לאחר ששר החינוך, יואב גלנט, הציג הבוקר (ד') את המתווה הסופי לחזרה ללימודים, הורים רבים יוצאים נגד התוכנית וטוענים "שוב אנחנו שקופים". גם מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד מתחה ביקורת על המתווה ואמרה כי הוא ריק מתוכן, והזהירה: "אם הליקויים לא יתוקנו, הסתדרות המורים תנקוט בצעדים ארגוניים".
מתווה החזרה ללימודים ב-1 בספטמבר תחת מגבלות מגפת הקורונה, משלב בין למידה מרחוק לבין לימודים בבתי הספר בכיתות של עד 18 תלמידים. לפי שר החינוך, יואב גלנט, המתווה, תחת הכותרת "לומדים בביטחון", אושר במשרד החינוך בשיתוף עם ארגוני ההוראה, אלא שבן דויד מצידה הבהירה כי הוא אינו מקובל עליה במתכונתו הנוכחית והוסיפה כי זה חמור שגלנט טוען כי הוא גובש בשיתוף פעולה עם ההסתדרות.
לדברי בן דויד, גלנט לא כלל במתווה דבר ממה שסוכם בפגישה עימה ועם מנהלי בתי הספר. היא פנתה במכתב למנכ"ל משרד החינוך ובו הבהירה כי אם התוכנית לא תתוקן, תנקוט כאמור ההסתדרות בצעדים.
מי שעוד יצאו נגד המתווה הם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים והורים לילדים חולים, שלטענתם התוכנית לא מספקת עבורם מענה. עו"ד רויטל לן כהן, שעומדת בראש קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ובנה בן ה-17 עם אוטיזם וקשיים נוירולוגים, אמרה: "אנחנו שוב שקופים. היום כל ילד שלישי הוא עם צרכים מיוחדים, אי אפשר לפרסם מתווה בלי להתייחס אליהם".
לן כהן התייחסה לכך שבתוכנית כתוב כי יוקדשו 100 מיליון שקלים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אך לא מצוין באיזה אופן: "לא רק שהרפורמה בחינוך המיוחד פגעה אנושות בילדינו, כעת מוסיפים חטא על פשע ולא מגדירים תנאים ברורים עבורם בשגרת הקורונה. זה לא מתווה, זה כיבוי שריפות ובעוד שנה-שנתיים כשהקורונה תעבור נגלה שיש ילדים שהשארנו מאחור".
שרונה נמר, אם לילד חולה העומדת בראש מאבק ההורים שילדיהם מרותקים לביתם, יצאה גם היא נגד המתווה: "איך משרד החינוך ימצא פתרון לילדים האלה? אנחנו אפילו לא יודעים אם לקחו אותם בחשבון. כשמישהו כל הזמן מבטיח לי 'יהיה בסדר', אני יותר מודאגת, אנחנו רוצים תוצאות בשטח ולא רק הבטחות". הודיה ניסנקורן, אמא לילדה בת 4 עם ניוון שרירים, אמרה: "אנחנו נמצאים בסימן שאלה גדול בנוגע לשנת הלימודים הבאה. במתווה הזה אין שום התייחסות אלינו. אנחנו צריכים לדעת איך להתכונן, הילדים האלה הם כמו כל הילדים במדינת ישראל ויש להם את הזכות לקבל את החינוך הכי טוב".
תקציב המתווה יכלול בין היתר מענה לתלמידים שאין להם אמצעי קצה המאפשרים למידה מרחוק, כגון מחשב או טאבלט. במגזר הערבי חוששים שחודש בלבד אינו מספיק בכדי לתת מענה ליותר ממאה אלף תלמידים. "לא רק שיש תלמידים שאין להם מחשב, כ-50 אלף מהם חיים ביישובים לא מוכרים שאין בהם תשתית של חשמל או אינטרנט והם לא יוכלו לבצע את הלמידה מרחוק כלל", אמר ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי.
