גמזו מתייחס לסגר שיוטל ממחר
(צילום: לע"מ )
ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר כי ההחלטה על הסגר הכללי שיחל מחר ב-14:00 לא הומלצה על ידו - אך הוא מכבד את החלטת הממשלה. "המלצתי להדק את הסגר, הממשלה החליטה החלטה אחרת ואני מכבד אותה", אמר גמזו בסיור שערך בירושלים.
- לעיון בתקנות הסגר לחצו כאן
"ברור שכשסוגרים יותר זה עוצר יותר את התחלואה", הסביר גמזו ואמר: "המחיר הכלכלי הוא עצום אך זו סמכותה של הממשלה לקבל החלטה שכזאת. היא קיבלה את זה בכובד ראש ואם החליטו לסגור יותר, אז בסדר. נלך עם זה. זה יעזור לעצירת התחלואה".
גמזו הוסיף כי "התחלואה מאוד מדאיגה. היה אפשר אולי לסגור פחות אבל זה בסדר שהממשלה מקבלת החלטה שכזו. אבל זה כן מסר לציבור. אם הממשלה הגיעה למצב שהיא סוגרת סגירה כל כך הרמטית של כל המסחר והכלכלה כנראה שהתחלואה באמת בהיקף רחב".
כפי שצוין, בתום דיון שקיימה הממשלה בנוגע לבחינת הצעדים שיש לנקוט לנוכח הזינוק החד בנתוני התחלואה בקורונה - הוחלט כי ממחר, יום שישי, ב-14:00 ולמשך שבועיים יוטל סגר כללי. התקנות המלאות עם רשימת מקומות העבודה החיוניים שיאושרו לפעול במגבלות הסגר יפורסמו לאחר האישור בממשלה בהמשך היום.
בישיבה, שהחלה ב-23:00 אמש, נדרשו השרים להצביע על שתי החלטות: הטלת הסגר ותקנות הבריאות שיגבילו את ההתקהלויות.
דברי נתניהו בפתח הישיבה הלילית
בנוגע לנמל התעופה בן גוריון הוחלט כי יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות שר החוץ גבי אשכנזי ושרת התחבורה מירי רגב שיקבע ממתי ייסגר השדה לטיסות יוצאות למעט חירום. למעשה, הממשלה מכריזה בחוק על מצב חירום, ושוטרים יוכלו להטיל קנסות על מפגינים שלא ישמרו מרחק של שני מטרים. במקביל, תצומצם התחבורה הציבורית למינימום. ככל הנראה, המשלוחים ימשיכו לפעול כרגיל, אך טרם הוחלט אם עובדי המסעדות יוכלו להגיע לעבודתם כרגיל.
השרה רגב צפויה להציע מתווה שלפיו נמל התעופה בן גוריון יישאר פתוח בשבוע הקרוב לטיסות שכבר הוזמנו. בשבוע השני של הסגר, לפי ההצעה, הכוונה היא לאפשר אך ורק טיסות מטען וטיסות נכנסות, כך שישראלים יוכלו לחזור לארץ.
מוקדם יותר פנה מנהל ארגון התעופה הבינלאומי (IATA) בישראל, קובי זוסמן, לשרת התחבורה רגב והזהיר כי אם יוחלט לאפשר טיסות נכנסות בלבד - הדבר עלול לגרום לכך שלא יופעלו טיסות כלל לישראל. "ביממה האחרונה", אמר, "אנו ניזונים מידיעות בתקשורת שלפיהן ישנה כוונה לסגור את הפעילות בנמל התעופה בן גוריון ולאפשר רק טיסות נכנסות.
"אני מבקש להבהיר כי מתווה כזה שבו יותרו רק טיסות נכנסות עלול לגרום לחברות רבות לא להפעיל טיסות לישראל וייתכן אף כי בהמשך לנוכח אי-הוודאות בהפעלות הטיסות - לא יופעלו טיסות כלל למדינת ישראל".
