אין זה סוד שבעלי עסקים רבים התקשו לשרוד לפני המגפה, אך הקורונה שינתה את כללי המשחק – ובאזורים רבים בישראל הביאה את המכה האחרונה. כתבנו אסף קמר הסתובב בחודשיים האחרונים בערים מהצפון ועד הדרום וראה בכל מקום כמעט את אותם מראות של חנויות סגורות ושלטי "להשכרה". הוא דיבר עם מוכרים, ספרים, תופרים ומדריכי תיירות שלכולם אותו חשש מהלא נודע, כשרבים מדברים גם בגלוי על אפשרות של סגירה. מתוך סדרת הכתבות "ביקור רחוב".
בלי תיירים בנצרת: "פעם פותחים, פעם סוגרים"
הרחבה המפורסמת מול כיכר המעיין בנצרת רגילה להיות מלאה באלפי צליינים שבאים לבקר במקומות הקדושים לנצרות. סגירת השמיים בעקבות מגפת הקורונה מונעת מהם להגיע לבקר, והרחבה שתמיד עמוסה לעייפה נותרה ריקה.
בלי תיירים בנצרת
(צילום: ניצן דרור)
"לפני הקורונה היו מלא תיירים – לא היה מקום להיכנס", אמר לנו בחנות מזכרות שוממה אנואר עבדו, מנכ"ל המועצה הנוצרית האורתודוקסית בנצרת ומדריך תיירים מובטל. הפנים שלו אומרות הכול. "אין תיירים, אין תיירות, החנות סגורה ומרבית הפקידים שלנו בחל"ת. אני בעצמי בחל"ת", הוסיף, והביע תסכול מהתנהלות הממשלה: "הכול תוהו ובוהו, פעם פותחים ופעם סוגרים".
בסיור בעיר העתיקה וברחובות השוק הציורי, שעבר בשנים האחרונות שיפוץ משמעותי, ניתן לראות את משבר הקורונה בצורה מוחשית. על חלק מהחנויות הסגורות נתלו שלטי השכרה בערבית ובעברית והתסכול ניכר בפני הסוחרים שעדיין שורדים. "אני לא אשת עסקים אבל אני רואה שכל החנויות ישנות, אין קונים ואנשים שומרים את הכסף שלהם כי הם לא יודעים אם בעתיד תהיה להם עבודה", אמרה עפאף תומא, מורה בגמלאות. "המשק סגור אז כל האנשים מפחדים וקונים רק אוכל לבתים".
לביקור המלא בנצרת – לחצו כאן
חדרה: הרחוב השוקק הפך לעיר רפאים
במשך עשרות שנים היה רחוב הנשיא ויצמן בחדרה עורק תנועה מרכזי בעיר, שניקז את התנועה הרבה מכביש 4 לכביש החוף. שדרת החנויות המפורסמת שלו הייתה מוקד משיכה ובילוי מועדף על תושבי העיר והסביבה. אבל המצב רחוק מימי זוהר. חנויות רבות נסגרו לאחרונה, ומשבר הקורונה רק החריף את המצב.
ביקור ברחוב הנשיא בחדרה
16 צפייה בגלריה
"אפילו המכוניות הפסיקו לעבור פה". קובי שפשה, בעלי בית המאפה "ברכת יעקב"
(צילום: אסף קמר )
קובי שפשה, הבעלים של מאפיית "ברכת יעקב", אחד העסקים הוותיקים ברחוב, מצביע מצד אחד על החנויות הסגורות ומנגד על המרכז המסחרי החדש עם חנויות שמעולם לא נפתחו. "רחוב הנשיא הפך למקום מוכה אסון, עיר רפאים. אפילו המכוניות הפסיקו לעבור פה".
דניאל ממוס, זכיין של "קופיקס", אמר שגם הוא שוקל לסגור את העסק. הוא טען שהבעיות של הרחוב החלו עוד קודם, אך שהקורונה היא "הקש ששבר את גב הגמל". לדבריו, "הרחוב התרסק לחלוטין, אין לנו אפשרות להחזיק את המקום. נכון שהיו בעיות גם לפני הקורונה והחזקנו בשיניים, אבל היום בשגרת הקורונה אנחנו לא יודעים מה לעשות. אם יהיה עוד סגר אני סוגר את התריס והולך הביתה".
לביקור המלא בחדרה – לחצו כאן
הרצליה: מודאגים מהלא נודע
יחסית לערים אחרות בסדרה, הליכה קצרה לאורך רחוב סוקולוב המפורסם מלווה בתנועה קלה של אנשים ברחוב, אבל גם עם חנויות רבות סגורות עם שלטי השכרה. חלק מהחנויות אמנם מלאות בסחורה, אך נותרו סגורות ולא ברור מתי ייפתחו מחדש.
