היריבות בין ארה"ב לסין מטרידה ממשלות ברחבי העולם. גורם גרמני מזהיר מ"מלחמה קרה 2.0", ובקניה קרא הנשיא לאחדות ולמאבק משותף במגפת הקורונה.
לסחר העולמי כבר נגרם נזק כתוצאה ממלחמת סחר שנמשכת שנתיים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בתקופה האחרונה מתעמתות המעצמות סביב נושאים רבים: משבר הקורונה, המצב בהונג קונג, המוסלמים בסין, האשמות ריגול, סגירת הקונסוליות והשליטה בים סין הדרומי. ממשלות בעולם מנסות להרגיע את המתיחות, ולשמור על האינטרסים שלהן.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מעוניינת להגן על הסחר ועל שיתוף הפעולה בנושא ההתחממות הגלובלית. עם זאת מודה הקנצלרית שחוק הביטחון הלאומי, שמגביר את שליטתה של בייג'ינג על הנעשה בהונג קונג, הוא "נושא קשה". אתמול אמרה מרקל שהחשש מפגיעה באוטונומיה שהבטיחה סין להונג קונג הוא "התפתחות מדאיגה".
גרמניה, הכלכלה הכלכלה הגדולה באירופה, עדיין לא החליטה מה עמדתה הסופית בנוגע לענקית הטכנולוגיה הסינית Huawei. ארה"ב לוחצת להחרים את מוצרי החברה וטוענת שמדובר בסכנה ביטחונית. "סין היא שותפה חשובה שלנו, אבל גם מתחרה", אמר שר החוץ הגרמני הייקו מאס אחרי שיחה עם וואנג יי, שר החוץ של סין.
פטר בייר, מתאם ממשלת גרמניה לשיתוף פעולה טראנס-אטלנטי, הביע חשש מיחסי ארה"ב וסין. "אנחנו חווים את תחילתה של המלחמה הקרה 2.0", אמר בייר. הוא מתח ביקורת על שני הצדדים, אך הדגיש: "ארה"ב היא השותפה החשובה ביותר שלנו מחוץ לאיחוד האירופי, וכך זה יישאר".
נשיא צרפת עמנואל מקרון כינה את דונלד טראמפ "חבר שלי", אך במקביל ניסה שלא להרגיז את בייג'ינג. צרפת לא הביעה הסכמה עם הביקורת של טראמפ על הדרך שבה טיפלה סין במגפת הקורונה, אך כן גינתה את היחס למוסלמים אויגורים בצפון מערב סין, שם לפי הדיווחים מוחזקים המונים ב"מחנות חינוך מחדש".
המחוקקים בצרפת הריעו לשר החוץ ז'אן איב לה דריאן כשהזכיר את הדיווחים על "מעצרים המוניים, היעלמויות, עבודות כפייה, עיקור בכפייה והרס המורשת התרבותית של האויגורים" בחבל שינג'יאנג. הוא אמר שצרפת ביקשה לסגור את המחנות. "כל המעשים האלה בלתי מקובלים ואנחנו מגנים אותם", אמר שר החוץ הצרפתי.
צרפת מודאגת מהאמביוולנטיות של טראמפ לבעלות בריתה של ארה"ב, ומהיחס שלו לנורמות הדיפלומטיות, שנתפש כזלזול. "המתיחות הסינית-אמריקנית לא עוזרת לצרפת", אמרה ואלרי ניקה מהקרן למחקרים אסטרטגיים. "אנחנו חולקים את אותם האינטרסים שלארה"ב יש כלפי סין, ומאמצים פחות או יותר את אותן עמדות, לכן זה לא תורם לנו שום דבר חיובי".
מרקל אמרה החודש ש"היחסים האסטרטגיים" של אירופה עם סין יהיו על סדר היום באיחוד האירופי, בשעה שגרמניה מכהנת כנשיאה הזמנית של האיחוד שבו חברות 27 מדינות. שרי החוץ של האיחוד לא הגיעו להסכמה על עמדה משותפת בנושא סין.
בנוגע להונג קונג התגובה האפשרית של האיחוד כוללת בחינה קפדנית יותר של ייצוא טכנולוגיה רגישה לעיר, ושינוי של מדיניות הוויזה לתושביה. אין שום מגעים לסנקציות כלכליות או לעונשים נגד גורמים סינים בעקבות אישור חוק הביטחון הלאומי. "המסר הוא שהפעולות האחרונות משנות את הכללים", אמר ג'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי. "זה דורש שינוי בגישה שלנו ובפירוש ישפיע על היחסים".
