מאז פרוץ המגפה, המשק הישראלי עומד בנקודה שלא ידע מאז קום המדינה, במצב בו הצמיחה שלילית ועמוקה, יש מאות אלפי מבקשי עבודה, עשרות אלפי עסקים שכבר נסגרו ועוד עשרות אלפי עסקים בסיכון מהותי.
בימים אלו אנו עדים לעלייה מדאיגה של הידבקויות באוכלוסייה, המסמנת את עוצמתו הצפויה של גל קורונה הצפוי להכות בישראל עם הכניסה לחורף. עם כניסתו של גל ההידבקות הנוכחי, משאבי המדינה פחותים מנקודת הכניסה של הגל הראשון, כך גם כושר הייצור של המשק וחוסנו חלשים הרבה יותר.
אך לא רק כמות הנדבקים, או פערי המשאבים הכספיים חשובים למיקוד וניהול, אלא גם הצטמצמות משאב האמון הציבורי ותחושת אי הודאות העמוקה אשר יוצרים איום ממשי לחוסן הלאומי והתפקודי שלנו.
נתניהו מציג "מענק לכל אזרח"
(צילום: לע"מ )
על עומק המיתון, אחוז הגירעון והיקפי אבטלה כולם מדברים, אבל לא על תופעות מסוכנות לא פחות - כלכלת כעס, ומולה כלכלת ריצוי. כלכלת כעס או Angrynomics, הוא מושג שנוצר על ידי הכלכלנים Eric Lonergan ו-Mark Blyth אשר סקרו תופעות המאפיינות משברים כלכליים ומצאו כי לציבור, גם אם אינו מבין לעומק ברזי הכלכלה – יש חושים חדים המאפשרים לו להבחין ולהגיב לתופעות של אי-צדק, פעולות המבטאות פערי שוויון בנשיאת נטל המשבר ופער מנהיגותי ותפקודי בניהול המשבר.
"הבט על הכעס והבן את הפחד" - כך צריך לראות תופעות המבטאות תסכול, דאגה, וחרדה כאשר ניטלת מהציבור תחושת הביטחון והוודאות. כאשר לכך מצטרפות החלטות אשר נתפסות על ידי הציבור ככאלו שאינן צודקות, אינן שוויוניות ומלוות בכשלים בדוגמה אישית בקרב מנהיגים, תופעות אלו מחריפות אף יותר.
הממשלה הציגה תוכניות, אבל כלכלה לאומית לא עובדת לאורך זמן על "הנשמה מלאכותית", המבוססת על הזרמת כספים מלאכותית וישירה חלף ביקוש, ייצור, מסחר ותעסוקה. בנוסף, מתן מענק ישיר לכל משפחה, ללא הבחנה ביחס לגובה ההכנסה, הסטטוס התעסוקתי או קריטריון אחר – משקפת ניסיון לביטוי של אמפטיה לקושי, אך גם כמיהה לריצוי והפחתת הביקורת והתסכול של הציבור. במבחן המציאות, פעולה מסוג זה עשויה לעשות בדיוק ההפך, וללבות את תחושת חוסר הצדק כאשר משפחות מהאלפיון העליון יקבלו כמו משפחות עניות.
ניהול המשבר מחייב שיתוף פעולה מובנה ולא אקראי או דקלרטיבי – פנים ממשלתי, בין מגזרי ואזרחי. לא די במינוי "גנרל קורונה", לא די בהיוועצות מידי פעם עם נציגי אקדמיה, ולא די בפגישות אקראיות עם נציגי מעסיקים.
בכדי להצליח בניהול "אירוע מתגלגל" עם רמת אי ודאות כה גבוהה, נדרש ניהול המגייס אליו לא רק את מלוא הכוחות והיכולות של המערכת השלטונית, אלא גם את של אלו המצויים מחוצה לה, ובעיקר בעולם העסקי. נדרש לרכז, להעמיק ולבסס את עבודת המטה - הכוללת גיבוש תמונת מצב, הערכת מצב והמלצות מבוססות נתונים ושיח מומחים לדרג הנבחר. בנוסף – יש לבנות יכולות וגוף ביצועי המוביל ביעילות את תהליכי יישום ההחלטות מתוך סמכות רוחבית וכלל ממשלתית.