תנועה קלה ברחוב, אבל חנויות רבות נסגרו. בהרצליה
בכניסה לגלידרייה הוותיקה "דוקטור לק", שצמודה לבית הכנסת הגדול, פגשנו את רונן מסילתי, ליד השולחנות הריקים מלקוחות. "המשבר הכלכלי הגיע לרחוב סוקולוב בצעדי ענק. אין פעילות, הרחוב שומם ואין תושבים. אני מגיע לכאן כל בוקר מחדש בתקווה וציפייה, והמקום לא מתעורר", הוסיף. "אני מודאג מהלא נודע – לא יודע לאן זה הולך ואם זה ייגמר. אני 15 שנה פה, מצב כזה לא היה לי אף פעם".
בחנות הבגדים "ג'נסיס" מצאנו את בעלת העסק, מרסל בניטה, שחיכתה ללקוחות שיגיעו. היא אופטימית לגבי המצב הכלכלי, אבל מודאגת מהנגיף עצמו. בניטה סיפרה שהיא תומכת נלהבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתבטאה בזהירות בנוגע לביקורת הרבה שיש לה על פעילות הממשלה. "אני לא רוצה לתת עמדה פוליטית כרגע. קצת קשה לי עם הסיפור הזה כי אני ליכודניקית הרבה שנים וקצת מאוכזבת. אני מקווה שנתניהו יעשה משהו".
לביקור המלא בהרצליה – לחצו כאן
חולון: היה גרוע גם לפני הקורונה
גם רחוב סוקולוב בחולון, אחד הרחובות המרכזיים בעיר, שינה את פניו לחלוטין בימים שאחרי הקורונה. הוא היה רחוב ראשי של עיר "כמו פעם", שדרת קניות עירונית שהצליחה לשמור על הזוהר והסטייל גם אל מול אתגרי הקניונים. עכשיו הוא נראה אחרת. בפינות מסוימות נותרו רק שלטים: כאן חנות נעליים, פה גלידרייה, חנות תבלינים ועוד.
חנויות סגורות בחולון
(צילום: חגי דקל)
"פה מצד ימין שלי – חנות סגורה, מולי – חנות סגורה, משמאלי – חנות סגורה, בהמשך יש עוד שתי חנויות סגורות. רק מסביבי יש כאן שש חנויות סגורות", סיפרה אופק מונדני, מוכרת בחנות דברי המתיקה "הפלודה". לטענתה, משבר הקורונה זה הגורם המרכזי לסגירה. "המצב ממש קשה, זה גרם להמון עסקים ליפול. רוב הרחוב פה נסגר, אנשים ברחו כמו זבובים".
נח מדהלה, מעצב השיער הוותיק שפועל ברחוב סוקולוב, לא מאשים רק את הקורונה במצב. לטענתו, חנויות רבות נסגרו עוד קודם לכן בעקבות העבודות המתוכננות על הקו הירוק של הרכבת הקלה. העבודות נדחו בינתיים, אבל מגמת הסגירה נמשכת. "גם לפני הסגר אנשים סגרו פה חנויות בגלל העבודות המתוכננות של הרכבת, ועכשיו באה הקורונה ונעשה עוד יותר גרוע, ואנשים ממשיכים לסגור".
לביקור המלא בחולון – לחצו כאן
בת ים: "שביבי ירד לעם"
בחנויות סגורות ובאותה תחושה של דאגה באוויר נתקלנו גם בשדרת החנויות המפורסמת ברחוב בלפור בבת ים, שעד לפני כמה חודשים הייתה שוקקת חיים והומה אדם. היום, הרחוב כמעט שומם: יש בקושי קונים, אבל הרבה חנייה. חנויות רבות סגורות עם שלטי השכרה, אחרות עם סחורה בחלון ראווה – אבל עם דלת נעולה, ובאלה שפתוחות המוכרים יושבים מחוץ לחנות כי אין קונים.
אפקט הקורונה בבת ים
(צילום: ניצן דרור)
גיל דרמון, מעצב שיער ממספרת אורגינל, מוטרד שאין לקוחות במספרה שלו ויוצא לסיבוב ברחוב באמצע שעות העבודה. "פעם החנויות ברחוב בלפור היו אש, עכשיו הכול חנויות להשכרה. אני תמכתי בנתניהו, אני אוהב את ביבי, סומך עליו, אבל הוא צריך לרדת לעם ולראות את המצב".
באחת החנויות הקטנות ברחוב יש ריח חזק של דבק מגע. הסנדלר הוותיק אברהם יהושע יושב על כיסא קטן, מוקף בעורות צבועים וחלקי נעליים, ומדביק סוליה לסנדל משומש. "אין עבודה ואין פה אנשים. אתה לא רואה אנשים ברחוב", אמר בפנים מודאגות. "אני במשא ומתן עם בעל הבית. אם הוא יוריד לי את השכירות אני נשאר, אם לא – אני לא יכול לשלם. אני לא אדם מלומד, לא קיבלתי מענקים מהממשלה. לאן שאני לא הולך אומרים לי 'אדון נחמד, לך לא מגיע', אז יושבים, שותקים וסובלים בשקט".