המתיחות בין וושינגטון לבייג'ינג יוצרת בעיה עבור דרום קוריאה, שמנסה לפייס בין בעלת הברית הביטחונית שלה לשותפת הסחר המובילה. ב-2016 פגעה בייג'ינג בפעילות של תאגיד המרכולים הדרום קוריאני "לוטה", בגלל שמכר לממשלה הקוריאנית שטח שיועד למערכת נגד טילים, למרות מחאתה של סין.
וושינגטון לא מרוצה מהרצון של דרום קוריאה להקל את הסנקציות על צפון קוריאה, כדי להאיץ את הליך הפירוק מנשק של פיונגיאנג, ומוטרדת מהשימוש של דרום קוריאה בטכנולוגיה של Huawei. בנוסף מחה טראמפ על עלות הצבתם של 28,500 חיילים אמריקנים בדרום קוריאה - שמטרתם להגן מהאיומים שמגיעים מפיונגיאנג. תוקפו של הסכם על חלוקה משותפת במימון החיילים פג ב-2019, וטרם נחתם הסכם חלופי.
במאמר המערכת של העיתון דונג-א אילבו ציינו אתמול העורכים שהמתיחות בין ארה"ב לסין מאלצת את דרום קוריאה לבחור צד. "במוקדם או במאוחר נאלץ לתת תשובה, לא משנה כמה קשה ננסה להימנע מזה", הזהירו בעיתון.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ניסה לחזק את היחסים עם שי ג'ינפינג ודונלד טראמפ. היחס לסין בהודו השתנתה בעקבות מגפת הקורונה והעימות בגבול סין, שבו נהרגו לפחות 20 חיילים הודים. מפגינים קראו להחרים מוצרים סינים ושרפו את דגלי סין. הם בירכו על החלטת הממשלה לאסור על שימוש באפליקציה הסינית "טיקטוק" ובאפליקציות סיניות נוספות.
וושינגטון רוצה לחזק את הקשר עם הודו, והביעה תמיכה בהחלטה השנויה במחלוקת לפצל את מדינת המחוז היחידה בעלת רוב מוסלמי (ג'אמו וקשמיר) לשתי מדינות. מרק מדוז, ראש הסגל בבית הלבן, אמר החודש שארה"ב תתייצב מול סין בסכסוך בגבול שלה עם הודו. "הגברת הלחץ של ארה"ב על סין מתאימה להודו, ואם היא תגרום לה 'להתנהג' כל האזור יברך על כך", אמר ג'איאדבה ראנאדה, נשיא המרכז לענייני סין בניו דלהי.
באפריקה למתיחות בין סין לארה"ב יש מחיר: בנק הפיתוח האפריקאי מסר בחודש שעבר שמלחמת הסחר עלולה להוביל לירידה של 2.5% בתוצרת הכלכלית בכמה מדינות ביבשת. נשיא קניה, אוהורו קניאטה, קרא לשים בצד את המחלוקות הפוליטיות כדי לאחד כוחות במאבק בקורונה. "אסור להישאב לבידוד או לחד-צדדיות. אנחנו חייבים היום אחד את השני יותר מתמיד", אמר קניאטה. "אנחנו לא ניאבק בקורונה אם מדינה אחת נכשלת והשנייה מצליחה".
באסיה 10 החברות באיגוד המדינות של דרום מזרח אסיה נמנעו מנקיטת צעדים שיכעיסו את ארה"ב או את סין, שתיהן שותפות סחר חשובות. הארי רוקה, הדובר של נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, אמר שבזמן שהיחסים בין המעצמות מחריפים כל אחת מהן רוצה שהפיליפינים תבחר בה. "אנחנו נקדם את האינטרסים הלאומים שלנו", הדגיש.
הסכסוך הרגיש ביותר באזור - השליטה בים סין הדרומי - החריף כשממשל טראמפ הביע התנגדות פומבית לרוב טענות הריבונות של סין באחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם. "אנחנו מבהירים: טענותיה של סין בנוגע למשאבים ברוב ים סין הדרומי הן בלתי-חוקיות לחלוטין", אמר מזכיר המדינה מייק פומפאו בהצהרה ב-13 ביולי.
וייטנאם והפיליפינים, שנוקטות גישה ביקורתית נגד התוקפנות הסינית, עשויות להרוויח ממנה – אך ישתדלו לנהוג בזהירות. גרג פולינג, מהמרכז לאסטרטגיה ויחסים בינלאומיים בוושינגטון, אמר ששתי המדינות לא מתכוונות לקחת סיכונים לפני שיראו תגובה מוושינגטון.
