אחד מנאומי גמזו: "ישראל צריכה תשתית נגד הקורונה, לא מגבלות"
(צילום: לע"מ )
לטענת אחד הגורמים במשרד סירבה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי, לכך שפיקוד העורף הוא זה שיעדכן בנעשה. "היא אמרה שהמערך החקירות הוא בתחום אחריות משרד הבריאות", סיפר. בסופו של דבר נסוג גמזו מדרישתו.
לפני חודש בדיוק, ב-23 ביולי, מונה גמזו, מנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, לתפקיד הפרויקטור, והסיפור הזה הוא רק אחד מתוך כמה שממחישים עד כמה גדול המרחק בין ההופעות המרשימות והנאומים המצוחצחים למציאות בשטח.
בחינת יעדי התוכנית שהציג לציבור כמה ימים לאחר ההודעה על המינוי, ב-28 ביולי, וסדרת האירועים שהתרחשו לאחר מכן, מעלים סימני שאלה באשר למידת הצלחתו של גמזו בתפקידו עד כה, כמו גם לגבי כוונותיו העתידיות.
ביום שבו הוכרז על מינויו של גמזו, על פי נתוני משרד הבריאות אובחנו בישראל 1,918 בני אדם עם נגיף הקורונה מתוך 28,612 אלף בדיקות. כלומר, 6.7% מהבדיקות נמצאו חיוביות. לקראת סוף יולי החלו המספרים לרדת מעט ולהתייצב על כ-1,500 או כ-1,600 מאובחנים ביום. ביום רביעי בשבוע שעבר אובחנו 1,645 בני אדם ובחמישי 1,496, כששיעור הבדיקות החיוביות עמד על כ-6%, כפי שהיה בעת שנכנס גמזו לתפקידו. מספר המאובחנים היומי ושיעור הבדיקות החיוביות לא זינקו, ולמעשה נותרו יציבים בחודש האחרון.
יש לציין כי הורדת שיעורי התחלואה היא משימה מורכבת ומסובכת שעלולה להימשך זמן רב. עם זאת, גם בריאיון לאולפן ynet בשבוע שעבר הציג גמזו גישה הרבה יותר צנועה וריאלית, והודה כי גם היעד של מאות מאובחנים בלבד ביום בחודש ספטמבר – אינו בר השגה.
גמזו בראיון לאולפן ynet
(צילום: עידו ארז, שחר גולדשטיין)
1,000 חוקרים ב-"מפעל החקירות"? יש כיום 187 בלבד
אחד היעדים המרכזיים שהציב לתכנית "מגן ישראל" למניעת התפשטות נגיף הקורונה הוא העברת האחריות על מערך החקירות האפידמיולוגיות לידי צה"ל. בנאום הבכורה שלו בתפקיד ב-28 ביולי, אמר כי "האפקט יהיה בעוד 4-3 שבועות". יעד נוסף שהציב, שלפיו תוך כחודש לא פחות מ-1,000 חיילים יפעילו את מערך החקירות של פיקוד - לא הושג.
על פי נתונים שהוצגו לקבינט הקורונה ביום חמישי האחרון, ישנם כעת 187 חיילים בלבד במערך שעוסקים בתשאול ובחקירות חולים מאומתים חדשים. יש להדגיש כי בניית המערך טרם הושלמה וגם בימים אלו מוכשרים חיילים לקראת כניסתם למערך.
תכנית הרמזור? לא אושרה בשלוש הזדמנויות
מעבר למספר המאובחנים והחקירות האפידמיולוגיות, נראה כי הכישלון הגדול ביותר של פרופ' גמזו הוא להעביר בקבינט הקורונה את מתווה הרמזור שמעניק סמכויות רבות לרשויות המקומיות ולמעשה מגדיר את היחס השונה לכל אחת מהן, בהתאם לרמת התחלואה.
