תחום העשייה פורץ הדרך: חינוך
"החינוך הוא ספינת הדגל שלי. כ־50-51 אחוז מהתקציב העירוני מושקע קודם כל בו. השקעה בחינוך מעצבת ומזניקה את העיר למקומות הכי גבוהים שיש", אומר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס.
לדבריו, בראשית כהונתו 70% מבוגרי התיכונים היו זכאים לתעודת בגרות, ואילו היום האחוז קפץ ל־92.2, כשלכך מתלווה פעילות התנדבותית של בני נוער על בסיס קבוע במהלך הלימודים. "אנחנו מובילים בעשור האחרון גם בנתוני הגיוס לצה"ל. כל אלה יחד מייצרים את הליבה המרכזית של תחום החינוך", הוא אומר ומוסיף, כי לצד אלה "מתקיים פיתוח בר קיימא מסיבי של שטחים ירוקים ומשטחים סינתטיים למשחק, כדי לייצר לילדים סביבה מותאמת במרחבים השכונתיים ובמוסדות החינוך, ולהעניק את כל המעטפת שמאפשרת לצוות החינוכי להתמקד במלאכת החינוך".
באשר למעבר ללימודים היברידיים בתקופת הקורונה, מוסיף ביבס, כי שנים רבות הפציר במשרד החינוך לשלב לימודים כאלה עבור תלמידים שלא יכולים להגיע לכיתות מסיבות שונות ובכך לייצר כיתות קטנות, אך לשווא. אלא שאז פרצה המגפה ובבת אחת התחוללה המהפכה המקוונת – מהחזרת הילדים לשגרה בבתי הספר והגנים ועד רישום נוח באמצעות אפליקציה למוסדות החינוך בעיר. "מערכת החינוך היא המקום שבו העירייה יודעת לשמור הכי טוב על הילדים, והממשלה צריכה להעביר את הסמכויות בתחום זה לראשי הרשויות ולאפשר לנו להתקדם", הוא מסביר.
העשייה שמאחורי התנופה
ביבס מספר שמאז נכנס לתפקידו, ההכנסות מארנונה שלא למגורים עלו מ־17% ל־45% ולהערכתו, עד תום 2022 יחצו את ה־50%. "הדבר המרכזי הוא לפתח את כל תחומי סביבת התושבים ואת הצד הכלכלי של העיר", הוא אומר. "בהיבט הכלכלי, פיתחנו בצפון העיר את הפארק הטכנולוגי - מעל מיליון וחצי מ"ר, שבהם כ־150 חברות הייטק, סייבר, ביוטכנולוגיה, מרכזי ניהול ולוגיסטיקה, משרדים ועוד. אלה מייצרים מקומות עבודה והכנסה נוספת לעירייה, שמשקיעה אותה בחזרה בעיר".
כמו כן בדצמבר 2019 נפתח להרצה בשדרות דם המכבים מרכז העסקים, הפנאי והבילוי הראשי. "המתחם הוא הלב המסחרי הפועם של מודיעין. מדובר בשדרה באורך קילומטר אחד, שמשני צידיה עירוב שימושים מלא של מגורים עם משרדים והייטק, תרבות ופנאי ובקומת הרחוב - חנויות ומסעדות", מתאר ביבס. המרכז, שמסיים בימים אלה את תקופת ההרצה, הולך ומתמלא בעסקים, כשבקרוב צפויים להיפתח שם מרכז מוזיקה ובית המלון הראשון בעיר.
פרט לאלה העיר התחדשה בשלוש שכונות – הציפורים, נופים ומורשת. "בכל שכונה כזאת יש לתכנן מראש ולהקים את כל מוסדות החינוך, התרבות, הפארקים ולמעשה, את כל התשתיות הנדרשות", אומר ביבס.
בהיבט הסביבתי, לדבריו, למעלה מ־3,500 דונם מפותחים כפארקים ירוקים, ומעל 50 ק"מ של שבילי אופניים נסללו לאורכה ורוחבה של העיר. אליהם מצטרפת טיילת, שמתחברת ליער בן שמן ולשביל ישראל, כך שניתן לגמוא כ־22 קילומטר ברציפות.
בתוכנית: בית חולים, אוניברסיטה ועיר חכמה
לאחרונה אושרה את תוכנית המיתאר המחודשת של העיר. "בתכנון חשובה היכולת לצפות את פני העתיד – כך שב־35 השנים הבאות נדע כמה ייבנה ובעיקר מה מיועד לזוגות צעירים, שזה המפתח להשארת הדור הבא בעיר", אומר ביבס. במסגרת התוכנית, הועברה הבנייה מהגבעות הדרומיות אל הגבעות הצפוניות, כשהראשונות הופכות לגן לאומי.
לצד זאת הוא פועל להקמת מרכז רפואי אקדמי במרכז העסקים הראשי. "מדובר בכ־10,000-8,000 מ"ר של חדרי ניתוח, מרפאות מומחים ועוד, עם חיבור לצירים הראשיים בעיר", אומר ביבס ומוסיף, שבשלב ב' של תוכנית המיתאר הוקצו 150 דונם להקמת בית חולים גדול ולצידו שטח לאוניברסיטה.
מרכז עסקים ראשי נוסף צפוי לקום בשלב המאוחר של תוכנית המיתאר בצמוד לפארק הטכנולוגי. המרכז המדובר ייצור רצף אורבני, כשיתחבר מצד אחד לקניון העירוני ומהצד השני לבית המלון הנבנה, כשכל אלה מתחברים לתחנת הרכבת, המתוכננת להגיע עד למרכז העסקים הראשי העתידי.
לא מעט תושבים עובדים בירושלים, ולקראת סוף 2021 ייפתח קו הרכבת שיביא אותם בתוך 18 דקות ממרכז העיר לבנייני האומה. עוד צפוי להיפתח בצמוד לתחנה המרכזית מרכז עבודה שיתופי בגודל 1,600 מ"ר, שמיועד לצעירים ולחברות יזמיות. "המתחם יאפשר מעטפת שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו", מסביר ביבס ומוסיף כי העיר מתחדשת גם באטרקציות: בציר שבין השכונות הצפוניות לפארק הטכנולוגי נפתח פארק המים, הנופש והספורט ולצידו נבנים קיר טיפוס מרשים ופארק נינג'ה לחובבי האתגרים.
בשלוש השנים האחרונות מקודם במודיעין נושא העיר החכמה, באמצעות הקמת מרכז הפעלה, שדרכו ינוהלו כל המערכות העירוניות - מחישוב פינוי אשפה לפי משקל ועד מידול מלא של כל בית לצורך איתור בעיות תשתית ועוד. ביבס: "בתקופת הקורונה בנינו דשבורד של חולים מאומתים לפי רחובות, שכונות ובתי ספר, וכך קטענו את שרשרת ההדבקה בתוך שעות. הרעיון הוא לייצר דשבורד אחד שקוף לציבור, הכולל את כל נושאי העיר. כך יוצרים חיבור הדוק יותר עם התושבים ומקצרים משמעותית את מתן השירות".
לדבריו, הקורונה שינתה את דפוסי הניהול והעבודה בערי ישראל: "לראשונה הממשלה הבינה שהשלטון המקומי הוא האופרטור הראשי, לצד פיקוד העורף, שהצליח לעשות את זה. אנחנו מחוברים ויודעים הרבה מאוד על התושבים והעיר", הוא מסכם.