lמרות שמחקרים רבים מהללים את יתרונותיו של היוד וממליצים על צריכתו, עדיין ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי ישנו מחסור ביוד העלול להוביל לבעיות בריאותיות. מדוע בגופנו ישנו חוסר ביוד, אילו שינויים סביבתיים תורמים לאותו חסר והיכן תמצאו יוד במזון? את כל התשובות תוכלו למצוא כאן:
כשאומרים את המילה יוד, יש המחברים אותה לחומר החיטוי, ששמים על פצעים ושריטות. אבל ליוד יש חשיבות גדולה במיוחד כמרכיב הכרחי בתזונה שלנו. היוד הוא מינרל טבעי, החיוני לגוף האדם. מחקרים רפואיים הוכיחו כי צריכתו חיונית להתפתחות המוח ולתפקוד תקין של בלוטת התריס, שאחראית על חילוף החומרים ומשפיעה, בין היתר, על מצב הרוח, בריאות השיער, לחץ הדם ואיזון המשקל. מחסור ביוד עלול לגרום לבעיות בתפקוד התקין של כל אלה.
למרות שאנו זקוקים רק לכמות מזערית מהמינרל, המחסור בו הוא תופעה מוכרת. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עד כשליש מתושבי כדור הארץ חשופים למחסור ביוד, שעלול ליצור בעיות בפעילות הורמוני בלוטת התריס. חשיבות צריכה מבוקרת ונכונה של יוד חשובה במיוחד בתקופת ההיריון וההנקה. נמצא, כי חוסר ביוד עלול לפגוע בהתפתחות העובר והיילוד, ובהמשך בהתפתחות הקוגנטיבית ובגדילה שלו. גם בנושא זה נעשו מחקרים, מהם עלה, כי לילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון, היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. בנוסף, ילדים ומבוגרים שאינם צורכים מספיק יוד עלולים לחוות ירידה של 10-15 נקודות IQ. מהצד השני הוכיחו המחקרים, כי שיפור משק היוד בגוף עשוי לסייע בהתמודדות עם השמנה ויתר שומנים בדם, וצריכה מספקת של יוד מסייעת למיצוי מלוא היכולת השכלית.
כיצד ניתן לצרוך את היוד באמצעות התזונה?
היוד אמור להגיע אל גוף האדם באמצעות התזונה. הוא נמצא במזונות כגון דגים ואצות, מוצרי חלב וביצים. בסקרים בהשתתפות משרד הבריאות נמצא, שלמרות הקרבה של מדינת ישראל לים התיכון, והתבססות על תזונה ים תיכונית, המחסור ביוד עדיין שכיח. לכן, מכיוון שהגוף שלנו לא יודע לייצר יוד בעצמו, ומכיוון שהתזונה, נכונה ככל שתהיה, אינה מספקת לבדה את כמויות היוד הנדרשות לגוף, נמצא הפתרון בצריכת מלח מועשר ביוד, עליו ממליץ ארגון הבריאות העולמי כתחליף למלח הרגיל. יש להדגיש, כי מלח מועשר ביוד אינו משנה את טעמו של המלח הרגיל, ולא את כמות הצריכה שלו.
לאלו יש להוסיף את העובדה, כי ישראל היא מעצמת התפלת מים בקנה מידה עולמי. אחוז ניכר ממי הצריכה וההשקיה מותפלים. תהליך ההתפלה הנהוג בארץ, מקטין את החשיפה ליוד. מכאן, שהתזונה שלנו, כשמדובר בבשר, חלב, ביצים וצמחים, שהושקו במים מותפלים, חסרה ביוד. בנוסף, יש סיכוי גבוה שבישראל אוכלים פחות ופחות מוצרי חלב ממקור חי, עקב עלייה מסתמנת בשיעור האנשים הדוגלים בטבעונוּת או בצמחונוּת. התוצאה הסבירה של המגמות האלו היא צריכת יוד נמוכה מהמזון.
חברת "מלח הארץ", יצרנית מלח איכותי למזון בישראל מאז 1922, החכימה לזהות את הבעיה ולהעניק לצרכנים בישראל פתרון לצריכת יוד. כחברה שורשית ומתחדשת, שמצמיחה תעשייה מועילה לאדם ולסביבה, היא יצרה "מלח מועשר ביוד", תרכובת מלח מסוג אשלגן־יודאט, בה נוהגים במדינות רבות, בטוחה לשימוש על פי ארגון הבריאות העולמי. כמות היוד הנחוצה לגוף נמדדת במאיות ואלפיות הגרם, ומשתנה בהתאם לגילאים. מגיל 14 ומעלה, הצריכה היומית אמורה להיות 150 מק"ג יוד ליום, נשים בהריון אמורות לקבל 220 מק"ג של יוד ליום, ומיניקות 290 מק"ג יוד ליום. המלצת הארגון היא כפית מלח ליום 5-6 גרם, והחלפת מלח שולחני במלח מועשר ביוד, מבלי להגדיל את הכמות.
אילנה גולן, מנהלת השיווק: "בשנים האחרונות אנחנו מובילים שינוי בקטגוריית המלח בישראל, ומלח הוא כבר מזמן לא רק מלח. פיתחנו מגוון גדול של מלחים שמעניקים לצרכנים ערך מוסף לתמיכה באורח חיים נכון לצד חוויה קולינרית".
המלח המועשר ביוד של מלח הארץ מוצע למכירה במלחייה, המכילה 250 גרם, וכן בקרטון וצנצנת משפחתית של 1 קילוגרם. כך מעלה החברה את מודעות הציבור לצורך בהעשרת התזונה היומית ביוד, ומעניקה פתרון יעיל ופשוט להעשרת התזונה של כל המשפחה במינרל, ההכרחי לגוף, וללא כל שינוי בהרגלי הטעם המוכר של מלח רגיל.