לא ברור אם במדינה קטנה כל כך כמו ישראל המתווה הזה יהיה יעיל, אך זהו לחלוטין הנדבך המרכזי בתכנית שלו. העברת התוכנית נוכח התנגדות השרים החרדים יעקב ליצמן ואריה דרעי הייתה אמורה להוות מבחן למנהיגותו של גמזו, אך גם למידת הגיבוי שהוא מקבל מראש הממשלה בנימין נתניהו – ובמבחן הזה הוא אינו עומד כבר שלוש פעמים.
הסיבה להתנגדותם של ליצמן ודרעי היא שהיישובים שצפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר ואת ההגבלות החמורות ביותר הם היישובים החרדיים. זהו שיעור נוסף שלמד פרופ' גמזו בחודש האחרון. יש את בריאות הציבור ויש את הפוליטיקה. האחרונה יכולה לגבור בקלות.
העלאת מספר הבדיקות? הוא נותר ללא שינוי משמעותי
יעד נוסף שהציב גמזו, על פי תכניתו המקורית, הוא 60 אלף בדיקות תוך חודשיים ו-100, אלף בדיקות ביום בחורף. עוד מוקדם לבחון אם עמד ביעד זה, אך מנתוני משרד הבריאות עולה כי עד כה לא נרשם שום שינוי במספר הבדיקות. ביום כניסתו לתפקיד באופן רשמי, 28 ביולי, בוצעו 25,331 בדיקות. על פי הנתונים, ביום שישי האחרון בוצעו 26,356 בדיקות ויום קודם לכן 27,870 בדיקות. בשבוע שעבר בימים א' עד ה' בוצעו בין 24 ל-27 אלף בדיקות.
יש להדגיש כי ב-22 ביולי פרסם המשרד נוהל חדש למחלימים שהוריד באופן דרמטי את מספר הבדיקות, ואולם הן נתוני ה-28 ביולי וכמובן הנתונים העדכניים הם מפרק הזמן שלאחר הירידה במספר בדיקות ההחלמה. כך או כך, נראה שישראל אינה בדרך ל-60 אלף בדיקות ביום תוך חודש מהיום, כפי שעולה מהתכנון של גמזו.
מקפצה פוליטית?
אין חולק על כך שכוונותיו של גמזו הן טובות וכי הוא מקדיש את כל זמנו ומרצו על מנת להצעיד את ישראל למקום טוב יותר, אולם במקביל, לטענת גורמים במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית הוא גם עושה לביתו. במערכת כבר תוהים אם פניו של המנהל הצעיר, שכבש כבר שתיים מהפסגות המקצועיות המשמעותיות ביותר בתחומו (מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב), לפוליטיקה.
"גמזו בהחלט משפיע בשטח אבל יש לו בעיה", אמר ביום חמישי האחרון גורם בכיר במשרד הבריאות בתום ישיבת הקבינט. "אין לו את הניסיון". לטענת אותו גורם "אין ספק שהוא מכוון לפוליטיקה בעתיד". גמזו מכיר את הטענות הללו, והקפיד להכחישן בחודש האחרון בכל הזדמנות.
בכיר במערכת הבריאות מתח ביקורת חריפה על גמזו: "יש לו כוונה טובה אבל בסופו של דבר הוא נכנס לתפקיד ללא כתב מינוי מוגדר. יש מנכ"ל אחד ויש שר והם מנהלים את האנשים וקובעים מה יקרה גם מבחינת העבודה מול גמזו. הקרדיט הציבורי שלו ייגמר בקרוב והפרויקט הזה שלו הוא כישלון. רוני לא אשם בהכל, חוץ מזה שהוא קפץ למים שהוא לא יכול לקפוץ אליהם. הוא היה צריך לחשוב מה המשמעות של להיכנס לתפקיד הזה ולהיות גלגל חמישי. כשמישהו בא לתפקיד בלי גבולות גזרה מוגדרים, מה הוא חושב שיהיה בדיוק? הוא הכריז שביום שיעשו משהו ללא תיאום איתו הוא ישים את המפתחות. בימים הקרובים יתקבלו כמה החלטות שיהיו בניגוד להעמדתו המקצועית, נראה מה יעשה ואם יבחר להמשיך בתפקיד".
