ברקע הטענות של ישראלים רבים, שלטענתם קיבלו בימים האחרונים הודעה שגויה ממשרד הבריאות שלפיה עליהם להיכנס לבידוד על בסיס איכוני השב"כ שחזרו לפעולה, מבהיר הבוקר (יום ב') ד"ר הראל מנשרי, אחד ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, לאולפן ynet: "האיכון לא עומד בפני עצמו. הוא אמור לתת כלים לגורמי הבריאות שיבצעו חקירה אפידמיולוגית".
מנשרי הוסיף: "הכלי הזה לא נועד לטיפול במערך בריאותי אלא נועד למלחמה ולסיכול טרור. זה כלי שבמסגרת המאבק בטרור הוא חלק ממערך שלם של כלים שאיתם נלחמים".
"זה כמו שצה"ל יעצור 300 פלסטינים כי הם שהו באותו רחוב של המחבל"
מערכות האיכון של השב"כ מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת אך פשוטה יחסית: הצלבת מיקומו של אדם באמצעות מיקום הטלפון הנייד שלו, על פי כמה אנטנות סלולריות במרחב שחופפות זו את זו. רמת הדיוק של המערכת היא של כמה מטרים ולעולם לא תהיה מדויקת לחלוטין, אך שיטה זו, שפותחה נגד הטרור והובילה לתפיסת מחבלים רבים ולסיכול פיגועים, לא עמדה אף פעם לבדה.
יכולות תחקור אנושיות, מודיעין מסוכנים בשטח, ניתוח ועיבוד מידע, אמצעי תצפית וגם האזנות היו חלק מהכלים שאפשרו את הדיוק המירבי בסגירת המעגל שאפשרה את תפיסת המחבל או סיכולו באופן כירורגי ויעיל. הדבר שקול, לצורך העניין, לכך שצה"ל יפשוט על חברון ויעצור בה 300 פלסטינים רק כי הם שהו באותה שכונה או רחוב לצד מחבל, לאורך כמה ימים, ועל אף שניתן להעריך שרק אחד או שניים מהם היו מודעים למחבל ועזרו לו. רק שימוש בשיטות מודיעיניות ובמקורות מידע נוספים מונע בשגרה בשטחים מצב שכזה.
"אם המערך לחקירות אפידמיולוגיות היה פועל בהיקף נכון, ב-3 שאלות פשוטות של מתשאל אנושי ניתן לבדוק אם אכן האזרח שנדרש לבידוד נחשף לחולה קורונה", הסביר ל-ynet גורם שמעורה בנושא. "הרי הרמטכ"ל, הנשיא ושר הביטחון לא נדרשו לבידוד למרות שעמדו בשבוע שעבר לצד מפקד מג"ב שהתברר כי נדבק בקורונה, מאחר שתחקרו זאת בפשטות וראו גם לפי הצילומים שכולם שם עטו מסכות ושמרו על מרחק זה מזה, ולכן לא היה צורך בבידוד. בשיא הקורונה בגל הראשון, הבלגן הנוכחי לא הורגש כי היה סגר וחולי קורונה חשפו עצמם למעט אנשים אחרים. כיום אין סגר ויש תחלואה נרחבת, כולם מסתובבים חופשי במקומות רבים, ולכן על כל חולה קורונה מגיעים למכפלות של 400-300 אנשים שהיו לידו ונדרשים לבידוד".
האיכונים, יש להזכיר, לא מזהים קירות, ולכן גם אדם שהיה בביתו אך בקומה מעליו היה חולה קורונה בבידוד ביתי יידרש באופן מיותר לבידוד. מערך חקירות ראוי ומאויש היה מונע גם מצב זה, שמוביל גם הוא לשיבוש של המשק והכלכלה, מאחר שאלפים רבים של ישראלים נדרשים לבידוד, כך שיכולתם לעבוד מוגבלת עד לא קיימת.
יש לציין כי ראש השב"כ נדב ארגמן התנגד לעיגון המהלך בחקיקה, גם מהטעם שהדיון הציבורי ביכולת זו חושף בפני האויב את אמצעי האיכון, שהוביל כאמור לסיכול פיגועים רבים.
