אם גם אתכן ואתכם מעניין לקחת חלק בעתיד המרתק שאליו הולכת המדיה, כדאי שתכירו את המסלול החדשני במדיה דיגיטלית במסגרת ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. "התוכנית, שבראשה פרופ' ניצן בן שאול, מתמקדת בלימוד מעשי ומחקרי של שני תחומים מרכזיים: יצירה של אפקטים ויזואליים לקולנוע ולטלוויזיה (VFX), ויצירה בטכנולוגיות אינטראקטיביות לפלטפורמות כמו אינטרנט, מציאות מדומה (VR) ורבודה (AR), המטאוורס (Metaverse) ועוד", מציין אודי בן אריה, מנהל מסלול הפקה.
מה מייחד את תוכנית הלימודים שלכם?
"אצלנו מתמקדים באופן מעמיק בהיבט של סטורי-טלינג ע"י אמצעי-מבע דיגיטליים וטכנולוגיות מתקדמות. אנחנו מאמינים שהכלים הטכנולוגיים שהתפתחו בעידן המיוחד הזה שבו אנחנו חיים מאפשרים הזדמנות יצירתית יוצאת דופן, בייחוד מבחינת האפשרויות ליצור חוויות סטורי-טלינג ייחודיות ומסקרנות. משחקים נרטיביים, סרטים אינטראקטיביים ואפקטים ויזואליים מרחיבים את יכולת המבע בסרטים או את חוויות הסטורי-טלינג במציאות מדומה, ומאפשרים לנו לברוא עולם עשיר יותר מבחינה ויזואלית ומורכבת יותר מבחינה סיפורית."
לדברי בן אריה, "שיאו של התואר מגיע בדמות פרויקטי הגמר של הסטודנטיות והסטודנטים, שמתפרסים על סוגי פלטפורמות מדיה מגוונות, בגלל האופי הייחודי של המסלול. אפשר לראות את זה בתערוכת הבוגרות והבוגרים האחרונה שלנו, שבה הסטודנטיות והסטודנטים הציגו שלל פרויקטים כמו: סרטי קולנוע קצרים שעושים שימוש בצורה מקורית באפקטים וויזואליים, פרויקטים אינטראקטיביים במציאות מדומה (VR), סיפורים דוקומנטריים במציאות רבודה (AR) מבוססי מיקום, סטורי-טלינג אינטראקטיבי שמשתמש בזיהוי קולי ובינה מלאכותית (AI) ועוד."
עד כמה מדובר על תעשייה מתפתחת בישראל ובעולם?
"חברות כמו אפל, פייסבוק ומייקרוסופט רואות את הפוטנציאל הגדול שיש בפלטפורמות אלו והן משקיעות בזה המון משאבים. אבל הן לא לבד. נטפליקס, HBO, ופה בארץ - כאן 11 ומאקו של קשת - מפיקות פרויקטים כאלו. לדוגמה, "Bandersnatch" - הפרק האינטראקטיבי בסדרה "מראה שחורה" של נטפליקס, וכמובן שהדבר הגדול הבא הוא המטאוורס של פייסבוק. הבוגרים והבוגרות שלנו יכולים להשתלב בכל אלו ולעבוד בתעשיית המדיה והגיימינג כיוצרים ומפתחי פרויקטים ב-VR ו-AR, כמפתחי משחקים נרטיביים ותכנים אינטראקטיביים, וכמובן גם בסטודיואים ליצירת אפקטים. יש כבר בוגרים שהקימו חברות הפקה משל עצמם וגם כאלו שהשתלבו בחברות סטארט-אפ."
אחת הבוגרות היותר בולטות של התואר, שהפכה גם למרצה במסלול וליועצת מבוקשת בתחום, היא מאיה שקל (28), שבמסגרת פרויקט הגמר שלה ושל בן זוגה יובל קלע "החזירה לחיים" את גן החיות המיתולוגי של תל אביב. "גן החיות הישן של תל אביב פעל בגן הדסה ("גן העיר" כיום) בין השנים 1938 ל-1980. במשך השנים שמתי לב שבכל פעם שציינתי ליד בני הגיל השלישי או המבוגר יותר את רחוב הדסה בעיר שבה נולדתי וגדלתי, האסוציאציה הראשונה הייתה גן החיות, שהעלה בהם הרבה זיכרונות ותשוקה לאותם ימים", היא מספרת.
מאיה ויובל הבינו שבאמצעות הפלטפורמות האינטראקטיביות שלמדו במסלול מדיה דיגיטלית, הם יוכלו להחזיר את גן החיות לתחייה. המלאכה המרתקת ארכה שלוש שנים והיא כללה חיפוש מעמיק ברשת אחר תמונות וחומרים מאותם ימים, כאשר השיא היה הקמת הקהילה בפייסבוק - "גן החיות של תל אביב", שבה לקחו חלק כאלף איש, ששיתפו את הזיכרונות היפים שלהם מגן החיות והעלו תמונות פרטיות מהגן. "עם הזמן הצלחנו ליצור ארכיון דיגיטלי עשיר הקשור לגן החיות, ולאחר מכן ניגשנו לעיריית תל אביב עם רעיון לשחזר את גן החיות באמצעות מציאות רבודה", מאיה מוסיפה. בעיריית תל אביב החליטו להעניק לזוג תמיכה למיזם, שפותח כפרויקט הגמר של השניים באונ' ת"א.
