סרטוני מצלמות האבטחה מהפעוטון בשפלה, שבו לפי החשד הסייעות רוחמה סעד ונירית שוויד תקפו פעוטות כבני שנתיים, טרם פורסמו - אך מי שצפה בהם מעיד על מראות זוועה.
"צפיתי באחד או שניים מהסרטונים, ולא הייתי מסוגלת יותר", אמרה היום (רביעי) בבכי בעלת הגן לאולפן ynet. "אני המומה, מרגישה נבגדת ומרחמת על הילדים האלה. הם הילדים שלי". לדברי בעל הגן, "הסתכלתי במצלמות כל הזמן, אבל הכל קרה בעשירית שנייה".
חגית קוזי סוארס ומאור ביטון, הורים לשניים מהילדים שחוו את ההתעללות בפעוטון, השיבו לטענות בעלת הגן בריאיון לאולפן ואמרו כי "האמירות של לא ראיתי, לא ידעתי, לא שמעתי" הן מקוממות ומרתיחות את הדם. סמכנו עליהם שהם בודקים ומפקחים, המצלמות שם למטרה הזו. אם יש מישהו שאמונו נבגד - זה ההורים".
לדברי בעלי הפעוטון, א' ונ', הם לא ידעו על דברים חריגים שמתרחשים בגן. "אני כל הזמן מטיילת בגן, ובחיים לא ראיתי את זה", אמרה האישה. "בחיים. המעשים קרו בעשירית שנייה. באחד הסרטונים רואים שאני נכנסת לחדר ובודקת מה קורה, איך שיצאתי היה איזשהו מעשה. הייתי בקצה המדרגות, ממש עשירית השנייה".
"אחת מהסייעות גידלה את הבת הקטנה שלי", הוסיפה. "אם הייתי רואה דבר כזה הייתי פונה למשטרה". בעל הגן הוסיף: "אני כל בוקר מסתכל במצלמות כדי לראות שהכל בסדר. אני בודק את כל הגן, כל רעש קטן אני רוצה לדעת מה קורה. כשהסתכלתי במצלמות הכל היה בסדר. יכול להיות שזה קרה כשטיפה הורדתי את העיניים. בסרטונים רואים שהכל קרה בעשירית שנייה, זה לא משהו שנמשך דקות ארוכות".
"זה מכה", הוסיף. "המצלמות היו מעליהן, אלה לא מצלמות נסתרות. הן ידעו שיש מצלמות כבר ארבע שנים, ויש לנו אותן גם בטלפון. אני מאוד מצטער, כעוס ופגוע. אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק, אבל היה שם משהו שהתפספס".
מה אתם רוצים להגיד לסייעות?
א': "איך יכולתן לעשות דבר כזה? איך זה מתקבל על הדעת? היו ימים שהייתי מקבלת את הילדים, אני כל כך מחבקת אותם ואוהבת אותם. אני מכירה את הסייעות האלה שנים, אני לא מבינה. אני לא ישנה כבר כמה ימים בגלל הילדים".
נ': "מאיפה הם קיבלו את הכוחות לעשות את זה לילדים כאלה חסרי ישע? המפלצות האלה, יש להן ילדים בעצמן, איך הן הסכימו לבגוד בנו? הם ידעו שהגן הזה הוא המפעל חיים שלנו, איך הן עשו לנו את זה?".
מה אתם רוצים להגיד להורים?
א': "שאני מתנצלת, שאין לי מילים. אני אעשה הכל בשביל הילדים האלה, הכל. אני לא יודעת כבר איך אני יכולה לפצות אותם. הם כל כך מסכנים, זה לא הוגן".
"הרגילו את הילד לאכול מהרצפה"
חגית קוזי-סוארס ומאור ביטון, שעלו לשידור לאחר מכן לצד עורך הדין עדי כרמלי שמייצג את ההורים שהתאגדו, דחו את ההתנצלות של בעלי הגן. לדברי מאור, "איפה הם היו כל התקופה הזו? אתם טוענים שיש שם מצלמות ארבע שנים, איפה הפיקוח שלכם? אתם מנהלי הגן, א'-ב' של ניהול גן זה לעשות בדיקה. יש פה משפחות שהתרסקו, זה כתם שילווה אותנו ואת הילדים שלנו לכל החיים. אין על זה סליחה".
