תוכנית הרחבה של יקנעם עילית מאיימת לחנוק את עמק השלום, שנמצא בין העיר לנחל השופט. תושבים בעיר יחד עם תושבי קיבוצים ומושבים סמוכים והחברה להגנת הטבע איחדו כוחות כדי לשמור על השטחים הפתוחים. דיון בנושא הבנייה בוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים צפוי להתקיים ביום שלישי.
ביקנעם עילית מתגוררים כ-23 אלף תושבים וראש העיר סימון אלפסי מבקש לבנות במקומות נוספים. לכן, בעירייה לטשו עיניים לשטחים הירוקים של שכנתה, המועצה האזורית מגידו. ביקנעם עילית החלו לתכנן יחד עם משרד השיכון תוכנית הרחבה, שצפויה לנגוס בשטחים של המועצה האזורית השכנה. תוכנית ההרחבה ידעה מספר גלגולים. כעת, על מנת להתחיל לתכנן ולבנות, יקנעם עילית פנתה לוועדה הגאוגרפית חיפה על מנת שיוחלט על העברת השטחים, שבהם נמצא בין היתר עמק השלום.
כשתושבי המושבים והקיבוצים באזור שמעו על התוכנית שקמה לתחייה הם חברו לכמה מתושבי יקנעם - שמתנגדים גם הם לפגיעה בעמק. תושבים בעיר הבינו שלא ניתן לתכנן סביב העמק שכולם אוהבים, ושיש צורך בתכנון עירוני חכם, שיפתור את כל הבעיות שעימן הם מתמודדים מדי יום: פקקים ותשתיות עירוניות חסרות. בנוסף לתושבי האזור, גם הארגונים הירוקים מתנגדים לתוכנית הדורסנית, על שטחים המהווים רובם ככולם מסדרון אקולוגי בין צפון-דרום ומזרח-מערב.
החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לוועדה הגאוגרפית ובה הוסבר כי אין לפגוע בשטחים הפתוחים באזור. בנוסף, השטח מהווה אזור ציד חשוב של הבז האדום, אשר מושב אליקים הוא מקום קינון חשוב שלו. "הבז האדום הינו מין בסכנה. ברמת מנשה מקננת אוכלוסייתו הגדולה ביותר בישראל", כתב רכז מחוז צפון של החברה לירון שפירא. בסקר אחרון שנערך התברר כי ישנה ירידה משמעותית בקינון הבזים באזור אליקים. "ייתכן שהסיבה היא היעלמות השטחים הפתוחים המהווים את שטחי הציד של הבז. בינוי כל השטח כפי שמבוקש יהרוס סופית שטחים אלה".
עוד נכתב כי "הנתונים מצביעים על כך שאזורי הביקוש העיקריים נמצאים במרכז הארץ. בצפון ישנו מלאי של עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות שטרם מומשו. ערים ברדיוס של 60-30 דקות נסיעה מיקנעם עילית חתמו על הסכמי גג והן משופעות ביחידות בנויות, שלא ברור היקף השיווק והמכירות שלהן. יקנעם עילית מציגה אפס אחוזים של 'התחדשות עירונית'. במצב זה אין סיבה להמשיך לתכנן בינוי בשטחים בתוליים".
ביום שישי האחרון תושבי המועצה האזורית מגידו ויקנעם הפגינו נגד התוכנית בשיירת מכוניות (תחת אילוצי ימי הקורונה). "זה מאוד מרגש לחוות ולממש סולידריות כזו בין קיבוצניקים, עירוניים ומושבניקים במאבק סביבתי שמשותף לכולנו. זה כיף לשתף פעולה עם ראשי מטה המאבק של יקנעם עילית. פגיעה בשטחים הירוקים ובטבע משמעותה פגיעה בציבור והיא לא מבחינה בין אשכנזים למזרחיים או בין מצביעי ליכוד למצביעי יש עתיד או מרצ", אמר חן מענית, תושב האזור. "אין היגיון בהתרחבות העיר לכ-40 אלף איש עם התשתיות הקיימות. התושבים חנוקים", אומר נאור יוסף (50) תושב יקנעם עילית. "למה להרוס את כל הריאה הירוקה הזו רק כדי להוסיף עוד בנייה? לא עדיף להשקיע במה שיש? אין בזה כל היגיון".
