מועצת הביטחון של האו"ם האריכה הלילה (בין שישי לשבת) את המנדט של יוניפי"ל (כוח האו"ם הזמני בלבנון) בשנה נוספת, יחד עם חלק מהשינויים שביקשו ישראל וארצות הברית להכניס.
המנדט החדש, שהושג בעקבות הסכם אמריקני-צרפתי, דורש מיוניפי"ל להגביר את הפיקוח ולבקש בדיקה בכל מקום באזור הפעילות שלו שבו נרשמה מתיחות. כמו כן, הדרישה מיוניפי"ל כעת היא לפרט באופן מפורט וברור את כל המקרים שבהם נמנעה גישה מהכוח להגיע לאזור מסוים או שהסיורים שלו נעצרו באופן מסוים.
ההחלטה קובעת גם כי על יוניפי"ל להגיע לכל פתחי המנהרות בגבול עם ישראל – גישה שנמנעה ממנו במשך שנה וחצי – כדי לסיים את החקירה בנושא. יוניפי"ל גם יצטרך להשלים החקירה בנוגע לתקרית ירי טילי הקורנט ב-1 בספטמבר 2019 לעבר עמדה במוצב אביבים ואל אמבולנס צבאי ליד המוצב.
גורמים בכירים בישראל אמרו בטרם אישור הארכת המנדט כי "השגנו כמה דברים חשובים, אך לא את כל מה שרצינו". לדברי אותם גורמים, "היינו רוצים שליוניפי"ל יהיו שיניים יותר חזקות, אבל בסך הכול חל שיפור די משמעותי במנדט שלו לעומת השנתיים האחרונות. הצלחנו לשכנע את האמריקנים והצרפתים שחייבים לשנות את המנדט, וארה"ב הייתה נחושה הרבה יותר מבעבר".
השינויים הוכנסו במסגרת הבנה אמריקנית-צרפתית, חרף הסירוב הראשוני של צרפת להכניס שינויים מהותיים במנדט. עם זאת, האמריקנים איימו להטיל וטו על הארכת המנדט - מה שהיה עלול להביא לפירוק יוניפי"ל - מה שהוביל למגעים דיפלומטיים ולהסכמות.
ישראל וארה"ב טענו לכל אורך הדרך כי קיים הכרח להכניס תיקונים במנדט ושהשנה האחרונה הייתה רוויה בתקריות והפרות של החלטת מועצת הביטחון 1701. התקרית האחרונה השבוע, שבה ירו צלפי חיזבאללה לעבר כוח צה"ל - בוצעה פחות ממאה מטרים מנקודת תצפית של יוניפי"ל. הדבר חיזק את הטענות של וושינגטון וירושלים על חוסר האפקטיביות של כוח המשקיפים - שעד עתה לא מצא שום אינדיקציה לירי.
בנוסף להחלטה, מזכירות האו"ם תגבש בתוך חודשיים תוכנית כיצד ליישם את מסקנות דו"ח ההערכה של האו"ם שהוגש ב-1 ביוני השנה, הכולל המלצות בנוגע לשיפור יעילות הכוח, ובכלל זה חיזוק כוחות לאורך "הקו הכחול" ודילול כוחות באוזרים אחרים; חיזוק מנגנון הקישור והקמת תתי-ועדות (דרישה ישראלית - א"א). הדו"ח מציע גם להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי שיוניפי"ל יוכל לשפר את יכולת הניטור והבדיקה שלו.
אחת הדרישות האמריקניות שהתקבלה נוגעת לצמצום תקרת סדר הכוחות של יוניפי"ל, ולהוריד אותה מתקן של 15 אלף חיילים ל-13 אלף. מדובר בעניין סמלי בלבד שמטרתו להעביר מסר של אי שביעות רצון מתפקוד הכוח - ובשל כך אין הצדקה להחזיקו כך. בפועל, ביוניפי"ל משרתים 10,500 חיילים.
חרף השינויים, גורם ישראלי בכיר מסר כי "מבחינתנו, אי אפשר לומר שההחלטה תביא לשינוי. בסוף נצטרך 'לשבת על הראש' של יוניפי"ל ולדרוש שההחלטות ייושמו". עם זאת, הוא המשיך ואמר כי "יש כעת דרישה ברורה מהכוח לפעול כדי להגיע לכל האזורים שבהם קיים חשש לפגיעה בהחלטה 1701, כמו גם הדרישה מממשלת לבנון להיענות תוך זמן סביר לדרישות הללו".
עוד אמר הגורם: "להגיד שזה יקרה במאה אחוז? לא בטוח. בעבר ראינו החלטות שהתקבלו ויוניפי"ל לא ביצע. מבחינתנו, זה משאיר את הוויכוח על נושא האפקטיביות חי ומאפשר לנו ולאמריקנים להציג דרישות ברורות בהמשך ולא לחכות עוד שנה עד שיוארך המנדט".
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן מסר לאחר ההצבעה כי "ההחלטה היא תמרור אזהרה אחרון לממשלת לבנון. בחודשים הבאים נעקוב בקפדנות אחר תפקוד יוניפי"ל ונבחן אם יש הצדקה לקיומו".
לפני ההצבעה פנתה יו"ר ועדת המשנה לענייני חוץ בכנסת, ח"כ שרן השכל (הליכוד) לחברי המועצה בדרישה שלא להאריך את המנדט של יוניפי"ל באופן אוטומטי. "כוחות יוניפי"ל הוכיחו פעם אחר פעם כי אינם רוצים ואינם יכולים לעמוד במשימה שהוטלה עליהם", כתבה.
השבוע, נזכיר, פרסם צה"ל תיעוד מהמרחב שממנו בוצע ניסיון הפיגוע של חיזבאללה. בתיעוד נראה קו הגבול שליד מוצב ציפורן, בין היישובים מרגליות למנרה. הציר חשוף לירי מלבנון, אך במוצבים הסמוכים צה"ל נערך מחדש ולכן ככל הנראה נמנעה פגיעה בחיילים.
בעקבות האירוע, ישראל דרשה ממועצת הביטחון לחזק משמעותית את מנדט כוח יוניפי"ל עקב חוסר תפקודו. השגריר ארדן אמר בימים שלפני ההצבעה: "אין הצדקה לכוח מסורס שבתוך שטחו חיזבאללה מתעצם והופך את דרום לבנון לבסיס טרור". ארדן כתב לחברות מועצת הביטחון והזהיר כי "פעולותיו של חיזבאללה מערערות את היציבות באזור ויובילו להשלכות הרסניות".