רס"מ ח', לוחם ותיק ומנוסה המשרת זה 19 שנים ביחידת המסתערבים של משמר הגבול, נאבק באגף השיקום של משרד הביטחון, המסרב להכירו ולסייע לו כנכה צה"ל, למרות שנפצע במהלך פעילות מבצעית סמוך לרמאללה, באוקטובר 2017. המאבק יעבור בקרוב לאולם בית המשפט בחיפה.
ח' נפגע בראשו בתקרית בטיחות כאשר דלת הרכב המבצעי של היחידה פגעה בו, בזמן שהיה חלק מכוח התגבור והעתודה לכוח העיקרי במבצע ללכידת מבוקש פלסטיני בכפר עין יברוד.
חבריו פשטו באופן מסוערב על הכפר, ובמקביל הכוח של ח' המתין במוצב צבאי סמוך בכוננות להתערבות למצב בו תסתבך הפעולה. בזמן זה כאמור, ספג הלוחם מהלומה מדלת הרכב בזמן שארגן את הציוד המבצעי, חש כאבי ראש עזים אך המשיך בפעילות עד לסיומה.
בהמשך מצבו החמיר והוא סבל מעילפון, סחרחורות ואובדן שיווי משקל. בדיקה שערכו לו גילתה שהוא סובל מדימום תת גולגולתי, ולכן הופסק תפקידו כלוחם. מאז הוא משרת ביחידה המובחרת בתפקיד מינהלתי.
אלא שבמשרד הביטחון דחו את בקשתו להיות מוכר כנכה צה"ל ומערכת הביטחון, פריבילגיה שהייתה מקנה לו טיפולים נאותים, ליווי ראוי ותמיכה כלכלית בהתאם לחוק.
הסיבה - במשרד טענו כי ח' נפגע ממחלה ולא מחבלה. לאחר פנייה נוספת שינו במשרד הביטחון את גרסתם וטענו כי הפגיעה בראשו של ח' לא נגרמה במהלך פעילות מבצעית, ולכן אינו זכאי להכרה כנכה צה"ל.
לפי החוק החדש שנכנס לתוקף לפני שלוש שנים, ונסמך על המלצות ועדת גורן, נקבע כי נכי צה"ל יוכרו רק אם נפגעו בפעילות מבצעית ולא בנסיבות אזרחיות או בטיחותיות. "ח' נפגע בשטח ההיערכות לפעולה ולא בפעילות המבצעית", חידדו במשרד הביטחון את החלטתם.
3 צפייה בגלריה
פנייה לשר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון ביטון: "פעילות מבצעית מתחילה ברגע הפקודה"
(צילום: מוטי קמחי )
בהיעדר נכות צה"לית ותמיכת אגף השיקום, ח' אמור להיות מלווה ע"י הביטוח הלאומי וקופות החולים, לצד רבבות אזרחים שנפגעו בשגרתם האזרחית. ח' לא ויתר, הגיש ערעור לבית משפט השלום בחיפה, ודיון מקדמי ראשון בתביעתו יתקיים בעוד כשבועיים.
"על פי התיקון לחוק הנכים משנת 2017, משרת קבע שנחבל במהלך שירותו יוכר לפי חוק הנכים רק אם מדובר בחבלה בשירות", הסבירה נשיאת העמותה למורשת והנצחת יחידות המסתערבים של מג"ב, ענת אברם, במכתב ששלחה בימים האחרונים לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון.
"התיקון הגדיר חבלת שירות כחבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות צבאי. החוק לא הגדיר מהי פעילות מבצעית, אילו פעילויות נכללות בהגדרה מתי היא מתחילה ומתי מסתיימת".
"ניסיונות להגיע להגדרות אלה, גם בדיונים בוועדות בכנסת עם נציגי משרד הביטחון, העלו חרס, לאחר שאלה הביעו אמירות מרגיעות ומצגים מטעים. משרד הביטחון ממלא את החוסר הזה בפרשנות מצומצמת שגורמת עוול ללוחמים שבקבע ובפרט ללוחמי יחידות המסתערבים".
בעמותה טוענים, כך גם עורך הדין שלמה ציפורי שמלווה את המאבק מטעמו של ח', כי פעילות מבצעית מתחילה עם קבלת הפקודה לביצוע המשימה המבצעית, וממשיכה בהכנות, בהצטיידות, בתרגול, בנוהל הקרב וההגעה לשטחי הכינוס וההיערכות, וכן מסתיימת בתחקיר שאחרי הפעולה. "זו עמדה ערכית הנגזרת מחובת החברה כלפי אלה המסכנים את שלומם ובריאותם בשליחותה, ומאפשרים לכלל האזרחים לחיות חיים בטוחים ושקטים", נטען ע"י העמותה.
ח' עצמו אמר לעורך דינו ציפורי על המאבק: "יותר משאני כועס על המערכת אני מרגיש פגוע. מפקירים אותי בשטח. בעיני זה כמו הפקרה בשטח. לא מגיע לי כמעט אחרי 20 שנים שבהם אני מסכן את חיי מדי יום שיפנו לי עורף".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אגף השיקום פועל תחת חוק הנכים, שחוקק בכנסת, ובכלל זה 'תיקון גורן', שקבע כי חבלה של איש קבע תוכר רק כשמדובר בחבלת שירות, שנגרמה בפעילות מבצעית ו/או באימון לפעילות מבצעית. המכתב התקבל במשרד הביטחון בתחילת השבוע. היות שהתביעה המתוארת בו מתנהלת בבית המשפט ומטעמי סודיות רפואית, לא נוכל להרחיב מעבר לכך".
