כדי לשרוד: הלבנונים פונים לסחר חליפין
כובעי "פנמה" אופנתיים ומשקפי מעצבים, דליים של שמפניה ומכוניות פאר: בעיירת הנופש פקרה קשה להרגיש את המשבר הכלכלי הקשה שפוקד בימים אלה את לבנון.
זינה אל-חליל ברחה מהמציאות הקשה בביירות, ומבלה את הקיץ במועדון יוקרתי בהרי לבנון. "האווירה בבירות הפכה למאוד כבדה ומדכאת. המציאות נמצאת בכל מקום. אבל כאן אנחנו מרגישים שאנחנו במדינה אחרת", היא מספרת.
לבנון נמצאת בעיצומו של המשבר הכלכלי הקשה בעשרות השנים האחרונות. הערך של הלירה הלבנונית קרס, האינפלציה גואה וקרוב למחצית מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני. העשירים, שרגילים לצאת לחופשות בחו"ל, נשארו הקיץ בבית: בנוסף להגבלות הנסיעות של משבר הקורונה הבנקים בלבנון הטילו הגבלות על משיכת דולרים.
עבור 200 מהמשפחות העשירות ביותר בלבנון, מקום המפלט הוא "מועדון פקרה", מועדון פרטי שנמצא בגובה של 1,600 מטר מעל הים התיכון. "בדרך כלל אנחנו נופשים בחו"ל, אבל השנה אנחנו לא יכולים לנסוע מסיבות כלכליות ובגלל הקורונה", אומרת אל-חליל, כבת 50, אחרי שהיא מסיימת להשתזף על שפת הבריכה.
"מועדון פקרה" נמצא בפסגת הר שידוע במסלולי הסקי שלו. במדינה בקריסה כלכלית המועדון, שהמוטו שלו הוא "החיים בטופ", חריג בנוף. מחוץ למועדון חונות מכוניות יוקרה, ולרשות העשירים ממתינים בין השאר מגרש טניס, חוות סוסים ומתחם מציאות מדומה.
על שפת הבריכה אורחי המועדון משתזפים ושותים קוקטיילים, כשמוזיקה מתנגנת ברקע. "החיים חייבים להימשך", אומרת בחיוך שרה, עורכת דין בת 26. "אנחנו לא נישאר לכודים בבתים".
המועדון בעיירת הנופש הוא גם הזדמנות מצוינת לבעלי עסקים שרוצים להתאושש מהמשבר. מסעדות וחנויות רבות פתחו סניפים בפקרה. סלים חליווה, בעלים של חנות משקאות בעיירת הנופש, מספר: "הלקוחות כאן סובלים פחות מהמשבר. הם בדרך כלל אנשים שעובדים, או שיש להם חשבונות בנק בחו"ל".
אלפי עסקים בלבנון נסגרו, אבל עבור חליווה מדובר בעונה "מספקת". והוא לא היחיד. אוברז' דה פקרה, המלון הגדול בעיירת הנופש, מלא בסופי השבוע בשעה שמלונות ברחבי המדינה פשטו את הרגל ונסגרו. השהייה במלון בפקרה הוא 795,000 לירות לבנוניות ללילה – סכום שלפי שער החליפין הרשמי שווה ל-530 דולר. השער בשוק השחור הוא 100 דולר בלבד. עבור מי שיכול לשלם למלון בדולרים העסקה תהיה משתלמת יותר. "לרבים מהלקוחות שלנו יש דולרים. עבורם השהות למעשה זולה יותר", אמר עובד בבית המלון.
אורח החיים של העשירים בפקרה, במיוחד בתקופה הזאת, לא עובר בשקט בלבנון. בתחילת יוני סרטון שבו נראה נער מנפנף בשטר של דולר מול כתב טלוויזיה גרם לסערה ברשתות החברתיות, וגולשים זעמו על הניתוק של עשירי לבנון בתקופה של מצוקה כלכלית.
עבור אל-חליל מדובר בביקורת בלתי מבוססת. "להתניע את הכלכלה ולהפוך את החיים לטובים יותר זה לא דבר רע", אומרת האישה, שעומדת בראש ארגון חינוכי שמסייע לילדים. "כל האנשים שנמצאים כאן מנסים לעזור לעניים. אם במקביל הם מנסים לחיות לא צריך צריך להתייחס לזה באור שלילי".
שריף זכה בן ה-38, שנמצא עם משפחתו במסעדה בפקרה, מסכים עם אל-חליל. "להיות כאן לא אומר שאתה מנותק מהעם", אומר שריף, ששכר בקתה בעיירה תמורת 2,500 דולר בחודש. "זאת רק בריחה".
ליליאן ראמה, הבעלים של מועדון פקרה, אומרת שהוא לא רק עוזר לעשירים להתנתק מהמשבר בשאר המדינה. לדבריה במועדון עובדים יותר מ-200 איש, רובם סטודנטים. "אנחנו לא רוצים למות. הלבנונים אוהבים את החיים. זאת הדרך שלנו להביע התנגדות", היא אומרת.
