברגי האטימה של המחברים.
בשעה 20:28, בשל הלחץ שנוצר בעת הזרמת הדלק, התנתק אחד מהמחברים, וכתוצאה נשלף הצינור מתוך המחבר ודלק גולמי פרץ ממנו לסביבה בעוצמה רבה, ובכמות של כ- 5 מיליון ליטרים, בזמן שעובד היה בתוך התעלה. לאחר פריצת הדלק מהצינור, זרם הדלק לכיוון דרום. בשעות שלאחר מכן פעלו לסכור את הדלק והחלו בשאיבה של הדלק ומי הגשם המזוהמים מערוצי שמורת עברונה. קצא"א פינתה כ- 2,000 מ"ק דלק גולמי ומי נגר מזוהמים ופונו 54 אלף טון קרקע מזוהמת. למרות זאת הדלק זרם והתפשט לאורך הערוצים, משולי הערבה אל מרכז מלחת עברונה. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים ופגעה בקרקע ובתי הגידול במקום.
בעלי התפקידים חשודים בשורה של עבירות, בהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, גרימת ריח חזק או בלתי סביר ועוד.
למרות העובדה שכתב החשדות מפרט את הפגיעה הקשה בשמורת טבע, כתב החשדות לא מייחס להם עבירות מחוק גנים לאומיים של פגיעה בשמורה ובערכי טבע. לפי כתב החשדות, מתקיימות עבירות של פגיעה בערך טבע מוגן ופגיעה בשמורת טבע, שכן החוק אוסר על כל פעולה המהווה או עלולה להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי. בפרקליטות הסבירו שהשיקול שלא לייחס עבירות כאלו הוא משפטי, כיוון שהעבירה על חוק גנים לאומיים היא עבירה של מחשבה פלילית מסוג מודעות ולא היו ראיות למחשבה פלילית.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, התייחסה לכוונה להעמיד את הבכירים לדין: "הכוונה להגיש כתב אישום כנגד אחד התאגידים הרגישים במשק ובעלי תפקידים בו, בכפוף לשימוע, משקפת את עמדת המשרד להגנת הסביבה לאכיפה ללא פשרות של עבירות סביבתיות. מדובר באחד האסונות הסביבתיים הגדולים שידעה המדינה, ובחקירה שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד תוך הקצאת משאבים חקירתיים משמעותיים. נמשיך לפעול בקו בלתי מתפשר להבטחת מיצוי הדין עם עברייני סביבה בכל המגזרים - הן בתשתיות והן בתעשייה - ולא נהסס להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותנו, לרבות אכיפה פלילית במקרים הרלוונטיים".
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. בעת האירוע המצער, שאירע בשנת 2014, נהגה קצא״א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה פועלת לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם ומבצעת פרויקט ייחודי לניקוי הקרקע שמתבצע בשיתוף רשות הטבע והגנים, חברת נטפים וחברת ליקוויד גז, ומומן באופן מלא על ידי חברת קצא"א. קצא"א גאה על כך שמאמצי השיקום נושאים פרי, וראיה לכך היא שגם אנשי מקצוע מעידים על גידול עקבי באוכלוסיות החי והצומח בשמורה, דברים המלמדים על יציבות המערכת האקולוגית".