גם המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתוכנית. במשרד הסבירו כי התוכנית נעשתה בצורה לא מושכלת. "יקנעם עילית הינה עיר, לכן אין היגיון בבנייה צמודת קרקע וניסיון להתחרות במועצות האזוריות מסביבן. היא צריכה לאמץ את זהותה כעיר על כל המשתמע ולא לשאוף להיות מושב", כתבה המתכננת הסביבתית, הגר שושן. "התרחבות לשטחים הפתוחים, מעבר לכביש אזורי, יוצרת פרבור, מונעת חיי קהילה פעילים, מחייבת הוצאת שירותים מהעיר ונסיעות מרובות. הריסת שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים לטובת פיתוח עיר אשר רק מתפרסת ואינה משקיעה בפיתוח העיר הקיימת אינה מועילה לסביבה בכלל ולעיר בפרט".
שפירא סיכם את הדברים בצורה מדויקת בהתנגדות שהגיש: "משאב הקרקע בישראל הולך ונעלם. יש חשיבות עליונה לשמר את השטחים הפתוחים לתועלת הסביבה והאדם, לנו ולדורות הבאים".
ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, אמר: "המועצה האזורית מגידו מתנגדת בכל תוקף להעברת שטחים לבנייה לעיר יקנעם עילית בסמוך לעמק השלום. מדובר במרחב ביוספרי ירוק וייחודי בישראל ולא ייתכן כי דווקא שם תיבנה שכונה חדשה. יקנעם עילית יכולה להתרחב לגובה או במקומות אחרים ולא על חשבון המרחב הכפרי והחקלאי של מגידו, בוודאי לא במקום ייחודי כמו עמק השלום".
מעיריית יקנעם עילית נמסר: "נכון להיום מיצתה יקנעם את כל עתודות הקרקע שלה לבנייה, ולעיר אין עוד לאן להתפתח. לשם כך הכין ראש העיר, שחושב לטווח הארוך, תוכנית שתבטיח את עתידה של העיר לשנים 2040-2020. בשל כך הגישו עיריית יקנעם ומשרד השיכון בקשה לותמ"ל לבניית מתחם מגורים בשטח שבין אליקים לעין העמק והבקשה אושרה. דיון נוסף שהיה אמור להתקיים לבקשת שני שרים טרם התקיים בשל רצף מערכות הבחירות והתפרצות הקורונה. לצד זאת הגישה עיריית יקנעם בקשה להרחבת שטח היישוב של העיר לדיון בוועדה הגאוגרפית. קבינט הדיור החליט על מתחם מועדף להרחבה. חשוב לציין שהמועצה האזורית מגידו יושבת על כ-170 אלף דונם אדמות מדינה שניתנו לה למשמורת. בשטח העצום הזה מתגוררים כ- 13-12 אלף תושבים בלבד, בעוד שלפי תוכנית המתאר של יקנעם שטח היישוב הינו כ-8,500 דונם בלבד שעליהם צפויים לגור כ-35 אלף תושבים. מצב זה בלתי נסבל ולא יכול להימשך, וכולם מסכימים, כולל מגידו, שיקנעם כעיר מובילה ומבוקשת צריכה להתרחב. כאן המקום גם לציין עיריית יקנעם לא בונה ולא מתכוונת לבנות בעמק השלום. השטחים לבנייה המדוברים הם לא בעמק השלום והם רחוקים משם, וגם אינם שטחים חקלאיים".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "תחום התכנון נקבע בהתאם להבנות שהושגו בוועדה הגאוגרפית. לאור מיצוי עתודות הקרקע והצורך במציאת פתרונות דיור, משרד הבנוי והשיכון פועל יחד עם עיריית יקנעם למציאת שטחים מתאימים, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף ובתיאום עם מוסדות התכנון".
