בכך, למעשה, תיפטר הבעיה שנוצרה בעקבות ההסכם הקואליציוני, שלפיה נתניהו יוכל לפזר את הכנסת בשל חוסר הסכמות על התקציב - ובכך גם גנץ לא יתמנה באופן אוטומטי לתפקיד ראש הממשלה.
לאור לוח הזמנים הצפוף - פחות מחודשיים למועד העברת התקציב - גורמים במערכת הפוליטית העריכו שדחיית המועד היא אפשרות ריאלית. נציין, כי את מועד אישור התקציב ניתן לדחות באמצעות חקיקה.
בכחול לבן מנסים למצוא פתרון לאישור התקציב, כך שגם אם יאושר תקציב חד-שנתי, חילוף התפקידים בין נתניהו לגנץ לא ייפגע. גורמים במפלגה אמרו כי הם יתעקשו לקיים את הסכם הרוטציה כפי שנכתב בהסכם.
נתניהו קיים הבוקר דיון כלכלי בהשתתפות נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הנוכחי פרופסור אמיר ירון, ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, פרופסור צבי אקשטיין, פרופסור אורי חפץ ואחרים. בהמשך היום יקיים נתניהו התייעצויות כלכליות נוספות.
בעוד בליכוד טוענים שהתקציב צריך להיות חד-שנתי ולא דו-שנתי לאור משבר הקורונה, בכחול לבן טוענים כי תקציב חד-שנתי בפועל יהיה לשלושה חודשים בלבד ולא יספק ודאות למשק. עם זאת, נראה שהסוגיה בכלל פוליטית: נתניהו, נזכיר, יכול לפזר את הכנסת מבלי שבני גנץ יהפוך לראש הממשלה רק אם תקציב המדינה לא עובר - כך שאם יעבור כעת תקציב חד-שנתי, יוכל נתניהו להפיל את הממשלה בעוד כמה חודשים על רקע אי מעבר התקציב לשנה הבאה.
בהסכם הקואליציוני עם כחול לבן, שנחתם לאחר שהתפשטה מגפת הקורונה בישראל, נקבע שהתקציב שיעבור בממשלת החירום יהיה דו-שנתי. מאוחר יותר שינו בליכוד את עמדתם, מה שהעלה את חשדם של אנשי כחול לבן בדבר נכונותו של נתניהו לקיים את ההסכם. בכחול לבן גם מתחו ביקורת על איומי הליכוד בהליכה לבחירות חרף משבר הקורונה.
מוקדם יותר היום פורסם ב"כלכליסט" כי עלות הדרישות הקואליציוניות להעברת תקציב המדינה מגיעה לחמישה מיליארד שקל.
בכחול לבן דרשו בין היתר שהתקציב יכלול חינוך חינם בגילאים 3-0, דמי אבטלה לעצמאים, הכרת בריבית על המשכנתא לצורכי מס ומבצע להעלאת שארית יהודי אתיופיה. יהדות התורה וש"ס, מנגד, דורשות לעגן את תקציב הישיבות בסך כ-1.2 מיליארד שקל בבסיס התקציב. השר לענייני ירושלים רפי פרץ, שמחזיק במנדט אחד מטעם מפלגת הבית היהודי, דורש להקצות 300 מיליון שקל לגרעיניים תורניים, אולפנות, תנועות נוער ועוד.