במישור הכלכלי נדרש לגבש תוכניות פעולה ביחס לשישה יסודות - ביטחון, אמון ואקלים ציבורי; ביקושים המבוססים על צריכה פרטית וציבורית מקומית ועל ייצוא העונה על ביקושים גלובליים; תשתיות פיזיות וטכנולוגיות המבססות את כושר הייצור והמסחר; תשתית הון אנושי – בעל ידע ומיומנויות, גמיש ודינמי; מערכת פיננסית איתנה ויעילה; רגולציה ומערכות שירות ציבורי יעילות המאפשרות צמיחה עסקית מיטבית.
הממשלה נדרשת להמשיך במאמציה, ולהוסיף על תוכניותיה מספר מרכיבים:
א. התמקדות במדיניות TTT, כלומר Test, Trace, Track - ושיפור היכולות לזיהוי, בדיקות ותחקור, המאפשרות את ריסון מוקדי ההתפרצות ובלימת שרשראות ההדבקה.
ב. יצירת תוכנית לעידוד ביקושים, המבוססת על שלושה צירי מאמץ: עידוד צריכה פרטית, העמקה וטיוב הצריכה הציבורית, העמקת כושר הייצוא של ישראל. תוכנית זו נדרשת החל מרמת העצמאי, דרך העסקים הקטנים ועד תוכניות ליווי למסחר בינ"ל של חברות הגדולות של ישראל.
ג. תוכנית הכשרות והסבות מקצועיות איכותית ויעילה, כשהאחריות לתכנונן, עיצובן ויישומן היא על המעסיקים, באופן שתבטיח לא רק את חזרתם של מאות אלפים לתעסוקה איכותית, אלא גם תגדיל את הפריון של המועסקים בייצור וסחר בטווח הארוך.
ד. תוכנית השקעה בתשתיות, בדגש על פרויקטים בשלים למימוש; תשתיות אינטרנט ותקשורת מיידיות, בדגש על פריסה כלל ארצית ולפריפריה, שכה נדרשת לצמצום פערים ומיצוי הפוטנציאל שנוצר בלימודים, הכשרה, עבודה ומסחר מרחוק.
ה. תוכנית העוסקת בהטבת הנזילות העסקית; טיוב התנאים לקבלת האשראי בערבות מדינה, הקלת הסרבול הכרוך בקבלת ההלוואות, הקטנת גובה הערבויות הנדרשות מנותני שירות לממשלה.
ו. תוכנית להפחתת רגולציה והקלת קלות עשיית העסקים; חייבים להפחית על נטל רגולטורי בישראל, אשר כה מכביד על הקמת עסקים, מפעלים ויזמות.
יש למקבלי ההחלטות לא יותר מחודשים ספורים להחליט וליישם תוכנית התערבות כלכלית, טרם שיאו של הגל השני של הקורונה עם כניסת החורף, וזאת – כדי לפגוש אותו מעמדה של התאוששות וצמיחה. רק החלטות מיידיות נכונות, גם אם אינן פופולריות, תוך ניהול נכון ומשולב של המשבר במישור הרפואי והכלכלי, יאפשר לעבור את המשבר מבלי להיקלע למיתון עמוק, אך חמור ממנו – למשבר אמון ושבר ערכי עמוק.
מאמר חשוב מאוד הנוגע לעיצוב תוכניות ממשלתיות להתמודדות עם המשבר הכלכלי שנגרם ממגפת Covid 19, נרשם על ידי אחד הכלכלנים המובילים בעולם, פרופ' Richard Baldwin וכותרתו מבטאת עת עיקר המסר – "Act fast and do whatever it takes".
בעת הזו, כמו בשעת מלחמה צבאית, צריך לחזק את ידי הממשלה ומשרד האוצר, ולקרוא להם לגייס את מיטב הכוחות "אל מתחת לאלונקה", ולהמשיך במאמץ לגיבוש ויישום תוכנית רפואית וכלכלית מכלילה, המוכוונת שאינה בהכרח מרצה אלא מדויקת, צודקת ומכוילת היטב, בכדי להחזיר את ישראל למסלול של התאוששות, שגשוג וצמיחה.
הכותב הוא מנכ"ל קבוצת הייעוץ Sparks Consulting Group ויו"ר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למנהיגות