הפתרון לכך גם הוא תקוע: אפליקציית מגן 2, שאמורה להיות יעילה וטובה יותר מגרסתה הראשונית, תשמש חלופה לאיכונים ללא צורך בשב"כ, שתמך טכנולוגית במפתחיה וסייע להם לבצע את ההתאמות האזרחיות הנדרשות. הפיתוח בגרסתו השנייה עדיין לא הושלם. "אפשר בהסברה לשכנע את האזרחים להוריד את האפליקציה הזו כחלופה לאיכוני השב"כ, ואם צריך לקבוע זאת גם בחוק", הוסיף הגורם. "כיום מנגנון הערעור יושב במשרד הבריאות, למרות שלא מדובר בטעויות של המערכת הטכנולוגית אלא בהישענות רק עליה. 5,000 החולים שהתגלו בזכות יכולת זו אותרו, נזכיר, כשהיה סגר מלא, ופחות אזרחים נדרשו לבידוד".
נכנס לבידוד למרות תיעוד ממצלמת הרכב
אחד הישראלים שקיבלו הודעה להיכנס לבידוד היה שמוליק פיירמן, שלפי הנטען בהודעה שהה ליד חולה קורונה ב-1.7 בין השעות 22:00-23:00. בריאיון לאולפן ynet מציג פיירמן תיעוד ממצלמת הרכב שלו שלפיו בשעה הזאת היה בנסיעה.
אנחנו רואים את מצלמת הרכב שלך, היית כל השעה הזאת על הכביש?
"בסביבות עשר וחצי הגעתי הביתה ולא יצאתי יותר מהבית. החניה שלנו בתוך הבית, לא הגעתי לאף אחד בדרך".
פיירמן ניסה להתקשר למשרד הבריאות: "היה קשה להשיג אותם בטירוף. שעות בטלפון, בסוף כשהם עונים לי הם אומרים שאין להם מה לעשות והם מפנים אותי למשטרה למוקד 100. גם הם אין להם מה לעשות, ומפנים אותי לפיקוד העורף".
מה אומרים לך בפיקוד העורף?
"שהם לא מטפלים במקרים כאלה, הם מטפלים רק בחולים שצריך לנייד אותם".
עד כמה זה מתסכל שאתה צריך להיות בבידוד שבועיים?
"מאוד מתסכל, זה על סתם, לא הייתי ליד אף אחד, אני לא מרגיש לא טוב, זה מיותר".
צריך להירשם במשרד הבריאות, שקלת לא לעשות את זה ולהמשיך בחייך כרגיל?
"ומה, לקבל קנס? לא מתאים לי בתקופה הזאת, זה קצת יקר לי".
ד"ר מנשרי התייחס למקרה: "צריך לבוא בטענה בעיקר לגורמי מערכת הבריאות ולא לשירות. הכלי הזה אמור לתת נתונים למערכת הבריאות, והיא אמורה לצאת לחקירה אפידמיולוגית שהיא זו שתיתן את התשובה האמיתית. החקירות האפידמיולוגיות קרסו, והקריסה הביאה כנראה לתוצאה הפחות טובה במקרה הזה".
אתה חושב שלא צריך לחייב אנשים להיכנס רק על סמך האיכונים האלה?
"זה לא היה אמור להיות ככה, הייתה אמורה להיות חקירה אפידמיולוגית שתיתן את התשובה האמיתית בסופו של דבר, והדבר הזה כנראה לא קיים, את זה מישהו שכח בדרך. זה לא כלי שאמור לעמוד בפני עצמו".
יש איזושהי בעיה בסנכרון הזמנים?
"ממה שזה נראה לנו כאן עם עובדות קשה להתווכח, יש כאן איזו בעיה, אבל את הדבר הזה ניתן לפתור אם ממלאים את שאר התנאים. פה עובדים על פי תנאי אחד והוא קצת בעייתי, הוא לא מספיק. יכול להיות ששמוליק היה על הכביש ובמכונית לידו חלף באותו הזמן חולה קורונה, אני לא יודע מה הסיפור, אני לא מכיר את הנתונים שלו, הכול ייתכן כי המערכת באה ומודדת ונותנת תנאים של קרבה".
זה אומר שמספיק שבריר שנייה, ולא כמו שבמשרד הבריאות אומרים יותר מרבע שעה.
"אני לא יודע מה אומרים במשרד הבריאות, מה שברור זה שבמשרד הבריאות לא ממלאים את התנאי הכי חשוב של הסיפור הזה, וזה החקירה האפידמיולוגית שבאה להגיד אם זה נכון או לא נכון".
פורסם לראשונה: 12:24, 06.07.20