כ־10% מכלל האוכלוסייה סובלים מאסתמה – מחלה כרונית התקפית, הנגרמת משילוב מרכיבים תורשתיים וגירויים סביבתיים שונים, כמו אלרגיה, עשן, סיגריות, אבק או וירוס הצטננות. סימפונות הריאה מתכווצות ומפרישות חומרים דלקתיים כתגובה לגירויים שונים, והאדם מרגיש קוצר נשימה, צפצופים, שיעול ממושך וכרוני, ליחה וכדומה, ומתקשה להתאמץ. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אם כי התפרצותה שכיחה יותר בקרב ילדים. יחד עם זאת ניתן להעריך, שיש אחוז לא מבוטל של אנשים שסובלים מאסתמה, אך לא אובחנו מעולם. אלה התרגלו לסבול, להגביל את עצמם ולא לנשום טוב.
חולה מאובחן על־פי דרגת החומרה שלו ועל־פי השליטה במחלתו (תדירות הופעת התקפים). החולה יכול להיות במשך תקופה ארוכה ללא תסמינים או התקפים, אולם המחלה לא נעלמת, וצריך לדעת לטפל בה גם באופן קבוע וגם באופן זמני, בזמן התקף. ישנה הבנה כיום בעולם הרפואה, שעלול להיגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מאסתמה שאיננה בשליטה. גם מטופל שנוטל טיפול באמצעות משאף, אך עדיין נמנע מלבצע פעולות מסוימות, למשל פעילות ספורטיבית, מחלת האסתמה שלו איננה מאוזנת ומלווה בפגיעה באיכות החיים. במקרים מסוימים אסתמה יכולה אף לגרום לתמותה, כשעל־פי מחקרים בעולם, היה ניתן למנוע זאת אילו היו מאבחנים ומטפלים בחולה כראוי ובזמן.
גם באסתמה קלה החולים עשויים לחוות התקפים, לעיתים אף קשים. הטיפול המקובל במקרים אלה הוא שימוש לפי צורך במשאפים, המכילים הן סטרואידים בשאיפה והן מרחיבי סימפונות מהירי־פעולה, המטפלים בדלקת ומספקים הקלה מהירה. החולים ברמה בינונית נוטלים באופן קבוע משאף עם מרחיב סימפונות וסטרואידים לצורך מניעת התקפים. במופע הקשה של המחלה ההתקפים אינם מגיבים לאינהלציה פשוטה או למשאף גם במינונים גבוהים. מדובר בחולים עם התקפים, שדורשים אשפוזים או ביקורים בחדרי מיון מספר פעמים בשנה, בליווי טיפול בסטרואידים סיסטמיים בצורת כדורים או זריקות אפילו למספר ימים.
"תותחים מונחי מטרה"
אבחון המחלה נחשב לפשוט ובסיסי, אך חייב להיות יסודי כדי לקבוע אם מדובר באסתמה או במחלות אחרות עם תסמינים דומים. ברוב המקרים מבצעים בדיקת תפקודי ריאות, אולם יש מטופלים שזקוקים לבדיקות מורכבות יותר, לרבות בדיקות דם על מנת להתאים למטופל את הטיפול המתאים ביותר עבורו.
כאמור, אחד מהאלמנטים החשובים ביותר בטיפול באסתמה הוא שהמחלה תהיה בשליטה ומאוזנת. "מחלה לא מאוזנת מתבטאת כאשר אדם מרגיש שקוצר הנשימה מפריע לו לתפקד והוא משתמש יותר ויותר במשאפים למיניהם. הרבה פעמים האסתמה מפריעה לו לישון בלילה, אין לו אוויר", מסביר פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין של קמפוס בילינסון.
מה היתרונות והחסרונות של הטיפול בעזרת משאפים סטרואידיים?
"המשאף הסטרואידלי הוא טיפול שמרפא את המחלה, בכך שהוא מפחית את הדלקת בסימפונות ומרגיע אותן מפני ההתכווצויות. מדובר בטיפול עם מעט מאוד תופעות לוואי, אבל הוא מותנה בהתמדה בשימוש. במקרה של אסתמה בינונית, יש להשתמש במשאף מדי יום ולפעמים מספר פעמים ביום, גם כשמרגישים טוב, על מנת למנוע את התגובה לגירויים הסביבתיים שגורמים להתקפים. זהו טיפול מצוין, ששנים רבות היה המוביל באסתמה".
בשנים האחרונות חווה התחום פריצת דרך מדהימה, עם פיתוחם של טיפולים ותרופות חדשניים לטיפול מיטבי בחולים עם אסתמה קשה. מדובר בתרופות ביולוגיות, שמכוונות לאותו חלבון או חומר מסוים בגוף שמעורר את הדלקת אצל החולה, או חסימה/עיכוב של פעילות החלבון, מבלי לפגוע בכל המערכת, כמו במקרה של נטילת סטרואידים. כיום, כשמגיע מטופל עם אסתמה קשה, והרופאים מאבחנים את הגורם לתהליך הדלקתי, יש ביכולתם לכוון "תותחים מונחי־מטרה" ולנטרל את המחלה שלו עם הרבה פחות תופעות לוואי. אנשים שנטלו במשך שנים סטרואידים בבליעה, מקבלים עתה זריקה של תרופה ביולוגית – ומצבם משתפר משמעותית.
איך עובדים הטיפולים הביולוגים החדשניים ולאילו חולים הם מיועדים?
"הטיפולים הביולוגים מתאימים רק לקבוצה מסוימת של חולים באסתמה קשה. מדובר בטיפולים שניתנים בעיקר באמצעות זריקות, שחולל שינוי עצום במחלה, ובזכותו אסתמטים רבים עם התקפים חוזרים שכחו מהמחלה. מתן הטיפולים מותנה בהערכת הגורם המתווך, המוביל להתפתחות הדלקת. נמצא, שבמקרים שבהם יש לחולי אסתמה כמות מוגברת של תאי דם לבנים מסוג אאזונופילים – ניתן להביא לשליטה באסתמה על ידי שימוש בנוגדנים ביולוגים שגורמים להפחתה משמעותית בכמות התאים האאזונופילים. הטיפולים ניתנים בזריקה חודשית או אחת לחודשיים במזרקים אוטומטיים, בדומה לאטרופין, שהחולה יכול להזריק לעצמו. במקביל לזריקה אנו ממליצים על המשך שימוש במשאף הסטרואידלי לשם מניעת התקף, אבל ללא ספק הטיפול הביולוגי הוא בבחינת פריצת דרך משנת חיים".
לדברי פרופ' קרמר, הטיפולים הביולוגים נכנסו לסל הבריאות לפני מספר שנים, אבל כדי לקבלם, נדרשת עדות לשלושה התקפים בשנה והוכחה של שימוש סדיר במשאפים. אם למרות זאת החולה חווה התקף, הוא נכנס להגדרה של זכאות לטיפול הביולוגי.
"יש אנשים שלוקחים סטרואידים כל הזמן בגלל ההתקפים, אבל לא מודעים לטיפול ביולוגי, שאיננו קורטיזונים, והוא נטול תופעות לוואי שיש לסטרואידים, שמשנה את החיים לחלוטין", מסכם פרופ' קרמר.
