מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות לחבר הכנסת חיים כץ. בג"ץ דחה דיון בעתירות שמבקשות להסיר את חסינותו של השר לשעבר כץ בפרשת המניות. זאת לאחר שזכה לחסינות מהכנסת, מהעמדה לדין בפרשה. כעת מתברר שעוד טרם הדיון מנהלים הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לנסות להגיע להסכמות. על הפרק - נושא החסינות וגם הגעה להסדר בעניין כתב האישום נגדו.
מבקשה שהוגשה הערב (שלישי) על ידי מחלקת הבג"צים, עולה כי בשל המגעים להסדר טיעון, המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את הדיון בהסרת החסינות של כץ. הדיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון ומשמר הדמוקרטיה אמור היה להתקיים מחר בבוקר, אך בעקבות בקשת המדינה הדיון נדחה ל-26.8.
בבקשת המדינה לדחייה נאמר כי היועמ"ש וח"כ כץ מבקשים להביא לידיעת בית המשפט את "דבר קיומם של מגעים מאומצים ביניהם, אשר עשויים לייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירות. המשיבים יבקשו להבהיר, כי פעלו להאיץ את המגעים ביניהם וקיימו שיח אינטנסיבי על מנת להשלימו טרם הדיון, אולם על אף המאמצים, למרבה הצער, לא עלה בידיהם להשלים את השיח ביניהם, וכעת הוברר כי יידרש להם פרק זמן קצר נוסף למיצוי המגעים".
בפברואר 2020 מליאת הכנסת הצביעה בעד מתן חסינות לכץ, שביקש אותה מפני כתב האישום נגדו בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. ההצבעה התקיימה בדיון פגרה מיוחד: 62 ח"כים תמכו בחסינות מול 43 מתנגדים. מדובר בחסינות דיונית בה זכה כץ שמנעה העמדתו לדין.
עוד קודם לכן, באוגוסט 2019, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להעמיד לדין את כץ, שר הרווחה דאז, בפרשת המניות בעבירות של מרמה והפרת אמונים. על פי האישומים, כץ סייע לאיש שוק ההון ולחברת "אקוויטל" - וקיבל בתמורה מידע פנימי שהניב לו לכאורה רווחים של מיליונים. כץ התפטר מתפקידו כשר בעקבות ההודעה.
כץ בדיון על חסינותו: "שותים את דמי"
(צילום: ערוץ כנסת)
כץ, נטען, עזר לחברו - איש שוק ההון מוטי בן ארי - בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בתחילה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו.
בכתב האישום, החתום על ידי עורכי הדין חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), נאמר כי במקביל לכהונתו של כץ כחבר כנסת, הוא שימש גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת - ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית.
חברו, בן-ארי, הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל. תפקידו של בן-ארי כלל מתן ייעוץ פיננסי לקבוצת אקוויטל, ניהול המזומנים ותיק ההשקעות הפיננסיות של חברות הקבוצה, גיוסי הון וכו'. מתוקף תפקידו, עסק בן-ארי במסחר בנייירות ערך בחשבונות החברות בקבוצה. כמו כן, הוא ניהל את תיק ניירות הערך הפרטי שלו שכלל, בין היתר, החזקות באגרות חוב.
לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים: במסגרת זו, נכתב, השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.
על פי האישום הראשון, ב-2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל, והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי. באותה עת החזיקה קבוצת אקוויטל אגרות חוב של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים. תיקון 44 עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקוויטל, לבן-ארי ולשר כץ - שהחזיק אף הוא באגרות חוב של חברות בקשיים.
בנוסף לכך, נטען כי השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.
