כחלק מעבודות לבניית הקו הסגול של הרכבת הקלה שבונה נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) בדרום תל אביב התגלה סמוך לשוק התקווה בית באר עתיק מהמאה ה-19, ששימש ככל הנראה את אחת המשפחות החזקות והעשירות שחיו בשלהי תקופת השלטון העות'מאני במקום.
לפני כשנתיים, עם השלמת הפקעת הקרקעות מתושבי המקום, הגיע לעיריית תל אביב-יפו מידע מתושב שטען בפניהם כי בידיו מפות היסטוריות שמעידות כי באזור קיים בית באר עתיק. נציגי העירייה סקרו את האזור לקראת תחילת העבודות, ונדהמו לגלות מתחם שלם שבתוכו גם נמצאה הבאר העתיקה.
בשנים האחרונות מקדמים מתכנני מנהל ההנדסה בעירייה תהליך להסדרת המבנים בדרום תל אביב שסובלים לטענתם מקיפאון תכנוני עוד מהתקופה העות'מאנית. "יש לנו תוכנית לבנות כיכר רחבה ברחוב האצ"ל שישמש את מבקרי שוק התקווה הנחשב לאחד השווקים החשובים בעיר ובגוש דן", אמר ל-ynet גורם בעירייה.
"כדי לממש את כל זה, יחד עם העובדה שבמקום אמורה להיבנות תחנה של הרכבת הקלה העתידית, עלה צורך להרחיב את המדרכות באזור", הוסיף הגורם, "תוך כדי עבודות של שופל פגעה הכף בבית הבאר - וכך הוא התגלה".
מתחם בית הבאר, שנמצא כמעט כולו על תוואי הקו הסגול ותחנת הרכבת, הוביל את גורמי התכנון בעיריית תל אביב לקיים הערכות מצב לפני המשך העבודות. בשלב זה הם מנסים למצוא פתרונות שמצד אחד יאפשרו לשמר את בית הבאר - בין היתר להכריז עליו כמבנה לשימור - ובמקביל שהעבודות לבניית קו הרכבת יימשכו. לאחר הגילוי, שותפו פעילים חברתיים בשכונת התקווה בתגלית המרעישה, שהפכה לשיחת היום בקרב התושבים.
"הבאר טרם נחשפה, עומקה לא ידוע"
האדריכל ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב, אמר ל-ynet כי על פי ממצאים ראשונים שנאספו בשטח, עולה כי בית הבאר היה שייך, כאמור, לאחת המשפחות החזקות באותם הימים בדרום תל אביב והוא נבנה ככל הנראה בשנת 1830.
"הבעלות על הקרקע במקום היתה שייכת למשפחת אבו-חארדה, שכנראה הייתה זו שהיוותה את הבסיס לשכונת התקווה כפי שאנו מכירים כיום", אמר הופמן. "במהלך העבודות במקום נהרס החלק הצפוני של המתחם, ששימש למגורים ולא היה חלק קרדינלי מבית הבאר, אולם בית הבאר עצמו לא נפגע".
בסקירת מחלקת השימור בעירייה נמצא חדר בית הבאר עצמו ובו מנגנון השאיבה של הבאר, כמו גם בריכת אגירה ששימשה לעיתים כבריכת שחייה למשפחת אבו חארדה ולמקורביהם.
"מנגנון השאיבה של הבאר היה ככל הנראה גלגל שהסתובב באמצעות חמור או גמל במטרה להעלות מים ממעמקי הקרקע אל מעל האדמה", אמר הגורם. "בתקופה מאוחרת יותר הוסב המנגנון לדוד מנועים שהופעל באמצעות מנוע שכן במקום נמצאו תושבות מנוע גדולות שמעידות על גודלו".
בריכת האגירה, בה שחו דיירי המתחם ומקורביהם, שימשה במקור להשקיה של גידולים חקלאיים. בעירייה חיפשו עדויות לחלקי תעלות באזור אולם בשלב זה טרם נמצאו שכאלה. "עוד לא חשפנו את הבאר עצמה", אמר הופמן.
"אנחנו עדיין לא יודעים את העומק שלה", הוא הוסיף. "המבנה עדיין לא יציב ומסוכן, כך שאנחנו בשלב הזה מנועים להכנס אליו פיזית, אלה מחכים שיחזקו אותו ואז נמשיך לחקור את המקום".
