אנו בעיצומו של החודש השביעי של משבר הקורונה, ששינה את חיי העולם כולו.
אזרחים וממשלות בעולם כולו, נאלצו ועודם נאלצים להתמודד עם התחלואה, ההגבלות, התמותה של בני האדם ותמותת הכלכלה והעשייה הפיננסית בארצם. כאן בישראל אנו מקדימים את כולם בסגר שני, בהבנת ערך קדושת החיים ובצורך לנקוט צעדים משמעותיים בכדי להדוף את המגפה הנוראית הזו.
הכלכלה והחברה בישראל אינן כתמול שלשום, ולעיתים נדמה כי במרץ 2020 נולדנו מחדש והשתנו סדרי עולם.
האבטלה שוברת שיאים, דור שלם של עובדים נמצא בחוסר ודאות - חופשה ללא תשלום, עבודה מהבית, הורים הנאבקים על שמירת מקום עבודתם לצד היעדר מסגרות לילדיהם, צעירים, חיילים משוחררים וגמלאים, כולם נאלצים להילחם על שגרתם, פרנסתם והבטחת המשך מקור לחמם. מציאות קשה זו, מחייבת חשיבה עמוקה ורחבה המפנימה כי חייבת להיות פלטפורמה של זהות אינטרסים בין כלל הצדדים, גם אם בעבר ניגודי האינטרסים ביניהם היו כל כך מהותיים.
זו אינה מגפה של קבוצה אחת, לא של הסקטור הציבורי או הפרטי, גם לא של ארגון עובדים או של ארגון מעסיקים, המגפה היא של כולם, היא מחייבת חשיבה על כל פרט, מתן מענה כלכלי וחברתי לכל אחת מזרועות החברה הנמצאת בסכנה, ומחייבת את הקמתו של הפורום הכלכלי־חברתי המייעץ למועצה לביטחון לאומי, פורום הכולל צוותי עבודה ומעניק ייצוג לכלל האוכלוסייה.
כמי שעומד בראש ההסתדרות הלאומית אני חווה את הקושי הרב שעוברים חברינו העובדים במקומות העבודה השונים ובכל הסקטורים במשק, וכן - בעלי החברות והמפעלים הנאלצים להתמודד עם הקושי הכלכלי העצום בפניו הם ניצבים מדי יום. דווקא בעת הזו נדמה כי התארגנות העובדים וייצוגם על ידי ארגון העובדים הינו שינוי תודעה מתחייב. מעובדים השוהים בחל"ת ועד אלו המבקשים למצוא את עצמם מחדש בשוק העבודה.
אם נתבונן בהתנהלות מדינת ישראל בגל הראשון, בו הודיעו מיידית על תשלום ליוצאים לחל"ת באמצעות הביטוח הלאומי, הרי שלקראת פריצתו של הגל השני (בסך הכל כחודשיים שנראים כנצח) כבר נשמעה מנגינה אחרת מכיוונה של ממשלת ישראל, שמנסה באיחור מה לצמצם את כמות הוצאת העובדים לחופשה.
ממשלת דנמרק הייתה בין הראשונות לדבוק בהחלטה כי יש להשאיר את העובדים במקום העבודה, ליצור רצף תעסוקתי ולנהל את התשלומים מול המעסיקים ולא מול העובדים. כבר ביום 14.3.2020 חתמה ממשלת דנמרק על הסכם משולש עם כל השותפים הסוציאליים במדינה. ההסכם כלל תוכנית פיצויי שכר בכל מקומות העבודה הפרטיים כולל עמותות, קרנות ומוסדות ממשלתיים, ומקומות עבודה בלתי מאוגדים. למעשה, העובדים המשיכו לקבל שכר רגיל והמעסיק קיבל פיצוי מהמדינה.
עוד מוקדם לקבוע מה טיבה של ההחלטה לנסות ולשנות את אופן הטיפול בסוגיית היוצאים לחל"ת, אך כבר ברור כי הדיון לא התנהל במישור הכלכלי הרחב - לפחות בהיבט הציבורי.