רשימת ההחרגות בסגר הכללי כוללת את הסעיפים הבאים: הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טבילת אישה במקווה טהרה, העברה של קטין בין הורים החיים בנפרד, העברה של קטין שההורה האחראי עליו דרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני (לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת), הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה (לפי המתווה של עד קילומטר מהבית), הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו, תרומת דם, השתתפות בהלוויה של בן משפחה קרוב, יציאה ממקום שהייה קבוע אחד למשנהו ויציאה לצורך פעילות ספורט של יחיד או אנשים שגרים באותו מקום שלא באמצעות כלי רכב ממונע.
למרות התנגדותם של פרופ' רוני גמזו, שר האוצר ישראל כץ ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון - כל העסקים הלא חיוניים במגזר הפרטי ייאלצו להיסגר. "הגענו לדיון כשהמגזר הפרטי לא אמור היה להיסגר. מה שמוצע כאן עכשיו זה חסר תקדים בעולם, אין מדינה שהחליטה על צעדים מסוג זה", אמר השר כץ שהתנגד להצעה. "ההצעה כאן לא דומה בכלל למרץ-אפריל, היה לנו את הסגר השני בחומרתו בעולם ונגרם נזק כבד למשק".
כץ הוסיף כי "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". השרים איציק שמולי, אורית פרקש הכהן ויזהר שי התנגדו לכל ההצעות, השרים האחרים נותרו חלוקים, תמכו בהחלטה אחת והתנגדו לאחרת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "פגיעה בכלכלה יכולה להיות, אני לא מכחיש, אבל זה דבר שאנחנו יכולים לעמוד בו. אם נטעה מבחינת הדבקה ונגיע לתרחיש הספרדי - הפגיעה תהיה גדולה יותר. מעל אלף איש מתו ויש אלף מתים בקנה, שזה הצפי. אני לא רוצה שנגיע להיות ספרד, תתעוררו, עברנו את כל המדינות. מדינות שלא התקרבו לסטטיסטיקה שלנו עשו סגר בשלב הרבה יותר מוקדם".
נתניהו: "ההפגנות פרמו את המשמעת של הציבור"
השרה אורית פרקש-הכהן, שהצביעה, כפי שצוין, נגד הסגר, אמרה בדיון: "אני מסכימה שהמצב הבריאותי חמור. מסכימה שאנו בפיקוח נפש. אפילו אקבל את האיזונים לגבי יום כיפור במדינה יהודית ומקווה שדברי הרבנים ואמירה ברורה ממך ראש הממשלה תמנע סיכון חיים. מה מפריע לי? מפריע לי חוסר האיזון הכלכלי. החלטה קיצונית בצורה לא סבירה כשהשיקולים הכלכליים לא נשקלו לעומק.
"אמרת, אדוני ראש הממשלה, שהסגר הזה הוא פטיש. מכת פטיש. אבל את הפטיש צריך להכות איפה שצריך ולא איפה שלא צריך. המוקד של המחלה הוא התקהלויות. פה צריך פטיש, לא למגזר העסקי שמשתקים אותו, שפעל בצייתנות ויעילות. פטיש זה לא לאשר הסתובבות של קילומטר, שכל אחד מסתובב, פטיש זו אכיפה. המתכונת של סגירת משק כלכלי הרמטית היא לא יסודית ולא נכונה. ולבסוף - חוזרת על עמדתי ביחס להפגנות. מבקשת להדגיש, ההפגנות הן נגדנו, נגד הממשלה. אסור לנו לגעת בזה, לא לעסוק בזה. לתת רק לגורמי המקצוע. זה פסול".
ראש הממשלה נתניהו השיב: "ההפגנות כוונו גם ליועמ"ש, גם לדרג המקצועי. אין שום מניעה ושום קביעה. מה שאומר שלממשלה יש זכות מלאה לעסוק בזה.הפרימה של הכללים שלנו - מה פרם את כל המשמעת של הציבור? אלו ההפגנות. תקפו שוטרים, ירקו עליהם".
פרקש-הכהן: "לא אמרתי שלא צריך להגביל הפגנות. רק שאסור לנו לעסוק בזה. זו דעתי". נתניהו: "אז אני לא מסכים איתך".
לקראת סוף ישיבת הממשלה, נטש שר המדע יזהר שי את הדיון מאחר שלטענתו ההצעות מנוגדות לעמדת הדרג המקצועי. הוא השאיר פתק הצבעה נגד.