קוזי-סוארס נשאלה מה ראתה בסרטונים, והשיבה: "מספיק כדי לרצות להפסיק באמצע". לדבריה, "מדובר במעשים שהתיאור המדויק שלהם הוא מפלצתיים, כמו להטיח ראש של תינוק במזרן בזמן שינה בעזרת הרגל. רואים גם העפות של חפצים, הבן שלי קיבל מכות עם בקבוק המים שלו".
מה עבר עלייך כשראית את זה?
"אין לתאר", השיבה בבכי. "הם קטנים, והם היו אפילו עוד יותר קטנים כשהם התחילו את השנה הזו. כרגע כולם נמצאים באיזשהו שלב התפתחותי שבו הם יכולים להתחיל לספר, וזה מה שקרה עם הבן שלי - הוא התחיל לספר. ילדים אחרים נפגעו כל כך קשה שאיפשהו בהתפתחות הם פשוט מעוכבים. יש שם ילדים שאפשר לראות שבאופן שיטתי הם היו סוג של מוקד, כמו הבן של מאור".
לדברי מאור, "ראיתי חלק קטן מהסרטונים. היו שם זוועות שבהמשך ייצאו לתקשורת. אלה דברים שקשים מאוד לצפייה לכל הורה. הבן שלי אישית נקשר לכיסא, עם ידיים קשורות מאחורה. הוא בן שנתיים. רואים גם שהן מעיפות בעוצמה חבילות מגבונים. אין סיבה לעשות את זה, כנראה חוסר שכל".
לדברי חגית, "בחודשיים-שלושה האחרונים הבן שלי, בן שנתיים, התחיל להראות סימני אלימות. הוא מרביץ לי ולעצמו. לא הבנו מה קורה ואיפה הוא רואה אלימות, זה לא משהו שקיים בבית. היום אנחנו מבינים שהוא מחקה התנהגות שראה בגן. הילד היה רגיל לקבל מכות, אז מבחינתו לגיטימי לחלק אותן".
מאור הוסיף: "לפעמים יש טונים גבוהים בבית, והילד ישר רץ למקלחת. לא הבנו מאיפה זה נובע, ועכשיו אנחנו יודעים. יורד לנו אסימון ועוד אסימון. חוץ מאלימות פיזית הם חטפו גם אלימות מילולית וצעקות".
"הסייעות גם פיזרו להם במבה על הרצפה, כדי שכל ילד ייקח מהרצפה את האוכל", סיפר מאור. "לפעמים הילד היה מפיל דברים בכוונה, כמו עוגייה, חטיף או פרוסה, ולא הבנו למה. הוא אוכל מהרצפה כי זה מה שהרגילו אותו בגן".
עורך הדין: "אחד המקרים החמורים שראיתי"
עורך הדין עדי כרמלי אמר כי "הגיע הזמן שהמחוקק יעשה מעשה. חשוב לזכור שבמדינת ישראל אין הסדרה חוקית למי יכול להיות סייע או סייעת בגן ילדים. אין לנו מידע לגביי הסייעות האלה, מלבד שהן עבדו שש שנים בגן. יש פה בית מאוד גדול של שש או שבע כיתות, ובעלת הגן אומרת שהיא לא יודעת מה קרה באחד החדרים. אני לא חושב שאמירה כזו הייתה מתקבלת על הדעת אם זה היה נוגע לילדים שלה".
בעלי הגן מתארים פעולות שקרו ב"עשירית שנייה".
"להבדיל מרוב ההורים שלא יכלו לצפות בסרטונים והפסיקו באמצע, צפיתי בכל החומר שנמצא. החומר הוא קשה מאוד לצפייה. לא מדובר במעשים חד-פעמיים. יש לנו פרק זמן של כמה חודשים שמצולם ב-DVR, ורואים גם שהילדים פיתחו אינסטינקט - למשל, כשגננת או סייעת מרימה חבילת מגבונים, שבעה או שמונה ילדים שמים ידיים על הראש. זו לא התפתחות טבעית של ילד, ילד לא צריך לפחד. כשהסייעת עוברת רואים שהילדים רצים לקצוות החדר ונסים על נפשם".
הוא הוסיף: "מקרי האלימות והראיות שיש בתיק הזה הם חד משמעיים. יש קטע שרואים סייעת מורידה כפכף מהרגל וסוטרת לתינוק בן שנה בפנים. אין לזה אח ורע, זה אחד מהמקרים החמורים שראיתי. לא ננוח עד שהאשמים בתיק יובאו לדין".