ההסתדרות הלאומית הינה ארגון עובדים שבו חברים למעלה מ־150,000 חברים, העומד בעומס הקורונה ומעניק שירות ויחס אישי מאז חודש מרץ, לכל אחד מחברי הארגון ברמה הפרטנית וברמה הקיבוצית. כמו כן, מוקד המידע פתוח לכל אחד מהעובדים במדינת ישראל. בארגון זיהינו מייד את מצוקת המשק הישראלי בשל המשבר, ולכן עברנו לעבודה במתכונת חירום. גייסנו את טובי המומחים והיועצים והתיישבנו לקבוצות חשיבה בכל מפעל או מקום עבודה בו זיהינו מצוקה עתידית. התוצאה ברמה הקיבוצית הייתה מה שניתן להגדיר "כהסכמי קורונה מיוחדים" - אשר מטרתם מחד לאפשר את המשך שמירת זכויות העובדים ומצד שני להתאים את הנסיבות הפיננסיות של מקום העבודה למציאות הנוכחית.
בסופו של יום, כשמדינת ישראל תיחלץ מהמשבר המשק צריך להמשיך ולחיות, החברות והמפעלים ימשיכו לעבוד יחד, ולכן - כשישבנו יחד עם העובדים ועם ההנהלה הבין כל צד את המציאות החדשה. בהסכמה (עם קושי רב) ערכנו את "הסכמי הקורנה", וכל זאת על מנת לאפשר למקומות העבודה להמשיך ולעבוד.
בימים אלה, בעיצומו של הגל השני, אפשר לעמוד מהצד ולבקר כל צעד וצעד, מהלך או אמירה. וכמי שעמד במרכז ההתמודדות עם נפגעי הגל הראשון, אני קורא לכולנו, לכל העומדים בצמתים של המשק הכלכלי של מדינת ישראל:
זה זמן לשבת כולנו יחד ולהתכנס לפורום חברתי כלכלי אחד. פורום שהשותפים בו יהיו מכל מגזרי המשק והחברה הישראלי.
צו השעה מחייב כי כלל הארגונים החברתיים וארגוני העובדים ישימו את המחלוקות בצד, ויחברו לפורום החברתי־כלכלי בו שותפים גם נציגי ממשלת ישראל, ארגוני המעסיקים, ארגונים כלכליים וכן גם נציגי הסקטורים השונים במשק – העצמאים, בעלי המסעדות, אולמות האירועים והעוסקים בתיירות - שהם הענפים הקריטיים הזקוקים לכלים להישרדות בתקופה זו. רק אז, כשנשב כולנו ביחד, נוכל לקיים דיון אמיתי ונוקב על העתיד הכלכלי של כולנו.
אני מאמין כי רק כשיישבו הגופים החברתיים־כלכליים יחד כגוף אחד, נוכל להגיע להסכמות ולהבנות באשר לצעדים הנדרשים. נקשיב אחד לאחר ולא רק נשמע את הקולות הבוקעים בעת הראיונות בתקשורת. נבחן את הדברים ונוכל יחד עם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לתת אופק כלכלי לאזרחים. הדרך עוד ארוכה, ואולי הקמתו של פורום זה נראית רחוקה כרגע, אך יחד עם זאת אני בטוח כי הקמתו היא צורך השעה. הפורום החברתי־כלכלי המייעץ למועצה לביטחון לאומי הוא הדרך של כל מקבלי ההחלטות מלמעלה ועד למטה לשבת יחד ולקבל החלטות קריטיות דוגמת: תקציב דו־שנתי למדינת ישראל, תקציב שייתן לכל אחד - במקום בו הוא נמצא - להבין לאן פני המדינה מועדות. ובנוסף, אני לא פוסל אפשרות כי ברגע שנדע כולנו מה צופן העתיד, יוכלו נציגי הממשלה להעלות על הפרק את סוגיית התאמת השכר לענפי המשק השונים, וכך יבינו כל היושבים בפורום החדש כי כולנו נכנסים מתחת לאלונקה, נוטלים חלק במשימה ונותנים כתף כשהאופק ברור - האופק של הימים שלאחר ימי הקורונה, שנראה שלא תעזוב אותנו כל כך מהר. זו העת לגלות מנהיגות ואחריות כלכלית במדינת ישראל.
ניתן לפנות למרכז המידע לזכויות עובדים של ההסתדרות הלאומית - בטלפון 8882*