לביקור המלא בבת ים – לחצו כאן
קריית מלאכי: רק השוטרים מגיעים
מכה קשה על בעלי העסקים, שממילא נפגעו בשל התחרות עם מרכזי הקניות הגדולים, הנחיתה הקורונה גם במרכז המסחרי של קריית מלאכי. "המשבר פגע בנו אנושות. אחוז המכירות ירד משמעותית, האנשים לא יוצאים מהבית לקנות, וגם אין ילדים ברחובות, והם היו נתח משמעותי", אמרה ליאור ימיני מבית הקפה "רוגלך". "קיבלתי מהממשלה פיצוי סמלי, אבל לא הייתי קוראת לזה פיצוי".
ביקור בקריית מלאכי
(צילום: בראל אפריים | כתב: אסף קמר)
באחד הפסאז'ים במרכז המסחרי הישן של העיר, שהתושבים מכנים "הקסבה של קריית מלאכי", נמצאת המתפרה של החייט הוותיק מיכאל מששווילי. גם הוא מספר על מצב כלכלי קשה ומחסור בלקוחות. "אנחנו בחוסר ודאות, הראש שלנו בקושי מעל המים ואני מאוד מודאג מהמצב". מהר מאוד השיחה עוברת לנושאים פוליטיים: "נתניהו מנהל את המדינה בצורה הכי יפה, פשוט שמים לו מקלות בגלגלים".
חנות אחת יחידה מצאנו פתוחה – "תבליני אורי". הבעלים, אורי למברטי, יושב בכניסה לחנות, שמוכרת מוצרי מזון אתיופי מסורתי, ומחכה לקונים שלא מגיעים. "זה כמו רפיח כאן, אנשים לא מגיעים לאזור הזה, רק שוטרים", סיפר. "כל רבע שעה בא שוטר, מחטיף לך דו"חות והולך. עדיין לא קיבלתי סיוע מהממשלה, אני חושב שיותר טוב לגור בעזה מאשר פה. אני מאוד מודאג, איך אני אגדל ילדים? איך אשלם שכירות? איך אביא פרנסה?".
לביקור המלא בקריית מלאכי – לחצו כאן
אשקלון: "זו כמו יום כיפור"
המדרחוב של אשקלון היה במשך שנים מוקד מרכזי לקניות ולבילוי, אך גם שם נתקלנו בחנויות רבות סגורות עם מנעולים ושלטי השכרה. בחנויות שעדיין פתוחות ומצליחות להחזיק מעמד – אין לקוחות.
בעלי העסקים באשקלון מדברים
(כתב: אסף קמר | צילום: בראל אפרים)
עדנה יהודאי, ממשרד "יחד שירותי בריאות וסיעוד" שנמצא בתחילת המדרחוב, מביטה על השדרה האהובה בעצב. לטענתה, המדרחוב מציג בצורה חד משמעית את המשבר הכלכלי. "זה אחד הרחובות שקיבל מכה מאוד קשה בעקבות הקורונה. אתה רואה איך כל בעלי העסקים הקטנים מסביב פשוט צונחים למטה".
דניאל כהן, תושב אשקלון, יושב בשולחן קטן מחוץ לבית קפה במרכז המדרחוב ושותה קפה יחד עם חבר. הם הלקוחות היחידים במקום ומסביב חנויות סגורות רבות. "העיר אשקלון נאטמת ונסגרת, זאת לא אשקלון שאנחנו מכירים. לפני הקורונה היו מלא אנשים והחנויות עבדו – היום זה יום כיפור. העירייה חייבת לעזור לעסקים הקטנים, כי לפי מה שאני רואה מהממשלה – שום דבר לא זז".
לביקור המלא באשקלון – לחצו כאן
נתיבות: הכול מלחיץ, הכול לחוץ
מתחם השוק הישן של נתיבות נפגע אף הוא בתחרות עם מרכזי הקניות הגדולים, אך הקורונה החריפה את המצב. "ריק בחוץ, אנשים לא נכנסים ואין קליינטים. הלקוחות שלי מבוגרים ולא יוצאים החוצה, אז אנחנו יושבים ולא עושים כלום – מחכים", אומרת אילנה רונברג, בעלת חנות הבגדים "יורו מודה". מה שמעודד את אילנה בתוך המשבר הכלכלי הכבד זו העובדה שקיבלה מענקים כספיים מהמדינה, שלדבריה סייעו לה ולמשפחות נוספות בעיר.
ביקור בנתיבות בתקופת הקורונה
(צילום: רועי עידן)
אחד העסקים שעדיין מראים פעילות כלכלית סדירה יחסית בשדרת הצורפים זו חנות המכולת של רמי פרג'ון. "באופן אישי אני מודאג מאוד כי אמורים להיות לנו אירועים במשפחה – חגיגות בר המצווה של הבן שלי כבר נדחו, וגם העלייה לתורה", שיתף. "לא יודעים מה נעשה, הכול מלחיץ, הכול לחוץ".
לביקור המלא בנתיבות – לחצו כאן
