"קלילאו קליליי? קלללל!", קובעים סטטיק ובן אל תבורי בלהיט החדש שלהם, שהספיק לשבור את הרשתות החברתיות והתפרסם החודש תחת השם "כפית אחת של טוב". אלא שחייו של גלילאו גליליי לא היו כאלה קלילים ולא בטוח שהיה בהם כפיות רבות של טוב (ואנחנו כמעט בטוחים שהוא לא המציא את הקלילות). אם כבר ההפך הוא הנכון.
גלילאו נתקל בהתנגדות רבה מצד הכנסייה למודל הקופרניקאי, שלפיו כדור הארץ מסתובב סביב השמש, נקרא למשפט ארבע פעמים ועל אף שהתעוור הוא המשיך לעבוד. במשפטו המפורסם גלילאו החולה הציג שלל עדויות (שבחלקן התקבלו על ידי הכנסייה) לרעיון הקופרניקאי, אך ההתנגדות הייתה גדולה מששיער. בתקופה מצערת זו ספריו נאסרו להפצה באיטליה והוברחו להולנד. בנוסף, גלילאו גליליי הספיק המון בתור מישהו שהגיע ממשפחה פשוטה ומעולם לא סיים את התואר שלו.
בנוסף, היסטוריונים נוקטים לזכותו את קיומו המדע ומחשיבים אותו לאבי המדע הניסיוני. הוא התפרסם בתור האיש שהפיל אבנים ממגדלים, שיחק עם מטוטלות ושעונים, גילה את ירחיו של צדק ואת המכתשים על הירח שלנו. אלא שחלק מטענותיו לא היו נכונות. גלילאו האמין שהגאות לא נובעת מהירח (כי אחרת זה יחשב כמו מאגיה שחורה), אלא מתנועת כדור הארץ סביב השמש. משום שהתנועה מחזורית והגאות היא גם תופעה מחזורית הוא האמין שיש בהן קשר. גלילאו הציג כמה מודלים מתמטיים משכנעים, שהיו אמורים להוכיח את קיומה של תופעה זו ולצודד לטובת המודל הקופרניקאי. למרות הטיעון השגוי, היו בידיו תצפיות רבות ומספקות על תנועת הכוכבים, שהיו אמורים לשכנע בקלות את הכנסייה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש.
משפטו של גלילאו נחקר גם בימים אלה, ועדיין לא ברור לגמרי מה התחולל אי שם בכנסיית סנטה מריה. גלילאו אולץ להודות בכפירה, אך אולי בגלל כושר שכנועו או בזכות החברות שנרקמה בעבר עם האפיפיור, הוא נענש "רק" למעצר בית, לכל החיים. המשפט המפורסם מספק הצצה מעניינת לשאלה מהו מדע. אנשי הדת היו מוכנים לקבל טענות מדעיות כל עוד הן ניתנות להדגמה, אך טענותיו של גלילאו גליליי למודל הקופרניקאי היו לטעמם לא מבוססות מספיק. על אף שגלילאו היה גם נסיין, הוא שאף למצוא תורה מתמטית כללית לכל החומר ביקום. הרעיון שמתמטיקה יכולה לתאר את עולמנו לא שכנע את הכנסייה, בלשון המעטה, הם חשבו שמדובר בקשקוש.
רבים מתארים את משפטו ככזה שפתח דלת לדילמה המדעית שמעסיקה חוקרים עד היום - מתי הטיעון אמין? האם מודלים מתמטיים מספיקים? מהו בדיוק ניסוי מדעי ומהם הסטנדרטיים לטיעון מבוסס? בתקופה משוגעת זו, כולנו מבינים את עוצמתו של המדע ואת חשיבותם של אלו העוסקים במלאכה. העיסוק הגובר במדע והשיר החדש של סטטיק ובן אל מזכיר לנו את מסעו של גלילאו גליליי, שכאמור לא היה קל בכלל, בלשכנע את העולם במודל שהיה טעון כל כך, כמה חשוב לשתף את הציבור במידע מדעי מדויק, להסיר קונספירציות ולתת לאמת לשרת את טובת כולנו.
התגליות של גלילאו גליליי ממשיכות לרתק את המדענים ברחבי העולם. רק לפני כמה שבועות הכריזה סוכנות החלל האמריקנית שטלסקופ החלל העתידי "ג'יימס ווב", שישוגר ב-2021 ושאמור להחליף את טלסקופ החלל המפורסם "האבל", יערוך מחקר מקיף על צדק וירחיו, אותם ירחים שגלילאו גילה, ששכנעו אותו שכדור הארץ הוא לא מרכז העולם.
סיפורו של גלילאו מזכיר מאוד את עולם המדע של ימינו - גם בתקופתו של גלילאו פרצה מגפה באיטליה ואזורים רבים היו תחת מגבלות תנועה. מצד אחד המגבלות הקשו על מחקר מדעי, אבל מצד שני הם גם באו לטובתו. קודם כל הם עכבו את המשפט המפורסם, אבל בנוסף ובאופן מוזר המגפה עזרה להפיץ את רעיונותיו. בתקופתו, הפצת כתבים מדעיים דרשה לא מעט רגולציות וגם את אישור הוותיקן, אבל בעקבות המגפה גלילאו החליט להפיץ את כתביו באופן מקומי. אמנם ההדפסה דרשה יותר מאמץ, אבל בזכות המעקף הביורוקרטי רעיונותיו הופצו, ואף בקלות רבה יותר אילו המגפה לא הייתה מתפרצת.
הדמיון לימינו לא עוצר כאן – גם היום קיימים אנשים המתכחשים למדע, בין אם להתחממות הגלובלית, למגפות ואפילו לכך שכדור הארץ עגול. חוקרים ומדענים ברחבי העולם ממשיכים את מאבקו של גלילאו וממשיכים להציג עובדות מדעיות מוצקות שמעשירות את קיומנו ומאלצות אותנו להתאמת מול אתגרים רבים. רק אחרי שנכיר בכוחו של המדע נוכל יחד למצוא פתרונות לטובת האנושות.
נועם חי, דוקטורנט לפיזיקה תיאורטית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהתעמק לאחרונה בכתביו של גליליאו