ההמשך היה מאתגר ומורכב, במיוחד נוכח העובדה שלא היה שום פרויקט אחר ממנו יכלו השניים לשאוב השראה למיזם הייחודי שלהם. "הדוגמה הכי בולטת לזה היום בעולם היא המשחק "פוקימון גו", אבל שם אין ממד תוכני כמו שאנחנו כיוונו אליו", מעידה מאיה, "כך שהאתגר היה לשלב טכנולוגיה בצורה שהיא גם מרגשת וגם מלמדת. למעשה, תוך כדי התהליך עלו הרבה שאלות של מציאות רבודה, שפיצחנו תוך כדי תנועה."
את התוצאה המוגמרת והמופלאה ניתן לראות כיום בגן העיר באמצעות אפליקציית סמארטפון שנקראת TAZOO. המבקרים במקום ימצאו תשע תחנות שונות (יש שלטים כתומים, לא מפספסים), כאשר כל תחנה מסמנת איזושהי שנה, החל מלפני קום המדינה כשהגן נפתח, ועד סגירתו ב-1980. בתחנה רואים דרך מסך הנייד אנימציה וקריינות מקורית שמולבשות על הנוף הקיים, ודרכן שומעים את הסיפור של אותה תקופה בגן, וכמובן את בעלי החיים, בהם פילים, קרנפים וזברות.
מה את עושה כיום כבוגרת התואר?
"נכון להיום אני משמשת כמרצה לחשיבה עיצובית במסלול למדיה דיגיטלית באוניברסיטה ובמקביל עובדת כמפתחת פרויקטים במעבדה למציאות מתקדמת (ARL) באוניברסיטת רייכמן וכיועצת VR ו-AR בפרויקטים שונים."
בוגר נוסף שעבודת הגמר שלו נחשבת ליצירת אמנות של ממש הוא רון שלו (29) מתל אביב. "הגעתי לתואר הזה ממש בראשיתו כסטודנט במחזור השני של המסלול", הוא מספר. "יכולתי לבחור בין מגמה שמתמחה באינטראקטיב לבין מגמה של אפקטים ויזואליים ובחרתי במגמה הראשונה, שבה מלמדים את הסטודנטים לתת לצופה את האפשרות לקחת חלק פעיל בחוויה ועל ידי כך גם להשפיע על החוויה שלו. זה יכול להתפרס לפיתוח סטורי-טלינג בווב, חוויות מציאות רבודה באפליקציות וחוויות מציאות מדומה. פרויקט הגמר שלי הוא פרויקט ב-VR, המספר על אבא שאיבד את אשתו בלידת הבת שלהם, כשהתקשורת בין האבא לבת הלכה והתדרדרה ככל שהיא בגרה. בגיל 20 הבת נכנסה לתרדמת מסתורית, ובעזרת מכשיר רפואי ניסיוני האבא נכנס לחלום שלה. במסע שהוא עובר בחלום הוא נחשף לזיכרונות ישנים שמעידים על הסיבות שהובילו אותה לתרדמת."
באיזו פלטפורמה עשית שימוש בפרויקט?
"הפרויקט שלי משתמש בטכנולוגיית מציאות מדומה עם תנועה חופשית ב-6 מעלות (6DoF), משמע המשתמש יכול לחוות את היצירה עם חופש תנועה תלת ממדי מבחינת התקדמות והן מבחינת הסתכלות בסביבת 360 מעלות (עם עומק).
מדוע בחרת דווקא ב-VR?
"הרעיון לפרויקט נבע מהרצון שלי למצוא דרך לאפשר לאנשים לחוות נקודת מבט של אדם אחר (פרספקטיבה של מישהו אחר המשלבת גם את הרגש של אותו אדם). בעזרת מציאות מדומה אני יכול "להכניס" אדם מסוים לתוך מציאות המתבססת על פרספקטיבה של אדם אחר, הן מבחינת הנראות והמבנה של החוויה ביחד עם חופש פעולה, שבו המשתמש יכול לבחור כיצד יתקדם או מה יראה."
מה מיוחד בפרויקט שלך מבחינת החוויה של הצופה ומבחינת האופן שבו בחרת לספר את הסיפור?
"הפרויקט שלי בנוי מאוסף זיכרונות שאליהם המשתמש נחשף במהלך המסע. כדי לייצר את הזיכרון בצורה ויזואלית, אני משתמש בשתי טכנולוגיות שונות אך דומות (Photogrammetry + Scanes), שמאפשרות לי לסרוק/לצלם חפצים וסביבות מן המציאות ולהפוך אותם לאלמנטים תלת ממדיים ובכך לשתול אותם בתוך החוויה. החוויה היא אינטראקטיבית, המשתמש יכול להרים דברים ולבצע משימות, וכן להשתמש בקול שלו, בעזרת טכנולוגיית זיהוי קולי, כדי שיוכל להיחשף לזיכרונות נוספים מן הנרטיב."
מה אתה עושה כיום?
"את התואר סיימתי בקיץ 2021 ובמהלך השנה האחרונה ללימודים עבדתי כמפתח בסטודיו, עם כלים שאת חלקם רכשתי במסלול התואר. בימים אלה אני עובד כיועץ ויוצר XR בחברת סטארט אפ בשם Oversight Reality, שמתמחה בתקשורת ובהעברת מידע בצורה ויזואלית (לצורך העניין מציאות רבודה), כשמוקד העניין שלה הוא תקשורת עם רחפנים בזמן אמת, על מנת לשקף מידע בצורה יעילה יותר בשביל ארגונים ומוסדות שונים."
גם אתן ואתם רוצים לקחת חלק בעתיד המרתק שאליו המדיה הולכת? לחצו כאן להרשמה למסלול ותוכלו להשתלב בתעשייה יצירתית ומאתגרת שלא עוצרת לרגע.
